מי אני? מה טיבו של העולם? מה אוכל לדעת? כיצד עלי לנהוג? מה משמעות קיומי? מהו הטוב, וכיצד אוכל 

להשיגו? שאלות אלו ורבות אחרות מהוות את הבסיס ההיסטורי והמהותי לעולם הפילוסופיה. הפילוסוף 

היווני סוקרטס אמר כי "חיים ללא חקירה – אין טעם לחיותם". הפילוסופיה היא, ללא ספק, המימוש 

השיטתי של חקירה זו. 

בקורס זה נבחן שאלות אלו, ואת טיבה של החקירה הפילוסופית. חקירה זו תבוצע מתוך מערכת הקשרים 

הבין-דיסציפלינאריים שבין קולנוע ופילוסופיה. קשרים אלו ניתנים להגדרה, לפחות באופן מסורתי, במונחי 

אהבה-שנאה. הפילוסופיה הנה תחום עיון אינטלקטואלי הפונה בעיקרו לתבונה ולהיגיון, מנסח את עצמו 

באמצעות טיעונים לשוניים ועל ידי לוגיקה שיטתית, ומעמיד את הוודאות והאמת כנר לרגליו. הקולנוע, 

בעיקר זה העלילתי, הנו מדיום אמנותי הפונה בעיקרו לרגש ולחוויה, מנסח את עצמו באמצעים ויזואליים 

וטונאליים, ומעמיד את החופש האמנותי, את האילוזיה ואת הפנטזיה, כנר לרגליו. הקשר שבין הפילוסופיה 

והאמנות, בין מגדל השן לבין אולם הקולנוע, נראה, על פניו, כספוג חשדנות וניכור, ואולי אפילו כבלתי אפשרי 

מלכתחילה.

מתוך קריאת תיגר על הנחה זו, ננסה לתור אחר עולמה של הפילוסופיה, ולהניח את היסודות המתודולוגיים 

למערכת ענפה של קשרים – משמעותיים, לעיתים הכרחיים, תמיד פרודוקטיביים – ליצירת עולם של "קולנוע 

פילוסופי".