רנן, אבנר , יצחק נבון

המייסדים

- הנשיא יצחק נבון (1921-2015)

כיהן כשר החינוך והתרבות בתקופת הקמת ביה"ס סם שפיגל

יצחק נבון כיהן כשר החינוך והתרבות, כאשר פרץ מרד הסטודנטים כנגד ההנהלה בדצמבר 1988 במגמה לקולנוע של בית הספר בית צבי ברמת גן. נבון הקים ועדה ציבורית לבדיקת טענותיהם של הסטודנטים  על הזנחת המגמה לטובת מגמת התאטרון, הזנחה ששיקפה את יחס כלל הממסד לקולנוע הישראלי אל מול התאטרון הישראלי. הועדה הכירה בצדקת טענותיהם של הסטודנטים והחליטה שישראל צריכה להקים בית ספר עצמאי לקולנוע שתכליתו האחת קידום דור חדש של יוצרי קולנוע ישראלים.

באוגוסט 1989 השתתף נבון במסיבת עיתונאים, יחד עם טדי קולק, רות חשין ורנן שור.

היא נערכה מתוך שטח בית הספר בזמן תהליך הבנייה המואץ שלו. ב-5.11.1989 הגיע נבון לחנוכת בית הספר עם טדי קולק, ראש העיר דאז ולתדהמת עשרות העיתונאים הספקנים, מבנה בית הספר עמד מוכן ומצויד, ופתח את שעריו ל-30 התלמידים של המחזור הראשון.

גם לאחר שנבחר לנשיא המדינה החמישי, שמר נבון על קשר רציף עם בית הספר. כמורה ומחנך חקר את תפיסת הליהוק של תלמידיו והתעניין בפיתוח הקול האישי של הסטודנטים. הוא ביקר בבית הספר וראיין את תלמידיו גם על רגעי המשבר שלהם במהלך התהליך הלימודי האינטנסיבי. הוא צפה מדי שנתיים במבחר סרטי ביה"ס ודיבר עם התלמידים. התעניין בסקרנות ובפליאה לעתים על עשייתם וראה בהצלחת בית הספר את אחד מהישגיו כשר.

במרץ 2015, בחגיגות לציון 25 שנה לביה"ס באולם YMCA  בירושלים, הוענק ליצחק נבון אות המייסדים של סם שפיגל. היתה זו אחת מהופעותיו הפומביות האחרונות של הנשיא יצחק נבון, רב העלילות והתושייה. ב-6 נובמבר 2015 נפטר בגיל 94.

Portrait_Teddy_Kollek_portrait.jpg

- טדי קולק (1911-2007)

כיהן כראש העיר ירושלים בתקופת הקמת ביה"ס סם שפיגל

בשנת 1989, תוך כדי האינתיפאדה הראשונה, פעל טדי קולק יחד עם רותי חשין מנהלת הקרן לירושלים, במהירות ובנחישות להקמת בית הספר. קולק ראה בדאגה את זליגת הנוער הירושלמי לתל אביב ולעולם והחליט להעמיד מרכז יצירה קולנועי אלטרנטיבי לתל אביב וגוש דן.

יחד עם רות חשין נענה קולק מיידית להצעתו של שר החינוך והתרבות יצחק נבון להשלים matching funds מול המדינה לטובת הקמתו של בית ספר חדש, מתוקצב בירושלים והתעקש על פתיחתו המיידית של בית הספר.  קולק, שהיה חבר נפש של המפיק ההוליוודי סם שפיגל במשך עשרות שנים, שיכנע אותו, ערב מותו, להקדיש את צוואתו לירושלים בה חי בשנותיו האחרונות. בשנותיו האחרונות קולק שיחק בכמה סרטי סטודנטים של בית הספר, הגיע לערבי הגמר והשתתף באירוע המרכזי של בית הספר במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, שם הוכרז שמו של ביה"ס  על שמו של המפיק סם שפיגל.

בשנת 1998 קיבל טדי קולק תואר עמית כבוד של בית הספר על "פעילותו הרצופה, משך 28 שנות כהונתו כראש העיר ירושלים וכיו"ר הקרן לירושלים, ליצירה של תשתית תרבותית עניפה ותוססת בירושלים, על התפקיד שמילא בביסוס מעמדה של ירושלים כמרכז תרבותי בינלאומי ועל הירתמותו לקידום היצירה הקולנועית בירושלים".

רות חשין

- רותי חשין (1937)

כיהנה כמנהלת הקרן לירושלים בתקופת הקמת ביה"ס סם שפיגל

רותי חשין פעלה בשיתוף פעולה עם ראש העיר ירושלים טדי קולק להקמת בית הספר בירושלים, כנגד כל הסיכויים.

בעשור הראשון להקמת בית הספר, פעלה חשין לגיוס כספי העיזבון של המפיק סם שפיגל ותורמים נוספים כדי לייצב את בסיסו הכלכלי, וגם העניקה גיבוי מלא ואמיץ למהלכים של ההנהלה הציבורית ומנהל בית הספר.

רות חשין רואה בבית הספר את אחד "מהיהלומים" שבעשייתה כמנהלת ונשיאת הקרן לירושלים, עד פרישתה מהקרן  ב-2012

חשין חברה פעילה בועד המנהל של בית הספר למן הקמתו ותורמת לבית הספר.

במרץ 2015, בחגיגות לציון 25 שנה לביה"ס באולם YMCA  בירושלים, הוענק לרות חשין אות המייסדים של סם שפיגל.

Avner Shalev_1.jpg

- אבנר שלו (1939)

כיהן כראש מנהל תרבות במשרד החינוך והתרבות בתקופת הקמת ביה"ס סם שפיגל

אבנר שלו, היום יו"ר "יד ושם", טיפל בשנים 1988-1989 במשבר המגמה לקולנוע בבית צבי, שתלמידיה הרחיקו לכת במחאתם, "כלאו" את עצמם במשרדו ותיעדו את זה.   

שלו ביקש מהגוף המקצועי המייעץ לשר החינוך והתרבות, המדור לקולנוע במועצה לדון בדחיפות שיא במספר פגישות הוא עמד בלחץ ציבורי ותקשורתי כפול – מלחמת מאסף של "בית צבי" להשאיר את המגמה ברמת גן ושל אישים מרכזיים בקולנוע התל אביבי שנאבקו בהחלטה המתגבשת.

הוא נענה לבקשתו הנחרצת של טדי קולק לפתוח את בית הספר, למרות הכל, תוך ארבעה חודשים, מיום כניסתו של המנהל הראשון לתפקיד. הוא מינה את המפיק אבי יפרח לאבחן מיידית את צרכי  ההקמה והתקציב הנדרש. מול הלחצים, הקים ועדה ציבורית מיוחדת שכללה את מוטי קירשנבאום, המפיק איציק קול והבמאי דני וולמן, שאישרה, לאחר פרזנטציה של רנן שור באוגוסט 1989, את הקמתו הראויה של בית הספר.

בסיום הפרזנטציה החליט מוטי קירשנבאום לתרום מכספו מצלמת וידאו לבית הספר החדש "כדי לקצר את התור בדרך למחסן הציוד", וכך קרה.

דיויד בוטומס - הסטודיו בורוכוב

- השופטת רעיה דרבן ועו"ד דיויד בוטומס

מנהלי עזבון המפיק סם שפיגל

השופטת רעיה דרבן – בת אחיו של סם שפיגל ועו"ד דיוויד בוטומס היו נאמני הצוואה של המפיק האגדי סם שפיגל, שנפטר ב 1985. לאחר משא ומתן מתמשך מול רות חשין, מנהלת הקרן לירושלים, החליטו לממש את צוואתו של סם שפיגל לתרומה מקיפה לירושלים:

  • להעביר את אוסף הציורים החד פעמי שלו כתרומה למוזיאון ישראל שנפתח כאגף סם שפיגל במוזיאון ב...(מועד).

  • להעביר מכאן ואילך את תמלוגי סרטיו הגדולים ("לורנס איש ערב" "הגשר על נהר קוואי" ועוד) לבית הספר.

מאז הקמתו מתברך בית הספר בתרומה שנתית של 500,000 דולר מתמלוגי הסרטים של סם שפיגל, הממשיכים להדהד ברחבי העולם. 

עד כה זכו תלמידי ביה"ס בתרומה מצטברת של 18 מליון דולר.

השופטת דרבן ועו"ד בוטומס מלווים את בית הספר מאז 1992. הם מגיעים לאירועיו המרכזיים בעולם ובישראל לרבות האירוע שערך בית הספר ב MOMA  ב 1995, חגיגות 25 שנים לביה"ס, אירוע מחווה בקיימברידג', חגיגות 15 שנה לבית הספר, אירוע מחווה של בתי הספר לקולנוע בניו יורק לביה"ס בשנת 2011 ועוד.

קרן נוספת של המשפחה בהרכב אדם שפיגל – בנו של סם, השופטת דרבן, עו"ד בוטומס ומייקל פרידמן – נכדו של סם, מעניקה מדי שנה כספים נוספים לבית הספר כ seed money  לציוד, פרויקטים פורצי דרך ובהם -  הקמת מגמת תסריטאות, הקמת מגמה הפקה יוזמת, חממת סם שפיגל לקולנוע בינלאומי, קרן פיצ'ר ראשון לבוגרי סם שפיגל ועוד.

במרץ 2015, בחגיגות לציון 25 שנה לביה"ס באולם YMCA  בירושלים, הוענק לרעיה דרבן ולדיוויד בוטומס אות המייסדים.

- מיכה שגריר (1937-2015)

יו"ר הועד המנהל הראשון

מיכה שגריר, מפיק-במאי ירושלמי רב עלילות, היה חלק מהצוות שייעץ לרותי חשין בחודשים שקדמו להקמת בית הספר והתמנה ליו"ר הועד המנהל עם פתיחתו. הוא כיהן כיו"ר  עד 1994.

למיכה היתה תרומה ניכרת לעיצוב בית הספר בשנותיו הראשונות. במקביל לניהול הועד המנהל ופיקוח ציבורי על הנהלת בית הספר, היה שגריר מגיע כמשקיף לוועדות המיון של בית הספר כדי להבין את שורש הליהוק של תלמידיו ומהותו.

עם סיום לימודיו של המחזור הראשון של בית הספר, הפקיד שגריר בפי בוגריו הראשונים דוד אופק ויוסי מדמוני את סדרת הטלוויזיה פורצת הדרך "בת ים-ניו יורק". גם בהמשך  ניהל דיאלוג יצירתי ותומך עם עשרות בוגרים.

בשנת 1999 הוענק למיכה תואר עמית כבוד של בית הספר על "פעולתו הרצופה כבמאי וכמפיק פתוח, מתחדש ויצירתי, על קולו הייחודי כמתבונן אמפטי במציאות הישראלית המשתנה, על כשרונו לאתר ולעודד כשרונות קולנועיים וטלוויזיוניים חדשים, על פעילותו הציבורית הענפה למען הקולנוע הישראלי ועל תרומתו כיו"ר הראשון של ביה"ס לעיצובו ולביסוסו".

בשנת 2013 במסגרת פרויקט המחוה לדוד פרלוב "עקבות בירושלים" צילם דוד אופק את מיכה שגריר בביתו באבו טור בסרט "גבול".

בשנת 2015 חלה מיכה בסרטן. ערב מותו הקרב, יזם רנן שור  בשיתוף הבוגרים אופק ומדמוני את "ערב סיפורי מיכה" שנערך במהלך פסטיבל ירושלים, בנוכחותו. בערב דברו אליו ועליו – חיים גורי, ירון לונדון, כתרי שחורי ואורי ברבש ורבי נוספים. (הנשיא ראובן ריבלין, ירון לונדון, חיים אורון ג'ומס, כתרי שחורי, מיכאל לב-טוב, רנן שור, אפרים סידון, דוד אופק, יוסי מדמוני, טזתה גרמאי, ויקטור עידה) הוא שמע את הדברים הטובים.

אולם הסינמטק, בתקופת מלחמת... עלה על גדותיו ממאות אנשי התעשייה וחברים שבאו לפגישתם, הכמעט אחרונה, עמו.

במהלך חודשי חייו האחרונים הקימה רות דיסקין את אוסף מיכה שגריר להנצחת סרטיו ועשייתו – עמותה עצמאית בתמיכתם של שורת גופים ואנשים פרטיים מישראל ומהעולם. דיסקין הכירה את מיכה בסם שפיגל עת שימשה בצוות ההקמה של בית הספר סם שפיגל וכראש מחלקת קשרי חוץ בהמשך.

- רנן שור (1952)

מנהל בית הספר

רנן שור, במאי ומפיק, נבחר בתחילת 1989 ע"י רותי חשין ואבנר שלו לנהל את בית הספר. הם פנו תחילה למוטי קירשנבאום, שסירב. שור שימש מרכז מגמת הקולנוע בין השנים 1982-1985 בבית צבי, שינה את מהות הכשרת הלמידה (מטכנאים לבמאים) ופרש לעשיית הסרט "בלוז לחופש הגדול" (1987).

הטלפון מרותי חשין ביוני 1989 מצא אותו בניו יורק שם הפיק סרט תעודה באורך מלא לחברתו. הוא כעס על קרן הקולנוע הישראלי שדחתה תסריט תיעודי עלילתי באורך מלא, שכתב על אורי זוהר.

שור הגיע לפגישה עם רות חשין ב 1.7.1989.

לאחר שקרא את התקציב של בית הספר המיועד וצפה בשטח הקטן באזור התעשייה תלפיות המיועד להקמתו, נכבש. הוא אמר לחשין "זה תקציב יפה לצרכי ההקמה אבל נדרשים כאן מאה אלף דולר כל שנה לתקציב הפעילות השוטף".

"יש לך", אמרה חשין.
"אז אני לוקח" אמר.

הסיפור עם טדי קולק

 

באוגוסט 1989 במסיבת העיתונאים במבנה בית הספר שבתהליך בנייה, נשאל שור כמה זמן הוא מתכנן לכהן בתפקיד המנהל הראשון של בית הספר.

Vision cinemaיוסי צבקר-צלם (37).jpg

אישים מרכזיים נוספים בהקמת בית הספר ועיצובו

 

- אילן דה-פריס (1952)

פעיל הקמה

אילן דה-פריס מפיק "בלוז לחופש הגדול"  וסמנכ"ל סינמטק ירושלים ב 1988-1989 איש הקולנוע היחיד בועד המנהל של "בית צבי" באותה תקופה וצפה מקרוב בהתפוררותה של מגמת הקולנוע שלו.

בהמשך היה חבר הועדה שהקים השר נבון לבדוק את מצב המגמה ושותף להמלצה להקים בית ספר לאומי חדש.

ב 1992 עם הקמת שידורי טלעד / ערוץ 2 פעל דה-פריס כסמנכ"ל תוכן ב"טלעד".  יחד עם מנכ"ל טלעד עוזי פלד להקמתה של  מסגרת השידור העצמאית "קצר לחצות" עונת שידור של חצי שעה ממיטב סרטי "סם שפיגל". "טלעד" שידר את סרטי בית הספר  ב"קצר לחצות" כעשור.

דה-פריס שימש חבר הועד המנהל של בית הספר למן יומו הראשון ועד 2006   הוא חבר היום במועצה הציבורית של בית הספר.

- זאב בירגר (1926-2011)

 

ראש המדור לקולנוע במועצה הציבורית לתרבות ואמנות

זאב בירגר שימש כמשנה למנכ"ל משרד המסחר והתעשייה בעת שהמשרד היה מופקד על הקולנוע הישראלי.

בשנים 1988-1989 בעת המשבר ב"בית צבי" שימש כיו"ר המדור לקולנוע במועצה לתרבות ואמנות. בדיוני המדור על העתקתו של מרכז הכובד של בית ספר לאומי לקולנוע מגוש דן לירושלים, ניווט את החלטת המדור להמליץ לשר נבון על הקמתו ופתיחתו המואצת.

בירגר שימש חבר הועד המנהל של בית הספר למן הקמתו ועד מותו ב 2011 בתאונת דרכים.

בניו של בירגר – עודד, גיל ודורון תורמים מילגה שנתית לזכרו לתלמיד מצטיין.

דורון בירגר, בנו, מכהן כיו"ר ועדת כספים של בית הספר משנת....

אמציה אהרונסון

- אמציה אהרונסון

אדריכל ומעצב בית הספר

אמציה אהרונסון תכנן, עיצב ובנה עם צוות ההקמה של בית הספר את 600 המ"ר של "הלוקיישן" תוך ארבעה חודשים בלבד.

בהמשך, עם גידול הפעילות של ביה"ס ותרכיוהשמתנים הרחיב אותו לרבות בנייתם של אולמות קולנוע ותוך שמירה על רוחו האינטימית.

אמציה אהרונסון הוא חבר המועצה הציבורית של ביה"ס.

Closeup con.יוסי צבקר-צלם (8).jpg

- מיכה קירשנר (2017-

תרם תרומה מכרעת לאיקוניזצייה של בית הספר סם שפיגל במהלך שנות התשעים.

בשש השנים האחרונות לימד קירשנר את סדנת המבוא לצילום סטילס לתלמידי שנה א'.
אנו מרכינים ראש עם פטירתו של מורה אהוב, אמן אציל נפש ורוח.

 

מתוך ההספד על קירשנר, שנשא רנן שור