פרויקט גמר
מבול (שם זמני)
בערב המעבר למגורים משותפים עם בת זוגו כרמל (32), יותם (30) חש שקירות הדירה סוגרים עליו ועל החיים שהוא אמור היה לחיות. כרמל מתעקשת לעזור במלאכת הרכבת הרהיטים, אך בעשותה כן דופקת בטעות את המסמר האחרון באצבעו של יותם במקום בדופן הארון. אחרי שנים של הסתרה, שרשרת ההתרחשויות מובילה את יותם לצאת מהארון – בפני כרמל, בפני משפחתו הדתית ובפני הקהילה הבורגנית שבה גדל.
"מבול" היא דרמה בת שבעה פרקים המבקשת לספר על החלום שביציאה מהארון ועל התנפצותו אל קרקע המציאות. על הרצון להרגיש סוף כל סוף שייך, ועל הגילוי שדווקא בקהילה שחרתה על דגלה סובלנות והכלה אתה עלול להרגיש זרות וניכור כפי שמעולם לא הרגשת. על ההתמודדות עם הזהות הקהילתית־מגזרית שממנה באת, ללא יכולת לבחור, מול הזהות הקהילתית־מינית שאליה אתה הולך, ושגם אותה אינך יכול לבחור – ולבסוף ללמוד להשלים עם שתיהן.
פרויקט לוקיישן
חמש אבנים | תסריט לוקיישן, השתתף בתסריטרי ה-12
מעיין בן ה-11 מצליח להישאר עטוף ומוגן, מרוחק מהמציאות המדממת והבלתי אפשרית של אינתיפאדת אל־אקצא, שנוכחת מאוד בגוש ההתנחלויות שבו הוא חי. הקיום הילדותי והתם שלו מופר כשבוקר אחד הוא מגלה שבמהלך הלילה אביו של חברו הטוב נרצח בפיגוע ירי. מעיין שוקע באפאתיות פוסט־טראומטית ומצליח להשתחרר ממנה רק כשהוא עצמו מתמלא אכזריות, במהלך פעולת נקם. המציאות כופה עליו התבגרות מהירה ואלימה, כשדווקא המפגש עם הצד השני מלמד אותו שאולי אפשר גם אחרת.
בארי חדד
Hadad Beeri
את גלימת עורך הדין שלי מכרתי שבועיים לאחר טקס ההסמכה. בכספי תמורתה רכשתי כרטיס בכיוון אחד לארצות־הברית (את התעודה נתתי לסבתא – שיהיה מה לתלות על הקיר). את 17 שעות הטיסה העברתי בניסיון לנסח לעצמי חלום אמריקאי, ואלה התנקזו בסופו של דבר לשלוש מילים: Mall of America – הקניון הגדול ביותר באמריקה הצפונית, מיניאפוליס, מינסוטה. שנה וחצי לאחר מכן חזרתי לארץ. לא הקור של ערבות מינסוטה החזיר אותי. גם לא הכישלון בשבירת שיאי המכירות ב"עגלות" מוצרי הקוסמטיקה של ים המלח. חזרתי כי הבנתי שגם אם אברח אל צדו השני של הגלובוס – מעצמי לא אוכל לברוח. ובכלל, חלומות צריך לחלום ולא לנסח.
מתנחל לשעבר, אורתודוקס לשעבר, גר בתל־אביב ועובד במרכז הסיוע לנפגעי.ות תקיפה מינית.
