זכויות יוצרים

חלק א'

 להלן - עקרונות הפעולה המנחים שימוש ביצירה מוגנת לצרכי הוראה המהווה שימוש הוגן, המותר על פי הדין.

 

1. יש להקפיד על מתן קרדיט ליוצר היצירה, בהיקף ובמידה המקובלים והראויים בנסיבות העניין.כולל בשימוש חלקי של הצירה

2. הנגשת חומרי הלימוד מותרת, כאשר היא נחוצה לצורך הוראת הקורס ונעשית בהיקף ובמידה הדרושים לצרכי הוראה.

  • חומר ההוראה נדרש על ידי מרצה לצורך קורס הנלמד (לדוגמה, על בסיס הצהרת המרצה כי מדובר בחומרים הדרושים לצורך הוראת הקורס ונמצאים בסילבוס).

  • לא קיימת גישה חופשית כדין לחומר, במקורות הפתוחים לעיון הציבור ברשת האינטרנט

  • הנגשת החומר מוגבלת לתלמידי הקורס -באתר ייעודי במשך תקופת הלימודים והבחינות.

  • לספריית המוסד יש גישה כדין לעותק אחד לפחות של הכותר ממנו נלקחו הקטעים אודיו-ויזואלים.

  • היקף השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים - שימוש הוגן הוא שימוש מידתי לצרכי הוראה בלבד.

  • בקביעת היקף השימוש ההוגן יילקחו בחשבון השיקולים הבאים:

3. שימוש בכ-חמישית מתוך היצירה (20%) מהווה שימוש הוגן. הבחינה אינה רק כמותית אלא גם איכותית.

4. מבלי לגרוע מן הזכות (ששמורה לספריה בלבד) העתקת יצירה ספר שלמה בהתאם להוראות סעיף 30(א)

לחוק זכות יוצרים, מותרת כאשר שום עותק ממנו אינו מצוי באוסף הספרייה ולא ניתן לאתרו בהוצאה לאור. (האם זה נכון גם בסרט וידיאו?)

5. שימוש בפרק מסדרה , מהווה שימוש הוגן. במידה שנדרשת הנגשה של מספר פרקים מתוך אותה הסדרה ,יש לבחון את הוגנות השימוש בשים לב למכלול השיקולים האמורים.

6. שימוש ביצירה שאינה ניתנת לחלוקה בשלמותה (כגון תמונה, צילום, טבלה, תרשים או שיר) מהווה שימוש הוגן.

7.  שימוש שהוא מעבר להיקף המתואר לעיל, או שאינו עומד בתנאים שצוינו לעיל, יהיה גם הוא במקרים רבים שימוש הוגן, אבל הוא יחייב הפעלת שיקול דעת בנוגע למכלול אמות המידה.

 

חלק ב: שיקולים בבסיס עקרונות הפעולה

להרחבת היריעה, להלן השיקולים שעומדים בבסיס עקרונות הפעולה לקביעת הוגנות השימוש:

1.  שיקולים הנוגעים לאופי היצירה: כל אחד מהמאפיינים להלן, ייחשב כשיקול התומך בהוגנות השימוש:

א.   יצירות שאין אליהן גישה אלקטרונית זמינה, כגון במאגרי מידע,  או שהם מופיעים כמדיה דיגיטלית המופץ באופן מסחרי.

ב.    יצירות שאזלו מהשוק ולא ניתן להשיגן באופן סביר.

ג.     יצירות שבאופן סביר ורגיל שאינן נרכשות ע"י תלמידים במוסדות להשכלה גבוהה.

2.  השימוש המותר יצירה שאינה מיועדת מלכתחילה  לימוד יהיה רחב יותר.

 

שיקולים הנוגעים להיקף השימוש:

לצורך בחינת הוגנות השימוש, יש לשקול את היקף השימוש ביצירה. לעניין זה, כל אחד מהמאפיינים להלן

ייחשב שיקול התומך בהוגנות השימוש:

א.   היקף השימוש ביצירה צריך להיות מידתי ביחס לנחוץ לצרכי ההוראה. ההחלטה כי כמות השימוש מידתית לשם קיום ההוראה יכולה להיעשות על בסיס הצהרה של האדם המבקש את השימוש ביצירה

 

למרות זאת, התגבשה המלצה כמותית, המפורטת לעיל במסגרת חלק א' עקרונות הפעולה.

3.  שיקולים הנוגעים להשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה:

לצורך בחינת הוגנות השימוש, יש לשקול את השפעת השימוש ביצירה על ערכה ועל השוק הפוטנציאלי

שלה. לעניין זה, כל אחד מהמאפיינים המנויים להלן ייחשב כשיקול התומך בהוגנות השימוש:

א.   יצירת עותקים של היצירה, שאינם מהווים תחליף ליצירה המקורית, יהוו בדרך כלל שימוש הוגן,

שכן שימוש כזה אינו פוגע בשוק של היצירה המקורית. לכן, אם השימוש ביצירה אינו מספק את ביקושים בשוק המקורי של היצירה, השימוש צריך להיחשב הוגן.

ב.   קיומה של פגיעה כלכלית בבעל זכויות היוצרים, כתוצאה מהשימוש ביצירה, אינה שוללת מראש את הגינות השימוש. ציפייתו של בעל זכות היוצרים לרווח, מוגבלת לשימושים ביצירה אשר אינם מהווים שימוש הוגן. לפיכך יש לבחון בכל מקרה לגופו את טיב הפגיעה הכלכלית. למשל, יש לבחון האם הפגיעה הכלכלית נגרמה כתוצאה מהעמדת תחליף ליצירה, או שמא ההפסד הכספי נגרם מעצם קיומו של השימוש ללא תשלום. פגיעה כלכלית מהסוג השני, איננה שוללת את הוגנות השימוש,

שכן אחרת דוקטרינת השימוש ההוגן תרוקן מתוכנה. בנוסף לזאת, יש לבחון את היקף הפגיעה.

למשל, אם מדובר בפגיעה קלה ופעוטת ערך, הדבר יתמוך בהתרת השימוש.

ג.          בקביעת קיומו של שוק פוטנציאלי ליצירה יש לאמוד את הציפיות הלגיטימיות של בעל הזכויות ביצירה, לגבי אותו שוק חדש. שימוש במסגרת הוראה ומחקר ביצירה עשוי להיות מחוץ לציפיות לגיטימיות אלה. בהקשר זה הגבלה טכנולוגית על סוג המשתמשים, למשל הגבלת שימוש לתלמידי הקורס במשך הקורס, יכולה להבטיח כי רק מי שרשאי לעשות שימוש הוגן יזכה בגישה ליצירה וכי השימוש ביצירה לא יפגע בשווקים נוספים, מעבר למסגרת ההוראה והמחקר במוסדות אקדמיים.

4.   שיקולים אודות מטרת השימוש: מטרת השימוש ואופיו:

לצורך בחינת הוגנות השימוש, יש לשקול את מטרת השימוש ואופיו. לעניין זה, כל אחד מהמאפיינים המנויים להלן, ייחשב כשיקול התומך בהוגנות השימוש:

א.   שימוש לא מסחרי:

אחד השיקולים המרכזיים בבחינת אופיו של השימוש הוא השאלה האם מדובר בשימוש מסחרי ביצירה. כאשר מדובר בשימוש לא מסחרי, הדבר תומך בהכרה בשימוש כהוגן, ועל כן מותר.

המוסדות להשכלה גבוהה פועלים שלא למטרות רווח, ולפיכך גם השימוש למטרה זו, באופן כללי,

אינו מהווה שימוש מסחרי.

ב.  שימוש טרנספורמטיבי:

שיקול נוסף שהודגש בפסיקה האמריקנית, במסגרת בחינת שיקול אופיו של השימוש, הוא השאלה האם מדובר בשימוש "טרנספורמטיבי" ביצירה. שימוש טרנספורמטיבי הוא, לדוגמא, שימוש אשר משנה את היצירה בה נעשה שימוש ע"י תוספת ביטוי, משמעות או מסר חדשים, או שימוש ביצירה באופן שונה או למטרה או פונקציה שונה מזו של היצירה המקורית. כאשר מדובר בשימוש טרנספורמטיבי הדבר תומך בהכרה בשימוש כהוגן, ועל כן מותר.

לעיתים קרובות, שימוש ביצירות לצרכי הוראה שונה מן המטרה לשמה נוצרה היצירה, אף אם לא נעשה שינוי בתוכן של היצירה עצמה, ועל כן הדבר יתמוך במסקנה כי השימוש הוא הוגן, ועל כן מותר. דוגמאות לשימוש טרנספורמטיבי שכזה הן שילוב קטע מתוך ספר שלא נועד למטרות הוראה,

בליקוט למטרות הוראה, או שילוב כתבה מן העיתון בבחינה.

ג.  שימוש שסביר היה להניח כי בעל הזכויות לא יתנגד לו:

דוקטרינת השימוש ההוגן נועדה, בראש ובראשונה, להכשיר שימוש ביצירות במקרים בהם בעל הזכויות מתנגד לו. עם זאת, לעיתים, דוקטרינת השימוש ההוגן יכולה לשמש להכשרת שימוש ביצירות אשר סביר כי בעל הזכויות ביצירה לא היה מתנגד לו. לעיתים העלויות הכרוכות בהשגת ההסכמה מאת בעל הזכויות, לשימוש ביצירתו, עלולה לקעקע את השימוש בה, אף עפ"י ששיקולים ענייניים, הנוגעים להוראה, מצריכים את השימוש ביצירה המסוימת. כאשר מדובר בשימוש ביצירה, אשר סביר היה להניח מראש כי בעל הזכויות בה לא היה מתנגד לו, הדבר תומך בהכרה בשימוש הוגן, ועל כן מותר.

דוגמאות לשימושים אשר סביר כי בעל הזכויות לא יתנגד להם, הן שימוש שקרוב לזוטי דברים או לנטילת חלק מן היצירה אשר, אף שהוא מהותי, הוא פעוט. דוגמא נוספת היא שימוש ביצירה באופן שמתיישב עם תכלית הפקתה, כגון מחקר אקדמי, אשר מטבעו נועד להפצה בקרב הקהילה האקדמית.

5.  קרדיט- ציון השם:

בפסיקה הישראלית התגבש שיקול נוסף לבחינת הוגנות השימוש ביצירה והוא הקפדה על מתן קרדיט ליוצר היצירה בה נעשה שימוש. על כן, בשימוש ביצירה או בחלקה, יש להקפיד על מתן קרדיט ליוצר היצירה, בהיקף ובמידה המקובלים והראויים. במקרה של ספק - מוטב תמיד לתת קרדיט.