סדרה לא חינוכית על מורות.

סיוון (29) ורותם (40), מורות שבורות במשרד החינוך האפור, מתות לשינויבחייהן. סיוון, המורה לתיאטרון, קומיקאית אנונימית ושחקנית כושלת שמאז בית הספר למשחק עושה חלטורות, סטנד־אפ בבמות פתוחות ומתמסטלת, מחליטה ללמד משחק בתיכון אחרי שעברה כבר 120 עבודות )היא ספרה(. רותם, המורה לתנ"ך, היא סאחית בלאטה שבחיים לא נגעה בסמים, עבדה כל חייה באותה עבודה וחיה עם אותו גבר ובאותה עיר, בשגרת עבודה־בית־ עבודה־בית מונוטונית. אבל כעת היא שרויה עמוק בהליכי גירושים, שעמום קיומי ומשבר גיל הארבעים. המפגש עם המורה החדשה והבלתי שגרתית מטלטל את עולמה.

סיוון, שנראית כמו תלמידה עם בגדים זרוקים וגישה של "עזוב אותי באמאש'ך", קצת מדרדרת את רותם – הסובלת מפיברומיאלגיה )מחלה המתבטאת בכאבים פתאומיים( וממתח תמידי. לפני שפגשה את סיוון, רותם מעולם לא חלמה לעשות דברים כמו להתמסטל לפני שיעור, להינעל בשירותי התלמידות ולעשן )עם סיוון( כמו טינאייג'ריות שכבר מזמן עברו את גיל המרד, לשקר בפנים, ובכלל – להשתחרר מאחריות.

המפגש ביניהן מעמיד כל אחת מהן מול מראה. סיוון גורמת לרותם להפסיק לקחת את העולם כל כך ברצינות, אחרי שנים של ריצוי המערכת, ופעם אחת להיות המופרעת חסרת האחריות שמעולם לא היתה. רותם, מצדה, גורמת לסיוון לחשוב קצת, לא לוותר, ואחרי 120 הכאפות שקיבלה להילחם על