בוגרות ובוגרים יקרים,
אני כותבת לכם זמן קצר לאחר שסקרתי שוב את דפי אתר ערב הגמר, שמציגים את הדרך המדהימה שעברתם, את מסעות הגדילה שלכם כיוצרים וכבני אדם.
ההיכרות שלנו החלה לפני כשנתיים. מאז ועד לרגע הזה, דרך המפגשים הרבים שלנו והשיחות עם המורות והמורים שזכו ללוות אתכם, למדתי להכיר את האנשים החושבים והמוכשרים שאתם, את המקומות שמהם באתם ואת הפסגות שאליהן אתם צועדים באומץ ובנחישות.
חרף מציאות רוויית סערות, מגפה עולמית ושלל משברים שנדרשנו לצלוח, המשכתם לגבור על כל התלאות, לגלות את קולכם האישי ולסלול בעשייה משותפת נתיבים שהפכו חלום ראשוני למציאות.
במדרש "שיר השירים" נכתב שהשיר הוא כמו עששית, נר קטן שדרכו יכול אדם לרדת למרתפי נפשו, להביט סביב ולדלות משם אוצרות של גילויים חדשים. גם הסרטים שיצרתם והתסריטים שכתבתם הם עששיות קטנות, נתיבים פרטיים ומעוררי תקווה שדרכם פסעתם אל מעמקי הנפש וגיליתם נדבכים נוספים בתכונות שמייחדות אתכם ובסיפור שהופך אתכם למי שאתם. עשיתם זאת בשילוב של כישרון ואמביציה, צניעות ונדיבות, ובעיקר בעבודת צוות יחד עם חבריכם, השותפים למסע היצירה.
אני מאחלת לכם שתשמרו על כל אלו, ובפרט על החברויות, להמשך הדרך. שתיצרו תמיד מתוך חופש אמיתי ותשוקה עמוקה, ושתמשיכו לגבש ולשכלל את השפה שלכם בדרך הכי מקורית, נועזת ונאמנה לכם. ועל כל קושי שתפגשו בדרך, ויהיו כאלו, תברכו, אל תוותרו ותמשיכו להאמין ולחלום בגדול. כי זאת באמת הדרך היחידה.
נרגשת בשבילכם על ההישגים הרבים שלכם וגאה על הזכות שניתנה לי לנהל בית ספר שאתם הבוגרות והבוגרים שלו.
שלכם,
דנה בלנקשטיין־כהן
מנהלת בית הספר
צביקה קרצנר (צילום מולי נעים)

מנהלת בית הספר

דנה בלנקשטיין כהן