להורדת טפסי הרשמה בקובץ PDF - לחצו כאן
להורדת ידיעון בית הספר בקובץ PDF - לחצו כאן
מגמת הפקה יוזמת
יום פתוח והרשמה
ביה"ס מקיים יום פתוח בשלושה מועדים.
במסגרת יום זה נערך סיור מודרך בביה"ס, יוקרנו סרטי סטודנטים, תתקיים פגישה עם בוגר ושיחה עם הנהלת ביה"ס.
מועד א – 28.1.2010 - 25.10.2009
יום פתוח: יום חמישי 14.1.2010 בשעה 16:00 11.2.2010
יום ראיונות: 4.3.2010 – 17.6.2010- 14.3.2010
יום פתוח: 1.7.2010
יום מיון - 9.2.10
ראיונות: 22.7.2010
יש לאשר טלפונית הגעה ליום הפתוח כשבוע לפני המועד, במזכירות ביה"ס. יום חמישי 25.3.2010 בשעה 16:00
יש לאשר טלפונית הגעה ליום הפתוח כשבוע לפני המועד, במזכירות ביה"ס.
מבחני מיון:
מועד ב
יום חמישי 1.7.2010 בשעה 16:00
יש לאשר טלפונית הגעה ליום הפתוח כשבוע לפני המועד, במזכירות ביה"ס.
מבחני מיון:
למגמה יכול להירשם כל מי שברשותו תעודת בגרות*, הרואה את עצמו מתאים למסלול ההפקה היוזמת, שגילו ביום פתיחת שנת הלימודים, וגילו בין 21-35. ידע או ניסיון קודם בתחומי הקולנוע ו/או הטלוויזיה אינו הכרחי.
עדיפות מסוימת תינתן לאנשים בעלי רקע יזמי/ השכלה על-תיכונית/ ניסיון חיים עשיר והרפתקני.
*ועדת הקבלה רשאית לקבל תלמידים בעלי היסטוריה לימודית מוכחת שלאהשלימו תעודת בגרות מלאה.
דמי הרשמה: 440 שקלים
ביטול מועמדות: נרשם המבטל את הרשמתו לא יהיה זכאי להחזר כלשהו מדמי ההרשמה.
מועדי הרשמה
ההרשמה לביה"ס התחילה בנובמבר ותסתיים ביוני. לאחר מילוי הדרישות המוקדמות (מפורט בסעיף נפרד להלן),
על הנרשם לעבור בחינות בביה"ס.
שלבי קבלה
שלב א' - מבחני בית
מבחני בית
על הנרשם למלא את טופס ההרשמה במלואו ולוודא שהטופס הגיע למזכירות ביה"ס. לאחר מכן,
יקבל הנרשם מבחני בית, אותם עליו להכין עפ"י הנחיות המזכירות ולהביאם לביה"ס לא יאוחר מתאריך סיום ההרשמה הנקוב למעלה.
המבחנים יישלחו לכל המועמדים בצורה אחידה ובאותו היום.
מומלץ להקדים ככל האפשר את מסירת טופס ההרשמה.
שלב ב' - מבחני מיון בביה"ס
המבחנים נערכים בביה"ס ואינם מחייבים הכנה מוקדמת. המבחנים משתנים משנה לשנה וממועד למועד.
בעקבות תוצאות מבחני הבית והבחינות בביה"ס, מחליטה ועדת המיון על המועמדים שיזומנו לשלב הראיון האישי
ועל תשובות שליליות ליתר המועמדים.
שלב ג' - ראיון אישי
מועמדים שעברו את שני השלבים הראשונים, יוזמנו לראיון בפני ועדה במועדים הרשומים למעלה, והיא תקבע את קבלתם/אי קבלתם.
עבודה קודמת
במידה שיש למועמד עבודה/ פרוייקט היכולים להעיד על יכולתו היוזמת-יוצרת, יש להביאם לביה"ס ביום הבחינה.
על העבודה לייצג יזמה בתחום אישי, אומנותי, עסקי, הפקתי, תקשורתי, ארגוני, חברתי או אחר.
העבודה לא תבוא במקום המבחנים אלא בנוסף להם, והיא אינה הכרחית.
המועמדים מתבקשים להביא תעתיק ולא מקור: ביה"ס אינו אחראי לאובדן עבודות שמגיש המועמד.
שכר לימוד
הוועד המנהל של ביה"ס מחליט מדי שנה על גובה שכר הלימוד השנתי.
שכר הלימוד בשנה"ל תשס"ט 2008-2009 הוא 14,000 שקלים.
תלמיד במסלול ישלם שכר לימוד מלא בשלוש השנים הראשונות, ומחצית שכר הלימוד בשנה הרביעית.
כמו כן, יש לשלם מדי שנה דמי שקלול בסך 750 שקלים בעבור מנוי לסינמטק, ספרי לימוד, מקראות, תדפיסים, חולצות ביה"ס ועלויות של פעילויות העשרה.
מלגות
ביה"ס מעניק מדי שנה מלגות לתלמידים נזקקים ולתלמידים מצטיינים, בתרומתם של: שטראוס, קרן ערוץ 10, קרול פולאקוף, חברת דראקו, משפחת דוד שפירא, קרן ברין, קרן אוסטרובסקי, אמיר אלשטיין, בנק לאומי ועוד.
טיפול פסיכולוגי לתלמידי ביה"ס
משנת 2004 ביה"ס משתף פעולה עם שירותי הייעוץ לסטודנט של האוניברסיטה העברית בירושלים. השירות מציע לתלמידים טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי ע"י אנשי מקצוע: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים. הטיפול מסובסד ע"י ביה"ס.
עצמאות ושינויים
ביה"ס הוא בעל שיקול הדעת המלא ובעל הזכות הבלעדית לשנות את תוכנית הלימודים וההפקות.
התלמידים יהיו כפופים לתקנוני ביה"ס.
משך הלימודים: שלוש שנים וחצי
עם הקמתה של מגמת ההפקה בשנת 2003, בתמיכתם של קרן ברכה, טלעד, וקרן סם שפיגל, משלימים מסלולי הלימודים של ביה"ס את הכשרת המשולש מפיק-תסריטאי-במאי שחולל כמה מהמהפכות האיכותיות החשובות בהיסטוריה של הקולנוע והטלוויזיה. המגמה להפקה יוזמת היא ראשונה מסוגה בארץ ומטרתה להכשיר מפיקים בעלי חשיבה אסטרטגית רחבה וערכית, עם תעוזה יצירתית שיהיו מנהיגים בתחומי המדיה.
אנו רואים במפיק הכוח המניע והיוזם, החוליה הראשונית והחשובה ביותר ב"שרשרת המזון" הקולנועית, האחראי על ה- start-up הנקרא 'סרט' או 'סידרת טלוויזיה' או 'מיזם בתחומי המדיה'.
תפקידו נגזר מראיה רחבה, חובקת ומחבקת, המעמידה את איכותה וטובתה של היצירה מעל לכל דבר אחר.
השיטה
לימודי המגמה משולבים עם לימודי המסלול המלא, כדי להקנות למפיקים השכלה רחבה הכרחית למפיק יזם: עיונית ומעשית, קולנועית וטלוויזיונית. בשנה הראשונה, התלמידים משתתפים בשיעורים של בימוי, כתיבת תסריטים, צילום ועריכה ומביימים תרגילים עלילתיים ותיעודיים כעמיתיהם במסלול המלא. בשנה השנייה, מתפצלים הלימודים להקבצים ייעודיים שכוללים שיעורים בנושאי הפקה: בניית תוכנית עסקית, עריכת תסריטים, ליהוק, מימון, היבטים משפטיים, שיווק, הפצה ועוד. התלמידים לומדים כיצד לזהות רעיונות מקוריים ולממש אותם מול גורמים מקומיים ובינלאומיים והעבודה נעשית בכל הפורמטים: קולנוע עלילתי, קולנוע תיעודי, טלוויזיה ואינטרנט.
פרויקט הגמר של התלמיד במגמה מושתת על יזמות סיפורית שנבנית בעבודה משותפת עם תסריטאי ובמאי באחד מהז'אנרים הבאים: סרט עלילתי קצר, דרמה של 50 דקות, סרט עלילתי באורך מלא, סדרה לטלוויזיה, סרט תיעודי, סדרה תיעודית, סרט תיעודי באורך מלא, תוכן וידאו לאינטרנט, או מיזם תרבותי כלשהו בקולנוע או בטלוויזיה או בתחום משיק להם. התלמיד מקבל גיבוי מחונכי ביה"ס, ישראלים וזרים, כדי לממש את הפרוייקט בתוך ביה"ס או, לחילופין, לאחר סיום הלימודים. התלמיד נדרש לקחת אחריות על עשייתו משלב הרעיון ועד הקרנת הפרוייקט על מסך הגדול או הקטן. פרוייקט הגמר פותח בפני התלמיד אפשרות לנסות ולטעות, להצליח ולהיכשל; במילים אחרות - ללמוד.
ביה"ס מקים ערוץ טלוויזיה באינטרנט שאותו יפעילו תלמידי המגמה. עבודתם תכלול פרוגרמינג של ערוץ ורכש סרטים, וחשוב מכל – יוזמה של הפקות מקור של ביה"ס, יחד עם תלמידי המסלול המלא ומסלול תסריטאות.
בזירה הבינלאומית של המגמה, התלמידים פוגשים בביה"ס מורים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה מרחבי העולם. תלמידים נבחרים נשלחים לפסטיבלים, לשווקים ולהשתלמויות בארץ ובעולם.
מערכת הלימודים וההפקות של המגמה והקשריה הבינלאומיים שואפים להוביל את בוגריה לתפקידים צומתיים שבונים ומעצבים תרבות: כמפיקים, כעורכי תוכן, כמנהלי ערוצי טלוויזיה, כמנהלי קרנות, כמנהלי בתי ספר, כמנהלי פסטיבלים, כמפיצים ועוד.
אנו מאמינים שבוגרי המגמה ישנו את סדר היום
התרבותי בישראל.
תוכנית הלימודים - שנה א'
תלמידי מגמת הפקה יוזמת לומדים עם תלמידי המסלול המלא את מרבית תוכנית הלימודים, כולל הסדנאות המקצועיות והשיעורים העיוניים. בנוסף לאלה, מתקיימים קורסים ייעודיים לתוכנית הלימודים של המגמה, כמפורט להלן.
מערכת הלימודים מחולקת לשני סמסטרים עם חופשת ביניים בת 4 שבועות. כל סמסטר הוא בן 12 שבועות לימוד. השבוע הפותח מוקדש לסדנאות מקצועיות בבית הספר. בשבוע השני מתקיים מרתון של סרטים והרצאות לכל תלמידי בית הספר ומהשבוע השלישי מתחילים לימודי המערכת הסמסטריאליים.
ב-12 שבועות הלימוד השוטף, הלימודים הם בהיקף של 38 שעות שבועיות בארבעה ימי לימוד (א'-ד' בין השעות 09:30-19:00). בסופי שבוע יוצאים התלמידים יוצאים להפקות ובנוסף מתקיימים מידי פעם ביום ה' ימים של הקרנת עבודות וביקורת. לתלמידים שומרי שבת ניתנת אפשרות להפיק את סרטיהם בימי חול, כפוף למערכת הלימודים.
מערכת הלימודים היא חובה לכל התלמידים ומורכבת מסדנאות וקורסים:
סדנאות ושיעורים ייעודיים להפקה
המפיק כיזם, הפקה/ ע. במאי, סדנת ליהוק, תחקיר תיעודי, פורמטים טלוויזיוניים, פיצוח שוק הטלוויזיה, היזמים באים – קורס אירוח יזמים.
מבואות וסדנאות עם המסלול המלא
כתיבה יצירתית, מבוא לתסריטאות, תסריט סרט לוקיישן, בימוי עלילתי-"מציצים", בימוי עלילתי - "חפץ", בימוי תיעודי, יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה, צילום בפילם ובווידיאו, עריכה ממוחשבת, מבוא להקלטה, קול, הקלטה ועיצוב פסקול.
לימודים עיוניים עם המסלול המלא
אמנות חזותית, זהות ביצירה הישראלית, מרחב ומבט בתרבות ישראלית, פילוסופיה יהודית, מבוא לחשיבה תסריטאית, הקולנוע העלילתי הקלאסי, הקולנוע התיעודי הקלאסי, מבע קולנועי – היצ'קוק ואחרים, הקולנוע הישראלי הקצר.
כמו כן, משתתפים התלמידים בהרצאות אורח של אנשי קולנוע מישראל ומחו"ל ובמרתונים בנושאים מגוונים.
שנה א'
שיעורים עיוניים
היזמים באים – קורס אירוח יזמים 2 ש', סמ' א'
תולדות הקולנוע הקלאסי 4 ש', שנתי
תולדות הקולנוע התיעודי הקלאסי 3 ש', סמ' ב'
מבע קולנועי – היצ'קוק ואחרים 2 ש', סמ' א'
הקולנוע הישראלי הקצר 2 ש', סמ' ב'
ניתוח יצירות אמנות 1 ש', שנתי
זהות ביצירה הישראלית 2 ש', שנתי, (בסמ' א', 2 קב'; בסמ' ב' כיתתי)
מרחב ומבט בתרבות הישראלית 2 ש', סמ' א'
סדנאות ייעודיות להפקה בלבד
המפיק כיזם 1 ש', שנתיסמ' א'
הפקה/ ע. במאי 2 ש', סמ' א'
ליהוק למפיקים 2 ש', סמ' ב'
תחקיר תיעודי 2 ש', סמ' ב'
פורמטים טלוויזיוניים 2 ש', סמ' ב'
פיצוח שוק הטלוויזיה 2 ש', סמ' ב'
סדנאות עם מסלול מלא
כתיבה יצירתית 2 ש', 2 קב', סמ' א'
סדנת מבוא לתסריטאות 2 ש', 2קב', סמ' א'
סדנת מבוא לחשיבה תסריטאית 2 ש', 2 קב', סמ א'
תסריט לסרט לוקיישן 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
בימוי עלילתי ('מציצים') 3 ש', 2 קב', סמ' א'
בימוי עלילתי ('חפץ') 3 ש', 2 קב', סמ ב'
בימוי תיעודי 3 ש', 2 קב', שנתי
מבוא לצילום בווידאו 1 ש', 3 קב', סמ' א'
יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה 3 ש', 2 קב', סמ' א'
צילום בווידאו ובפילם 3 ש', 2 קב', סמ' ב'
עריכה ממוחשבת 1 ש', 3 קב', סמ' א'
עריכה 3 ש', 2 קב', שנתי
מבוא להקלטה 1 ש', 3 קב', סמ' א'
קול 2 ש', 2 קב', סמ' א'
הקלטה קולנועית ועיצוב פסקול 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
מרתונים בסינמטק 4 ש', שנתי
סה"כ שעות סמסטר א': 44
סה"כ שעות סמסטר ב': 35
סה"כ שעות שנתי: 39.5
שיעורים עיוניים
היזמים באים – אירוח
אריק ברנשטיין, 2 ש', סמ' א'
אריק ברנשטיין יארח יזמים להרצאות ודיון על המהותשל יזמות בקולנוע, טלוויזיהומדיה. בין אורחי הקורס: חיים שריר (יו"ר איגוד המפיקים); שולה שפיגל (מפיקה עצמאית); רנן שור (מנהל ביה"ס ע"ש סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה); חיים מנור (מפיק עצמאי, מעגלות הפקות); ערן ריקליס (מפיק ובמאי עצמאי); רותי רודנר (עורכת תוכן נענע 10 באינטרנט לשעבר); יריב יפת (יזם תאטרון); אביב גלעדי(יזם מדיה); אלעד קופרמן (מפיק עצמאי); איתי מאונטנר (יזם ואוצר אמנות).
במסגרת הקורס יתארחו יזמים מרכזיים בתחומי המדיה וביניהם: יוסי עוזרד (בעלים יסמין TV, יולי אוגוסט) – המפיק כיזם, הרצאת פתיחה; אלינור קוברסקי (מפיקה עצמאית) – להפיק קולנוע דוקומנטרי אישי; אריק צ'רניאק (אתר מטהקפה) – וידאו ואינטרנט, יזמות בקנה מידה בינלאומי; יונתן ארוך (מפיק עצמאי) – נאמנות לעצמך; אסנת טרבלסי (מפיקה עצמאית) – הפקה של קולנוע דוקומנטרי פוליטי וחברתי; ליאורה ניר (ערוץ ויוה, דורי תקשורת) – לנהל חברה בינלאומית מרמת החייל; יובל סיגלר (מו"ל טיים אאוט) – יזמות בתחום התקשורת; רן קוצר (מפיק ראשי רשת ערוץ 2) - ממפיק פרטי למפיק ראשי של ערוץ; לי ירדני (מפיקה עצמאית) – דור ההמשך של המפיקים. (עם כל מגמת הפקה)
יזמים ופורצי דרך בתרבות הישראלית
עודד קוטלר ואורחים 2 ש', סמ' א'
במסגרת הקורס יתארחו יזמים ששינו את מפת התרבות הישראלית וידברו על עבודתם.
בין האורחים: יעקב אגמון על חגיגות השישים למדינת ישראל; עודד קוטלר על טיפוח וקידום של מחזאות מקורית; אורנה פורת על הקמת התיאטרון לילדים ולנוער; יונה פישר על אוצרות ישראלית; יצחק לבני על הפיכת גל"צ לאלטרנטיבה לקול ישראל; יוסי פרוסט על הקמת הפסטיבלים בעכו, בערד; ליה ון ליר על הייסוד וההקמה של סינמטק ירושלים ופסטיבל הסרטים; ניסן נתיב על הקמת הסטודיו למשחק הנושא את שמו; אורי שנער על טלוויזיה מסחרית כ"מדורת השבט". (לא מתקיים בתשס"ט)
תולדות הקולנוע הקלאסי
נחמן אינגבר, 4 ש', שנתי
הקורס יעקוב אחר התפתחות הקולנוע ויתמקד בקולנוע כמבע, כטכניקה, כבידור וכאמנות. נעמוד על הקשר בין הקולנוע לבין האמנויות שקדמו לו, ובינו לבין ההיסטוריה והחברה שבה הוא נוצר. תוך צפייה בסרטים ובקטעים מסרטים של הזרמים המרכזיים, נדון במחשבה התיאורטית בבסיסם, נצפה בעבודותיהם של הבמאים הבולטים וננתח את התפתחות אמצעי הביטוי. בין אבני הדרך שיידונו: קולנוע המציאות של האחים לומייר ואדיסון מול הקולנוע הבדיוני של ז'ורז' מלייס; צמיחת הקולנוע האמריקאי; המהפכה של ד.וו.גריפית'; הקומדיה הקולנועית: צ'פלין, קיטון, הרולד לויד; הקולנוע השוודי והקולנוע הגרמני האילם; האקספרסיוניזם הגרמני; הקולנוע הסובייטי: דז'יגה ורטוב, פודובקין, אייזנשטיין ודובז'נקו; הקולנוע האמריקאי והקולנוע הצרפתי בשנות ה-20; קולנוע נסיוני ומעבר לקולנוע מדבר.
תולדות הקולנוע התיעודי הקלאסי
יאיר לב, 3 ש', סמ' ב'
בקורס ייבחנו שלבי התפתחותו השונים של הקולנוע התיעודי, מרוברט פלהרטי ועד שנות השישים. ייבחנו עמדות אתיות כלפי גיבורי הסרטים ונושאיהם, סוגיית האמת וייצוג המציאות, תעמולה, אסטרטגיות אסתטיות ופואטיקה, כמו גם טכניקות בימוי תיעודיות והקשר שלהן לבימוי עלילתי. הקורסילווה בצפייה באסופת סרטים תיעודיים של במאים שונים מכל התקופות: פלהרטי, ג'ון גרירסון, לני ריפנשטל, הסינמה וריטה בצרפת, הקולנוע החופשי באנגליה ועוד.
מבע קולנועי – היצ'קוק ואחרים
יאיר לב, 2 ש', סמ' א'
הקורס יבחן את המושג "מבע קולנועי" תוך ניתוח סצינות מסרטים שונים במגוון של סגנונות ואסטרטגיות בימוי. בכל שיעור יוקרנו מספר סצינות ויתנהל דיון בפריימינג, במיזנסצינה, בתפיסת התאורה ובאלמנטים נוספים. נדון גם במושגים של "נקודות תצפית", אופני מסירת אינפורמציה ודיסאינפורמציה, הראייה והגדה, אקספרסיביות ומינימליזם, "נוכחות היוצר", שימוש בעריכה ועוד. סרטיו של היצ'קוק יהיו נקודת מוצא לדיון בתפקיד הבמאי ובתחבולות שהוא נוקט בכדי ל"ביים" את צופיו. יוקרנו דוגמאות מתוך: "ורטיגו" ו"חלון אחורי" של היצ'קוק, "בוני וקלייד" (ארתור פן), "מסע לקיתרה" (אנגלופולוס), "הנידון למוות ברח" (ברסון), "תקוות גדולות" (מייק לי), "אפוקליפסה עכשו" (קופולה), "ליקוי חמה" (אנטוניוני) ואחרים.
הקולנוע הישראלי הקצר
נעם קפלן, 2 ש', סמ' ב'
הסרט הקצר מציע מגוון מרתק של כיווני יצירה ודרכי ביטוי ההופכים אותו לעדות רעננה ולמבשר של רנסנס הקולנוע הישראלי. במהלך הקורס, ננסה לנתח ולפצח את ה"קוד" של עשיית סרט קצר טוב. נצפה במגוון סגנוני ותימטי רחב של סרטים ישראלים קצרים מתקופות שונות ונתמקד בסרטים שעוסקים בלאומי והאישי, בהתבגרות, במוות ובזיכרון. בין השאר, נדון בעבודותיהם של אברהם הפנר, דינה צבי ריקליס, עמוס גוטמן, קרן ידעיה, דוד אופק, דובר קוסשווילי ותאופיק אבו-ואיל.
היסטוריה של האמנות
רון חביליו, 3 ש', סמ' א'
תיאור המציאות באמנות החזותית של המערב והמעברים מציור לצילום ולקולנוע. ניתוח יצירות מרכזיות בתקופות מפתח, היכרות עם הכלים שפותחו על ידי הציירים ועברו לצלמים, וחשיפת דרכים שונות להתבונן בעולם. תקציר התפתחות השפה החזותית באירופה עד לשלהי המאה ה-19 והבנת הרקע התרבותי-היסטורי שלה. נעסוק בציורים של: Giotto, Masaccio, Piero della Francesca, Leonardo da Vinci ; Bosch; Caravaggio; Vermeer; David ו- Goya; אימפרסיוניסטים ואמנים מודרנים, כמו גם ביצירות של צילום וקולנוע בראשיתם.
אמנות חזותית - התעמלות אמנותית
מיכאל לב טוב, 1 ש', שנתי
התבוננות. שיעור בוקר להתכוונות פנימית לפני יום לימודים, ע"י צפייה בעבודות של אמנים, ציירים, פסלים וצלמים מהארץ ומהעולם. יוצגו עבודות של ורמיר (הולנד), פייר בונאר (צרפת), מרדכי ארדון, יוסף זריצקי, משה גרשוני, אריה ארוך ואביגדור אריכא (ישראל) ואחרים.
זהות ביצירה הישראלית
ד"ר יעל שנקר 2 ש', שנתי
סוגיות הקשורות בזהות בחברה הישראלית והשתקפותן בספרות, באמנות ובקולנוע חושפות מתח המתקיים בין "שוליים" ל"מרכז", בין "יצירה פוליטית" ל"אוניברסלית", ובין זהות לאומית לדתית. נתייחס לסוגיות של היסטריוגרפיה ציונית; הגירה ועליה; יוצרים דתיים ויוצרים פוליטיים. הטקסטים שיידונו יכללו בין השאר כתבים של דוד פוגל, דן פגיס, יונה וולך, אדמיאל קוסמן, משה שמיר, אהרון אפלפלד, אבות ישורון, אצ"ג, ז'בוטינסקי, אמיל חביבי, יעקב שבתאי ואידה פינק, כמו גם פרקים מהסדרות "עמוד האש" "תקומה" ו"הכל אנשים" וקטעים מסרטים עלילתיים (הוא הלך בשדות, סלאח שבתי, שחור, החברים של יאנה, אל תגעו לי בשואה, אוסטורה, אפר, עיניים גדולות, עבדי השם, נגוע ואחרים).
מרחב ומבט בתרבות הישראלית
רועי גרינוולד 3 ש', סמ' א'
התרבות הישראלית התלבטה מאז ומעולם בזהותה של הטריטוריה: מזרח או מערב, ארץ קדושה או מקום של חול? במהלך הקורס נבחן את ייצוגיו של המרחב בקולנוע ובספרות. כדי להבין את המקורות האסתטיים והאידיאולוגיים של התרבות הישראלית לגווניה, נדון ביחסי הגומלין שבין המבט לבין מושאו בייצוג המרחב. נעסוק בין היתר בסרטים של דוד פרלוב ("ירושלים", "יומן") ואורי זוהר ("חור בלבנה" ו"מציצים") ובטקסטים של ש"י עגנון, נתן אלתרמן ואבות ישורון ואחרים.
פילוסופיה יהודית
ד"ר חגי דגן 2 ש', סמ' א'
מהי פילוסופיה יהודית וכיצד היא משתלבת בעת החדשה? האם היא רלוונטית לזמננו? הקורס יסקור את השקפותיהם ולבטיהם של הוגים יהודיים בהקשר המציאות המורכבת שבה פעלו. נעסוק בתנועתם מול ההשקפה הרבנית המסורתית ובניסיונם ליצור אלטרנטיבה מחשבתית יהודית מקורית. נקרא ונדון הגותם של ר' סעדיה גאון, הרמב"ם, ר' יהודה הלוי, המהר"ל ואחרים. בהמשך נעסוק במחשבתו של ישעיהו ליבוביץ' ובאופציות מנוגדות לה במחשבה היהודית בעת החדשה: שפינוזה, מנדלסון, שלמה מימון, רנ"ק, אנשי "חכמת ישראל", הרמן כהן, פרנץ רוזנצוייג, מרטין בובר ועוד.
סדנאות ייעודיות להפקה
המפיק כיזם – מושגי יסוד
יריב מוזר, 1 ש', סמ' א'
הקורס יעמוד על מושגי היסוד של הפקת תכנים במדיה הוויזואלית, ועל תהליך ההפקה, מרמת הרעיון ועד לביצוע המוצר המוגמר ושיווקו. נסקור את התהליך מאופן הצגת רעיון לסרט לצרכי מכירה וקידום (תיק הגשה, מצגת, פיילוטים וטריילרים), תכנון והפקת קדם הצילומים, לרבות בניית תיק הפקה ותכנון תקציבי, המשך בניהול ההפקה, ארגון סט צילום, ניהול תקציב, ברייקדאון צילומים, התמודדות עם בעיות הפקתיות ולבסוף ניהול שלב הפוסט עד למוצר מוגמר וכן התייחסות בסיסית לנושאי שיווק, הפצה ויחסי ציבור. במסגרת הקורס יוצגו דוגמאות ממדיות ויזואליות שונות.
הפקה בפועל/ ע. במאי
אורית זמיר, 2 ש', סמ' א'
נעסוק באספקטים המעשיים של עשיית סרט, דרך עבודת עוזר הבמאי והמפיק בפועל. תחילה נלמד כיצד לתרגם תסריט לתכנית צילומים אופטימלית באמצעות ה"בורד", תוך תרגול על תסריטים קצרים של תלמידי בית הספר. נלמד להכין תכנית צילומים מפורטת ולנהל נתונים בתוכנת moviemagicscheduling. בהמשך נעסוק בניהול קדם-ההפקה: מי עושה מה, מתי ובאיזה סדר. איך עוזר הבמאי מביא את כל המערך למוכנות לצילומים, תוך שיתוף פעולה עם מחלקת הפקה. לסיכום, נתמקד בהפקה עצמה: המחלקות השונות של צוות הסרט וחלוקת עבודה ואיך לנהל את המערך המורכב הזה בצורה היעילה, המקצועית והנעימה ביותר. הקורס יכלול ביקור לימודי על סט מקצועי של סרט/סדרה.
ליהוק למפיקים
אורית אזולאי, 2 ש', סמ' ב'
הקורס יעסוק בתפקידו של המפיק בהרכבתהצוות של היוצרים והשחקנים. נתמקד בשכלול הכלים לניתוח ופרשנות של דמות מתוך התסריט וחיבורה עם איכויות השחקן, כמו כן, נעסוק במידת המעורבות של המפיק בתהליך ליהוק השחקנים, בהתמודדות עם קונפליקטים שנובעים מתקציב ליהוק וגיבוש ראייה ארוכת טווח של השקעה נכונה, בתכנון של זמן ומערך עבודה יעיל ואחראי. כל תלמיד יתנסה כמלהק- במאי בתרגיל אמצע סמסטר ובמשימת תחקיר בשטח בסיכום הקורס.
פורמטים טלוויזיוניים
אסף גיל, 2 ש', סמ' ב'
הקורס יוקדש לעבודה על פיתוח רעיונות יצירתיים וחדשנים בז'אנרים שונים שיכולים להוות פריצת דרך כתכניות ייחודיות ו"פטנטיביליות". המטרה היא לייצר הצעות מסגרת לפרויקטים וליישם את הטובות שבהן בבית הספר ומחוצה לו – בארץ ובעולם. נפתח בדיון מלווה בתרגול בנושאים הקריטיים לאחריות המפיק ברמה של תוכן ויוזמה: מהו ה"מצפן" של המפיק בבחירות מתווה תוכן? איך יוצרים הצלחה (כנגד כל הסיכויים)? מהי הפקה איכותית? חשיבות האמת בתוכן; איך מבדילים את ה"קליפה" מה"תוך" ומה יותר חשוב למפיק? במהלך הסמסטר, יגבשו התלמידים את הרעיונות שייבחנו ויסוכמו בדיון קבוצתי מידי שבוע.
פיצוח שוק הטלוויזיה - הפקות מקור
(טרם נקבע), 2 ש', סמ' ב
הקורס יוקדש לסוגיות מרכזיות בפיתוח הפקות מקור בשוק הטלוויזיה העדכני. נבחן את השוק מנקודת מבט של הגופים המשדרים: אפיונים, הבדלים, והצרכים השונים בהתחשב בפלטפורמות שידור שונות. כמו כן נעסוק בהתמודדות המפיק עם צרכים אלה: החשיבה הכלכלית מאחורי תהליכי פיתוח סדרות דרמה, דרכי מיתוג חברת ההפקה ויצירת "בית הפקה" מבודל היטב, תהליכי פיתוח של סדרות דרמה ובהם מקורות לחומרי פיתוח ואת הדרך מרעיון ראשוני לסדרה בפועל. סוגיות נוספות: טרנדים קיימים וזיהוי הטרנד הבא; דרכים לשווק ולמכור את חומרי הפיתוח; הכנה ותרגול של פיצ'ינג; בניית צוותי עבודה; איך מגדירים קהל יעד; פיתוח ערוץ טלוויזיה בתנאים אידיאלים; כמה מקוריות הן הפקות המקור שלנו ועוד.
סדנאות עם המסלול המלא
כתיבה – הסיפור הקצר
אופיר טושה גפלה, 2 ש', 2 קב', שנתי
הקורס יעסוק בהיבטים שונים הנוגעים למלאכת הכתיבה היצירתית והוא עתיר הפתעות שיתגלמו בתרגילים מסוגים שונים. יושם דגש מיוחד על חשיבות הספיגה של מקורות השראה (בספרות ובתחומי אמנות נוספים, כמו מוסיקה, וקולנוע/טלוויזיה) ונעבוד על כלים לפיתוח הדמיון. בין הנושאים שיידונו: ההבדל בין מוזה ומקורות השראה; עושר הסיטואציה; תודעת המספר; טקסטים סיפוריים מושרים; כיצד לתרגם מציאות לסיפור; מבנה היצירה והתפתחותה; הז'אנרים השונים ובחירתם; השדה הסמנטי, התרבותי והאסוציאטיבי של המילה הכתובה; התמקדות ברגש נבחר תוך הפעלת זיכרון חושי ועוד. התלמידים יידרשו לתרגילים שבועיים בבית ובכיתה.
סדנת מבוא לתסריטאות
צביקה קרצנר, 2 ש', 2 קב', סמ' א'
הגדרה וניתוח של מונחי יסוד בתסריטאות ברמות של פורמט, סגנון ותוכן. בדרך של דיון בכיתה ותרגול מעשי נכיר את תהליך הכתיבה משלב הרעיון עד לשלב התסריט. נעסוק בהצגת מודלים נרטיביים, בדמויות ובסוגי קונפליקט, בהשוואה בין צורת הסיפור הקולנועי והטלוויזיוני לעומת פרוזה ואמצעי המבע השונים, ובניתוח סצינות ודיאלוגים מתוך סרטים ותסריטים.
סדנת מבוא לחשיבה תסריטאית
שמי זרחין, 2ש', 2 קב', סמ א'
תרגול יסודות השפה התסריטאית כשפה סיפורית, קונקרטית ומנומקת. אופיו של הסיפור הקולנועי, קונקרטיזציה של זמן, מקום ורגש, נקודת תצפית סיפורית, מבנה עלילה ומבנה עולם אנושי, העלילה כמבחן אישיות לגיבור, דיאלוג מציאותי מול דיאלוג קולנועי, כל אלה יתורגלו כדי להביא את התלמידים למיומנות כתיבת תסריט עלילתי קצר. לצד תרגילי הכתיבה נבחן את הסוגיות השונות בדוגמאות קולנועיות (פרנטיק, תייר מזדמן, צ'יינהטאון, עירום, חיים של אחרים, חנה ואחיותיה, הכי טוב שיש, תמונות קצרות ועוד).
תסריט לסרט לוקיישן
שמי זרחין, 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
במרכזה של סדנת כתיבה זו תעמוד המהות התסריטאית הקושרת בין גיבור, סיפור וחלל קיומי (אתר התרחשות). באמצעות סדרת תרגילי כתיבה, ובעיקר פיתוח של "תסריטי לוקיישן" (המיועדים להפקה במהלך שנה ב') , תלובן סוגיה תסריטאית מרכזית זו כמו גם סוגיות נוספות: הגיבור החד פעמי, הלוקיישן החד פעמי, מערכות יחסים בין דמויות, הדיאלוג כפעולה קולנועית, כתיבה קומית ועוד.
בימוי עלילתי ('מציצים')
תום שובל, 3 ש', 2 קב', סמ א'
הסדנה תקנה תשתית יסודית לעשייה קולנועית כאמנות בחלל ובזמן, ובסיס לנרטיב הקולנועי. בקבוצות עבודה קטנות, בשיטה של ניסוי וטעייה, מגבשים התלמידים שפת קולנוע ראשונית דרך השלבים השונים של עשיית סרט: רעיון, סיפור תסריט, קדם הפקה, הכנות בימוי, צילומים, ביקורת החומר המצולם, עריכה ראשונית וביקורת, עריכה מתקדמת, עריכת תמונה סופית, הרכבת פס-קול ומוזיקה. במסגרת הסדנא ייצא כל תלמיד לבימוי תרגיל בווידיאו בזמן סופי של 3 דקות. כמו כן, יעבוד התלמיד כצלם, כעורך וכמנהל הפקה בסרטיהם של עמיתיו לכיתה. בית הספר מספק לתלמיד את כל הציוד וחומרי הגלם הדרושים לתרגילים.
בימוי עלילתי ('חפץ')
אריק קפלון 3 ש', 2 קב', סמ ב'
התלמידים יביימו תרגיל בן 3 דק', ללא דיאלוג. הציר הסיפורי של התרגיל מתבסס על חפץ בהוראות שונות: כמגדיר דמות, כמקדם עלילה וכאמצעי להבנת התהליך שעובר על הדמויות. הדגש בתרגיל הוא על בימוי המצלמה והמיזנסצנה, תוך חיפוש השפה האישית של התלמיד ויצירת עולם קולנועי אישי. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
הדרכת שחקנים
ששי סמוכה 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
בחלקו הראשון, יתבסס הקורס על מפגשים חווייתיים, שבהם כל תלמיד עובר תהליך בדומה לשחקן מבצע. בחלק השני, יתמודדו התלמידים עם סצנות ויעבדו עם שחקנים בכיתה. דרך אימפרוביזציות במגוון רחב של תרגילים, ייחשפו התלמידים לשפת המשחק, לטכניקות שונות של עבודת השחקן ולשאלות הנוגעות לעבודת הבמאי עם השחקן. בין השאר, יידרשו התלמידים לכתיבת מונולוגים ולהצגתם בכיתה, לאלתור בעבודה על טיפוסים שונים ולהתמודדות עם בניית סיטואציה דרמטית. בתוך כך נתייחס למקומו של דמיון יצירתי בעבודת השחקן ולמקומו של "העצמי האמיתי".
בימוי תיעודי
מיכאל לב טוב 3 ש', 2 קב', שנתי
הסדנה תעסוק בתחביר ובנרטיבים תיעודיים. נתמקד בתחקיר ובתסריט כאבני יסוד בעשייה, בזיהוי גיבורים ונושאים "פוטוגניים", ברגעי האמת של הראיון התיעודי ובגבולות האתיים של הז'אנר. כל תלמיד יצא ל- 3 תרגילים תיעודיים: האימאג' התיעודי (שיקופיות), רגע וידאו (וידאו, 3 דק') וסרט דמות (וידאו, 10 דק'). בית הספר מספק את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם להפקת הסרטים ולעריכתם.
מבוא לצילום בווידאו
טומי המר, 1 ש', 3 קב', סמ' א'
היכרות עם ציוד הצילום בווידאו ועם ציוד התאורה הנלווה שאיתו יעבדו התלמידים בסמסטר א'. נעמוד על תכונות חלקי המצלמה - העדשה, מערכת ההקלטה והתפריטים. הסטודנטים יתרגלו עבודה עם מצלמה, חצובה, כיול מוניטור, ותאורה. יושם דגש על הקניית הרגלי עבודה ושימוש נכון ובטיחותי בציוד. בסוף הסדנה יעבור כל תלמיד מבחן הסמכה כתנאי לתחילת עבודה עם הציוד.
יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה
איתי וינוגרד 3 ש', 2 קב', סמ' א'
הסדנה תוקדש לתפקידו של הצלם בהפיכת התסריט לעולם ויזואלי ייחודי. בנוסף ללימוד הטכני וההתנסות בשטח, נלמד לפרק סצינה לזוויות מצלמה שונות. נמקד את ההחלטות הויזואליות שמחזקות את המוטיבים הדרמטיים בתסריט ונעבוד על יצירת סגנון ייחודי של סרט. נדבר על האור כמרכיב העיקרי בצילום, על זוויות ותנועות מצלמה. לקראת התרגילים העלילתיים והתיעודיים, נעבוד גם על הכנה של FloorPlan ו-Story Board, תוכנית הצילומים, בחירת לוקיישן, עבודה בצוות והתמודדות עם החלטות בשטח. בכל שיעור נקדיש לימוד לעבודה פורצת דרך של צלם קולנוע, תוך צפייה בקטעים מסרטיו. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
צילום בווידאו ובפילם
רוני כצנלסון, 3 ש', 2 קב', סמ' ב'
המשך לימוד צילום בווידאו ומעבר לצילום בפילם. בסדנה זו יידונו ויתורגלו הנושאים הבאים: חומרי גלם, טסטים למצלמה ועדשות, טמפרטורת צבע, מדידת אור, פורמטים בקולנוע וטלוויזיה, צילום בפילם מול צילום בווידאו, צילום בתנאים מגבילים – התמודדות עם אתרי צילום ותנאי תאורה, כמו גם עם אילוצים של הפקה וציוד. בנוסף לתרגילי הצילום היעודיים של הסדנה, ננתח את החומר המצולם מסדנאות הבימוי. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
עריכה ממוחשבת
מיקי כהן, גלעד ענבר, 1 ש', 3 קב', סמ' א'
מיומנויות העריכה היסודיות של תוכנת נון לינאר ה- proAvid expressוהקניית טכניקות עריכה בהתאם לסוג הפרויקט: דרמטי, תיעודי, כתבה או אחר. בנוסף לשיעורים בכיתה, יקבלו התלמידים משימות שבועיות לתרגול שוטף. בסוף הסדנה יעברו התלמידים מבחן הסמכה כתנאי לתחילת עריכת הפרויקטים העלילתיים והתיעודיים של הסמסטר.
עריכה
ליאורה קצירי, 3 ש', 2 קב', שנתי
בהתבסס על תיאוריות קולנועיות מרכזיות, נלמד שיטות עריכה יצירתיות ובחירות של צורה לתוכן משתנה. ננתח חשיבה מבנית צורנית של עריכה עלילתית ודוקומנטרית. הלימוד ייעשה תוך צפייה בסצנות ממבחר סרטי עלילה וסרטי תעודה מז'אנרים שונים (אפוקליפסה עכשיו, חיים של אחרים, הולדת אומה, גשם, גשר, נאנוק, סיילסמן, טיטיקט פוליס, בחברתו של חתול מת, עד כלות הנשימה ועוד).הקורס ילווה בתרגול ובחונכויות עריכה של תרגילי הבימוי העליליתים והתיעודיים.
מבוא להקלטת שטח
חזי דווידיאן, 1 ש', 3 קב', סמ' א'
במסגרת הסדנה יעברו התלמידים הדרכה לשימוש בציוד הסאונד של הקלטה בשטח: מיקרופונים לסוגיהם, עבודה עם מיקסרים וחיבור וכיול של הציוד. השיעור ילווה בהסברים תיאורטיים על מבנה הקול ותכונותיו. התרגולים המעשיים יתמקדו בהקניית הרגלי עבודה נכונה ובשמירה על הציוד. בסוף הסדנה יעבור כל תלמיד מבחן הסמכה כתנאי לתחילת שימוש בציוד.
קול
אורי רשף, 2 ש', 2 קב', סמ א'
הקורס יעסוק בסוגיות של אקוסטיקה כללית, התנהגות קול במבנה, מיקרופונים וציוד עזר, העמדת מיקרופונים, טכניקות הקלטה בפילם ובווידיאו, העברות קול ומיקס בקולנוע ובטלוויזיה. נושאים אלה ייבחנו בתרגיל הקלטה ראשוני ובתרגיל משימתי שיוטל על התלמידים. כמו כן, נתייחס לעיצוב פס הקול בסרטי קולנוע נבחרים, ננתח הקלטות שלהם כמו גם את ההקלטה בתרגילים שצולמו בסדנאות הבימוי.
הקלטה קולנועית ועיצוב פסקול
אורי רשף 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
הסדנה תעסוק ברעיונות חדשים ובהסתכלות אחרת על עריכת פסקול לדרמה טלווזיונית או לסרט קולנוע. במהלך הסמסטר, נלמד על עבודת עורך הסאונד מול התסריט, דיבור בעריכה קולית, אפקטים קוליים כבסיס נראטיבי של פס הקול, מוסיקה ותרומתה לסיפור הקולנועי, אווירה כבסיס לפס הקול ועוד.
מרתונים בסינמטק
אנטוניו סאורה - אובססיות בקולנוע הספרדי
4 ימים, פתיחת השנה
סאורה, מפיק בכיר בתעשיית הקולנוע הספרדית והאירופאית, אצר תכנית מיוחדת של פנינים תחת הכותרת: "אובססיות בקולנוע הספרדי – דיקטטורה, דת וסקס". מידי יום יוקרנו שני סרטים באורך מלא וביניהם: Te Doy mis OJOS בבימוי Iciar Bollain, Mar Adentro בבימוי Alejandro Amenabar, En La Ciudad sin Limites בבימוי Antonio Hernandez,El Orfanato בבימוי Juan Antonio Bayona.
אריות הקולנוע הבריטי
6 ימים, פתיחת סמסטר ב' – תוכנית מלאה תפורסם בהמשך
-
שנה ב'
שנת הלימודים מחולקת לשני סמסטרים עם חופשת ביניים בת 4 שבועות.
בסמסטר א' 14 שבועות לימוד ובסמסטר ב'- 13. בימים הפותחים את הסמסטר מתקיימות סדנאות
מקצועיות כיתתיות בבית הספר, בשבוע השני נערך מרתון של סרטים והרצאות לתלמידי שנים א'-ב' מכל המגמות.
בסמסטר הראשון לומדים ארבעה ימים בשבוע (א'-ד') ובסמסטר ב'- שלושה.
מערכת הלימודים בשנה השנייה מורכבת משיעורים עיוניים בקולנוע ובטלוויזיה, מסדנאות מעשיות בתחומי הליבה של ההפקה (הפקה, תקצוב, 50 המשפיעים בתקשורת הישראלית, מו"מ, קו-פרודוקציות, כלכלה), מסדנאות העשרה (אירוח יזמים, הסיפור של מנחם גולן) ומסדנאות ממוקדות בז'אנרים השונים של העשייה (קולנוע עלילתי, קולנוע תיעודי, טלוויזיה לסוגיה, אינטרנט).
בסמסטר הראשון, בוחרים התלמידים בהעמקת עשייתם כבמאים וכאנשי צוות בסרטי עלילה או תעודה. במרכז השנה, פורסות הסדנאות השונות את אופני הפעולה של הפקה יוזמת על הז'אנרים השונים שלה בישראל ובעולם. הלימוד הממוקד מאפשר להם לפתח את פרוייקט הגמר שלהם כבר בסמסטר ב' ולהעמיד אותו לדיון ראשוני של ועדות ביה"ס, כהכנה ללימודי שנה ג' ופיתוח פרוייקט הגמר במהלכם.
במסגרת הלימודים ייערכו 3 שבועות של סדנאות בינ"ל עם מרצים מרחבי העולם, בימים א'-ה', בוקר עד ערב.
במהלך השנה, במסגרת ההפקות של ביה"ס בישראל ובמסגרת ההפקות הבינלאומיות, ממשיכים התלמידים להתנסות בתחומים של הפקה בפועל, ליהוק, ע. במאי. כמו כן, החל מאמצע 2008, ייזמו התלמידים הפקות ייעודיות לערוץ ביה"ס באינטרנט שיעבוד במתכונת שידורי הרצה.
שנה ב'
שיעורים עיוניים - ליבה
תולדות הקולנוע המודרני 4 שעות, שנתי
תולדות הקולנוע התיעודי המודרני 3 ש', סמ' ב'
הקומדיה 3 ש', סמ' ב'
המלודרמה 4 ש', סמ' א'
מבע בקולנוע הישראלי 3 ש', סמ' א
היזמים באים – אירוח 2 ש', סמ' א'
סדנאות הפקה - ליבה
תיקצוב וניהול סט 2 ש', סמ' א'
כלכלה למפיקים 2 ש', סמ' א'
מו"מ 2 ש', סמ' א'
ליווי פרוייקט גמר 2 ש', סמ' ב'
הפקה יומיים, פתיחת השנה (1 ש' , סמ' א')
קו-פרודוקציות 2 ש', סמ' א'
קולנוע עלילתי
ניתוח תסריט למפיקים 2 ש', סמ' ב'
קולנוע עלילתי פורץ גבולות 2 ש', סמ' א'
The Jerusalem Bible ש', סמ' א'
בימוי מיזנסצנה (רשות) 4 ש', סמ' א'
מרתון קולנוע ספרדי 4 ימים, פתיחת סמ' א' (2 ש', סמ' א')
מרתון קולנוע בריטי 6 ימים, פתיחת סמ' ב' (3 ש', סמ' ב')
טלוויזיה
פרוגרמינג 2 ש', סמ' א'
פיצוח שוק הטלוויזיה – הפקות מקור 2 ש', סמ' ב'
פורמטים טלוויזיוניים 2 ש', סמ' ב'
קולנוע תיעודי
בימוי תיעודי – משפחה ואהבה 3 ש' , סמ' א'
הסיפור של מנחם גולן 2 ש', סמ' א'
50 המשפיעים בתקשורת הישראלית 2 ש', סמ' א'
שיחות עם יוצרים תיעודיים 3 ש', סמ' א'
אינטרנט
הפקה לאינטרנט 2 ש', סמ' א'
סה"כ שעות סמסטר א': 43
סה"כ שעות סמסטר ב': 21 (לא סופי)
סה"כ שעות שנתי: 32 (לא סופי)
שיעורים עיוניים - ליבה
תולדות הקולנוע המודרני
נחמן אינגבר, 4 שעות, שנתי
הקורס יעסוק בשינויים התכניים והצורניים שעבר הקולנוע המודרני באירופה ובארה"ב, תוך התייחסות לאבני דרך מרכזיות: הקולנוע הגרמני לפני 1933; הקולנוע הסובייטי בזמן סטאלין; מלחה"ע השנייה והקולנוע ההוליוודי; הניאו-ריאליזם האיטלקי; התמוטטות "שיטת האולפנים" בהוליווד; שנות ה-50; הגל החדש הצרפתי; הקולנוע הריאליסטי האנגלי; צמיחת תרבויות קולנועיות חדשות בעולם השלישי; יחסי הגומלין בין הקולנוע של אירופה, העולם השלישי והקולנוע האמריקאי משנות ה-60 ואילך. נתייחס להיבטים של תמטיקה, נרטיב, אסתטיקה והפקה. כחלק בלתי נפרד מההרצאות יוקרנו סרטים וקטעי סרטים של פליני, אנטוניוני, ברגמן, קורוסאווה, סקורסזה, קופולה, וודי אלן, איבן פאסר, גודאר, פאוזוליני, ברטולוצ'י, האחים טביאני ואחרים.
תולדות הקולנוע התיעודי המודרני
יאיר לב, 3 ש', סמ' ב'
הקורס יעסוק במגוון רחב של סגנונות ויוצרים מרכזיים בקולנוע התיעודי בן זמננו. נבחן את הפן התמטי, הצורני והאידיאולוגי של סרטים המייצגים "ז'אנרים" אופייניים: מצלמה ככלי נשק, התחקיר כתסריט, פורטרט בסרט תיעודי להבדיל מכתבה טלוויזיונית, היומן האישי, קולנוע הכלאתי תיעודי- עלילתי, סרטי מסה ועוד. בין הסרטים שיוקרנו: "יומן" (דוד פרלוב), "רשימות על ערים ובגדים" (וים ונדרס), "דיטר הקטן מוכרח לעוף" (ורנר הרצוג), "ללא שמש" (כריס מרקר), "רוג'ר ואני" (מייקל מור), "26 אמבטיות" (פיטר גרינווי), "ימי נובמבר" (מרסל אופולס), "המערבולת" (פטר פורגץ') ואחרים.
הקומדיה
ניסים דיין 3 ש', סמ' ב'
במסגרת הקורס, נגדיר את הקומדיה בכלל והקומדיה הקולנועית בפרט, את הז'אנרים האופייניים לה, ביטוייה בתרביות השונות ואת הזיקה בינה לבין הקומדיה התיאטרלית, הספרותית והטלוויזיונית. במהלך השיעור יוקרנו סרטים המהווים ציוני דרך בתולדות הקומדיה הקולנועית ההוליוודית, הבריטית, הצרפתית, האיטלקית, והצ'כית, בין הסרטים :"נינוצ'קה" (ארנסט לוביטש), "ליידי איב" (פרסטון סטרג'ס), "להרוג את הליידי" (אלכסנדר מקנדריק), "אידיוט מושלם" (פרנסיס ובר) ועוד.
המלודרמה
ניסים דיין, 4 שעות סמ' א'
הקורס יעקוב אחר המלודרמה כפי שהתפתחה משנות השלושים ועד היום. נבחן דוגמאות של המלודרמה הוויקטוריאנית-הוליוודית של שנות השלושים הארבעים והחמישים (קיוקור, סירק); נמשיך בחתרנות בקולנוע המודרני של שנות השישים והשבעים (פאסבינדר, סקורסזי, קופולה) ובניסוח הפוסט מודרני בשנות השמונים והתשעים (אלמודובר, דיוויד לינץ', מייק לי). כמו כן, נעמיד את המלודרמה הקולנועית לסוגיה מול סדרות טלוויזיוניות
אמריקאיות ולטיניות.
סגנונות ואסתטיקה בקולנוע הישראלי
ד"ר שמוליק דובדבני, 3 ש', סמ' א'
תוך צפייה בקטעים מסרטים, נדון בסוגיות של סגנונות ואסתטיקה בקולנוע הישראלי לתולדותיו: הריאליזם הסוציאליסטי (הלמר לרסקי); ההוויה הציונית בעיניים זרות ("גבעה 24 אינה עונה"); מודרניזם ("חור בלבנה", "מקרה אישה", "מצור"); אסתטיקה סוריאליסטית ("הגלולה"); לוקליות והאדרה ("מציצים", "דיזנגוף 99"); אנטי ממסדיות ("בר 51"); נוכחות של עבר בהווה ("בלוז לחופש הגדול"); רב-תרבותיות ("חתונה מאוחרת"); יצירת מציאות אחרת ("עטאש-צימאון", "בית"); אסתטיקה של סרטי מלחמה ("בופור"); האם יש מיינסטרים בקולנוע הישראלי ("ללכת על המים", "אביבה אהובתי).
היזמים באים – אירוח
אריק ברנשטיין, 2 ש', סמ' א'
אריק ברנשטיין יארח יזמים להרצאות ודיון על המהותשל יזמות בקולנוע, טלוויזיהומדיה:
בין אורחי הקורס: חיים שריר (יו"ר איגוד המפיקים); שולה שפיגל (מפיקה עצמאית); רנן שור (מנהל ביה"ס ע"ש סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה); חיים מנור (מפיק עצמאי, מעגלות הפקות); ערן ריקליס (מפיק ובמאי עצמאי); רותי רודנר (עורכת תוכן נענע 10 באינטרנט לשעבר); יריב יפת (יזם תאטרון); אביב גלעדי(יזם מדיה); אלעד קופרמן (מפיק עצמאי); איתי מאונטנר (יזם ואוצר אמנות).
אריק ברנשטיין יארח יזמים להרצאות ודיון. בין אורחי הקורס: יוסי עוזרד (בעלים יסמין TV, יולי אוגוסט) – המפיק כיזם, הרצאת פתיחה; אלינור קוברסקי (מפיקה עצמאית) – להפיק קולנוע דוקומנטרי אישי; אריק צ'רניאק (אתר מטה קפה) – וידאו ואינטרנט, יזמות בקנה מידה בינלאומי; יונתן ארוך (מפיק עצמאי) – מפיק קולנוע עצמאי רב ניסיון; אסנת טרבלסי (מפיקה עצמאית) – הפקה של קולנוע דוקומנטרי פוליטי וחברתי; ליאורה ניר (ערוץ ויוה, דורי תקשורת ) – לנהל חברה בינלאומית מרמת החייל; יובל סיגלר (מו"ל טיים אאוט) – יזמות בתחום התקשורת; רן קוצר (מפיק ראשי רשת ערוץ 2) - ממפיק פרטי למפיק של ערוץ והאם יש מקום ליוזמה בתוך ערוץ; לי ירדני (מפיקה עצמאית) – דור ההמשך של המפיקים.
סדנאות הפקה - ליבה
סדנת הפקה
יואב רועה, סדנה מקדימה בפתיחת השנה, 1 ש' (יומיים מרוכזים)
הסדנה תתמקד בצמתים המרכזיים של הפקת סרט ישראלי תוך שימוש בסרט "נודל" כמקרה מבחן.
היום הראשון יוקדש לתהליך ההפקתי עד לתחילת הצילומים. משלב התסריט דרך הברייקדאון עד בניית התקציב. היום השני יוקדש למהלך ההפקה משלב הצילומים עד שלב ההפצה. כמשימת סיכום יגיש כל סטודנט תיק הפקה הכולל סינופסיס, לו"ז להפקה, טופ שיט של התקציב, ותכנית גיוס מימון.
תיקצוב וניהול סט
ריקי שלח, 2 ש', סמ' א'
הקורס יעסוק בשלבי ההפקה ותקצוב ז'אנרים קולנועיים שונים: סרטי סטודנטים, סרט תיעודי, סרט פרסומת, דרמת טלוויזיה–חוץ, דרמת טלוויזיה אולפנית, טלנובלה, סרט עלילתי באורך מלא. במסגרת הקורס, נדון ביחסיות התיקצוב בפיתוח, בקדם הפקה, והפקה, בפוסט ובהפצה. כמו כן נלמד על המגע של המפיק השומר על התקציב ומנווט את ההפקה על מרכיביה המשתנים בשיטתיות אל היעד – סיום של ההפקה והפוסט-פרודקשיין - תוך הענקת מרחב תמרון לבמאי ועושר הפקתי prodoctionvalue).
כלכלה למפיקים - יזמות ובניית תוכנית עסקית
גלעד נוימן, 2 ש', סמ' א'
הקורס יקנה כלים בסיסיים לכתיבת תוכנית עסקית והצגתה והתלמידים יבנו תוכנית עסקית משלהם, בשאיפה ליישום מיזם אישי. נלמד על תחומי הניהול השונים; שיווק, מימון, ייצור, משאבי אנוש, מערכות מידע, חקר ביצועים וניהול כללי. כמו כן, נעסוק בתחום ניהול המשא ומתן תוך הקניית כלים בסיסיים להתמודדות בעולם העסקי והיזמי. הסטודנטים יעבדו בקבוצות על התוכנית העסקית ובסיומו תיצור הכיתה הדמיה של פורום משקיעים שמולו כל קבוצה תציג את התוכנית העסקית ותתמודד עם שאלות הפורום.
מבוא למשא ומתן
עו"ד ונסה סיימן, 2 ש', סמ' א'
מטרת הקורס היא להעניק לתלמידים כלים מחשבתיים ומעשיים לניתוח מו"מים עסקיים כמו גם כלים להתנהלות אופטימאלית בתהליך. נכיר תפיסות ותיאוריות שונות בתחומי המשא ומתן ונעמוד על האמצעים התיאורטיים והיישומים לאבחון, ניתוח ויישום תהליכים. במהלך הקורס, ננתח מקרי מבחן מעולם התוכן של הסטודנטים ונשתמש בכלים שנרכשו לניתוח אירועים בזמן אמת. הקורס ישלב הרצאות פרונטאליות, סימולציות ומשחקי תפקידים, קטעי סרטים וניתוחי וידיאו.
קו-פרודוקציות
טליה קליינהנדלר, 2 ש', סמ' א'
במציאות העכשווית של הקולנוע הישראלי, קשה להרים הפקה של סרט עלילתי בעל תקציב משמעותי, ללא גיוס מימון בחו"ל. הקורס יעניק הבנה בסיסית בעולם הקו-פרודוקציות, תוך ניתוח מקרים אמיתיים, הבנת האופציות הקיימות בשוק, על היתרונות והחסרונות של כל אחת. כמו כן, הקורס ייתן כלים לצעדים הראשונים בעולם ההפקות הבינלאומי. בין הסוגיות שיידונו: איך מתחילים, מה זה קו-פרודוקציה, בניית העיסקה, חשיבות התזרים, מתי להכניס מכירות בינלאומיות, מחיר, ניהול קו-פרודוקציה רבת משתתפים, פרוייקטים תיעודיים ועוד. בסיכום, התלמידים יידרשו לניתוח מלא של חבילת הפקה.
ליווי פרוייקט גמר
יריב מוזרדני סיטון, 2 ש', סמ' ב' (*שנה ג': אריק ברנשטיין, 2 ש', סמ' א')
החל משנה ב', כל תלמיד במגמה עובד על הפרוייקט שהוא אמור להציג במהלך שנה ג' כפרוייקט גמר. הקורס ילווה את העבודה על כל שלביה: הרעיון הראשוני, הכנת תיקי הגשה והתנסות בפרזנטציה. כל השלבים ייעשו בפורום הכיתתי, בנוסף לעבודת ההכנה שכל תלמיד יידרש לה בין השיעורים.
קולנוע עלילתי
ניתוח תסריט למפיקים
אריק קפלון, 2 ש', סמ' ב'
הקורס יוקדש ללימוד שפת התסריטאי ולניתוח תסריט כדי לאפשר שיתוף פעולה מקצועי ופורה בין המפיק לתסריטאי. בסמסטר הראשון, יקבלו התלמידים טיוטות ראשוניות של תסריטים לסרטים מוכרים שהופקו, כמו "תלמה ולואיז" "צ'יינהטאון" ואחרים. כל סטודנט יכתוב חוות דעת על כ"א מהתסריטים, בהסתמך על פרמטרים שנלמדו ויציג אותה בכיתה לדיון וביקורת. בסמסטר השני, התלמידים יתבקשו לנתח תסריטים לסרטים ישראלים שהוגשו לקרנות ונמצאים בהליכי פיתוח או שכתוב. לאחר הקריאה וכתיבת הדו"ח נקיים מפגש בין התלמידים ליוצרים שיאפשר הזדמנות נדירה לדיאלוג. התלמידים יחשפו לתהליך היצירתי בהתהוותו והיוצר יזכה לחוות דעת של תלמידי הכיתה.
קולנוע עלילתי פורץ גבולות
איילון רצ'קובסקי, 2 ש', סמ' א'
בחינת תהליכים וסוגיות הפקה דרך שלושה מקרי מבחן בז'אנרים שונים, בדגש על הבעיות ודרכי הפתרון בכל אחד מהפרוייקטים.במקרה של הסרט העלילתי ביקור התזמורת נתמקד בין השאר בהפקת קו-פרודוקציה, בחיפוש מפיקים זרים ובהכנות לפסטיבל קאן. במקרה של סרט התעודה מרגל השמפניה נתייחס ליחסים בין במאי צעיר למפיק, להבנה מראש של קהל היעד, לייחוד המאפיין עשיית סרט על המוסד. כמו כן נתייחס להגשה לערוצי שידור, עבודה מול גוף שידור, תוכן שיווקי וחסויות, צילומים, אישורי הזכיינים, אסטרטגיה בשיווק וכו' במקרה של סדרת הטלוויזיה רביעיית רן.
בימוי עלילתי - סדנת מיזנסצינה (רשות)
רוני ניניו, 4 ש', סמ א'
הסדנה תתמקד בשאלה כיצד הופכת אסופה של פרטים בחלל למיזנסצנה המפרשת טקסט נכון. התלמידים יידרשו להתמודד עם ניתוח של טקסט ופענוחו, תוך תרגול בימוי של סצנה עפ"י תסריט קצר מתוך סרטים זרים וישראליים שהוקרנו. הדגש יושם על הבימוי לעומת נתוני התסריט, ליהוק,
פיזיות ואינטימיות של סיפור ודמויות בחלל, הגיאוגרפיה של אתר צילום ומעברי זמן, עקרון ההפתעה בתסריט ובבימוי. ביה"ס מספק לתלמיד את הציוד וחומרי הגלם הנדרשים להפקת התרגילים ולעריכתם.
מרתונים בסינמטק
אנטוניו סאורה - אובססיות בקולנוע הספרדי
4 ימים, פתיחת השנה - פירוט בתוכנית שנה א'
אריות הקולנוע הבריטי
6 ימים, פתיחת סמסטר ב' – תוכנית מלאה תפורסם בהמשך
The Jerusalem Bible – מפיק יוצר
דני פארן ודני סיטון, 2 ש', סמ' א'
הקורס יוקדש לכלים ולמיומנויות הנדרשים למפיק כדי שיוכל להניע את התהליך היצירתי, לנצח עליו ולהיות מעורב בכל שלביו באופן מלא. התלמידים יתבקשו להגיש הצעה לפרויקט קולנועי בנושא ירושלים, ללא הגבלת סוגה: סרט דוקומנטרי, טלנובלה, סדרת דרמה, או סרט עלילתי. מבין ההצעות שיוגשו ייבחרו הנושאים שבהם נתמקד במהלך הקורס. הכיתה תחולק לקבוצות עבודה ובמהלך הסמסטר נלמד להכין ולגבש את ה BIBLE שיכלול את עבודת התחקיר, סינופסיס וטריטמנט, תקציב, תכנית עבודה לפרה-פרודקשן, להפקה ולתהליך הפוסט, תכנית להפצה ומכירות. מרכיבי ההצעה יהיו מבוססים ומוכנים ליישום.
טלוויזיה
פיצוח שוק הטלוויזיה - הפקות מקור
מירית טובי, 2 ש', סמ' א(*לשנה ג': סדנא יישומית בהיקף 2 ש' בסמ' ב')
הקורס יוקדש לסוגיות מרכזיות בפיתוח הפקות מקור בשוק הטלוויזיה העדכני. נבחן את השוק מנקודת מבט של הגופים המשדרים: אפיונים, הבדלים, והצרכים השונים בהתחשב בפלטפורמות שידור שונות. כמו כן נעסוק בהתמודדות המפיק עם צרכים אלה: החשיבה הכלכלית מאחורי תהליכי פיתוח סדרות דרמה, דרכי מיתוג חברת ההפקה ויצירת "בית הפקה" מבודל היטב, תהליכי פיתוח של סדרות דרמה ובהם מקורות לחומרי פיתוח ואת הדרך מרעיון ראשוני לסדרה בפועל. סוגיות נוספות: טרנדים קיימים וזיהוי הטרנד הבא; דרכים לשווק ולמכור את חומרי הפיתוח; הכנה ותרגול של פיצ'ינג; בניית צוותי עבודה; איך מגדירים קהל יעד; פיתוח ערוץ טלוויזיה בתנאים אידיאלים; כמה מקוריות הן הפקות המקור שלנו ועוד.
פרוגרמינג ורכש
יואב זאבי, 2 ש', סמ' א'
עולם הטלוויזיה מורכב מהברודקסטרים העוצמתיים (כמו ערוץ 2 המקומי) ומערוצי הנישה שעוסקים באזוטריה (כמו ערוץ הסוסים באמריקה). נדמה שהאפשרויות היום הן אכן בלתי מוגבלות, אבל איך עושים את זה? מי האנשים שבונים ומתכננים את הערוצים האלה ומחליטים מה ישודר ומתי? כיצד מתנהל שוק הטלוויזיה? הקורס יוקדש לדרכי הקמה ותפעול ערוץ טלוויזיה: נארח אנשי מקצוע של תוכן ופרוגרמינג, נכיר את העיתונים החשובים ואתרי האינטרנט המשפיעים ונציץ בשידורים חיים של הטלוויזיה האמריקאית. בנוסף נסקור בהרחבה את שוק הטלוויזיה המקומי, האמריקאי והאירופאי ונדון באירועים והשווקים השנתיים המרכזיים בתחום. במהלך הקורס נבנה ערוצי טלוויזיה דמיוניים משלב הרעיון ועד ליום השידור הראשון. (עם שנים ג'-ד')
פורמטים טלוויזיוניים
אסף גיל, 2 ש', סמ' ב'
הקורס יוקדש לעבודה על פיתוח רעיונות יצירתיים וחדשנים בז'אנרים שונים שיכולים להוות פריצת דרך כתכניות ייחודיות ו"פטנטיביליות". המטרה היא לייצר הצעות מסגרת לפרויקטים וליישם את הטובות שבהן בבית הספר ומחוצה לו – בארץ ובעולם. נפתח בדיון מלווה בתרגול בנושאים הקריטיים לאחריות המפיק ברמה של תוכן ויוזמה: מהו ה"מצפן" של המפיק בבחירות מתווה תוכן? איך יוצרים הצלחה (כנגד כל הסיכויים)? מהי הפקה איכותית? חשיבות האמת בתוכן; איך מבדילים את ה"קליפה" מה"תוך" ומה יותר חשוב למפיק? במהלך הסמסטר, יגבשו התלמידים את הרעיונות שייבחנו ויסוכמו בדיון קבוצתי מידי שבוע.
קולנוע תיעודי
בימוי תיעודי – משפחה ואהבה
רן טל, 3 ש', סמ' א'
הסדנא תעסוק במכלול המיומנויות של עשיית סרט תיעודיבאורך של עד 15 דקות.כל סטודנט יפתח רעיון, יציג אותו לכיתה, יתחקר, יכתוב תסריט, יגיש תיק הפקה, ייצא לצלם ויערוך את סרטו. הסרטים יעסקו באחת משתי תימות: משפחה - דמויות, סיפורים ומקומות הקשורים למשפחת היוצר/ת; אהבה - מקום, או סיפור המכילים קונפליקט של אהבה. מלבד עבודה אישית על הפרויקטים, נתבונן במגוון סרטים מעשרים השנים האחרונות שמאפשרים דיון וניתוח של אמצעי המבע המגוונים של הז'אנר. בין הסרטים: סוכן מכירות, יום הלחם ,מר מוות, פעלים למתחילים,ילדי המדרגות, לתפוס את הפרידמנים,לא עסק של אף אחד, יומן.
הסיפור של מנחם גולן
סיגל ראש, 2 ש', סמ' א'
יזמות, תושייה, חזון, חוצפה, אומץ, טוטליות ואהבת קולנוע חסרת גבולות - כל אלו הם חלק מאישיותו מלאת הניגודים של הבמאי והמפיק-היזם מנחם גולן. הקורס יוקדש לבחינת דמותו כמודל למפיק-יזם ההולך כנגד כל הסיכויים וקורא את המציאות גם כשהיא בלתי נגישה. נלמד על דמותו המורכבת של גולן דרך תחקיר ולימוד של סיפור חייו מטבריה ועד הוליווד: ראיונות, מציאת סיפורים שטרם סופרו, עבודת ארכיון, כמו גם צפייה בסרטיו משנות השישים והשבעים. מנחם גולן עצמו יתארח בשני מפגשים עם התלמידים. בשלב השני של הקורס נקדם את התחקיר ונערוך את הטקסטים שנאספו עד להוצאת ספר.
The Jerusalem Bible– מפיק יוצר
דני פארן ודני סיטון, 2 ש', סמ' א'
הקורס יוקדש לכלים ולמיומנויות הנדרשים למפיק כדי שיוכל להניע את התהליך היצירתי, לנצח עליו ולהיות מעורב בכל שלביו באופן מלא. התלמידים יתבקשו להגיש הצעה לפרויקט קולנועי בנושא ירושלים, ללא הגבלת סוגה: סרט דוקומנטרי, טלנובלה, סדרת דרמה, או סרט עלילתי. מבין ההצעות שיוגשו ייבחרו הנושאים שבהם נתמקד במהלך הקורס. הכיתה תחולק לקבוצות עבודה ובמהלך הסמסטר נלמד להכין ולגבש את ה BIBLE שיכלול את עבודת התחקיר, סינופסיס וטריטמנט, תקציב, תכנית עבודה לפרה-פרודקשן, להפקה ולתהליך הפוסט, תכנית להפצה ומכירות. מרכיבי ההצעה יהיו מבוססים ומוכנים ליישום.
הסיפור התיעודי הבודד - זיהוי ופיתוי
דני סיטון, 2 ש', סמ' א'
הקורס יעסוק בתהליך הפקת הסיפור התיעודי הבודד (single) המיועד לפריים-טיים של רשתות שידור בינ"ל. בין הסוגיות שיידונו: מה משדרות תחנות הטלוויזיה הגדולות בעולם; ההבדלים בין ארה"ב, אירופה והמזרח הרחוק; מהו סיפור מקומי שהופך לאוניברסלי; רכישה מוקדמת ורכישת סרט גמור לשידור; תחקיר וסיפור היסטורי עם גילויים חדשים; אג'נדת שידור - זרמים ומשתנים. נתייחס גם לשלבי הכתיבה, הכנת הטריילר, פיצ'ינג נכון, גישות מימון בארץ ובחו"ל. ההיבטים הכספיים במהלך ההפקה ולאחריה: בעלות וזכויות ההפצה, רווחי מכירות, הקטלוג ומכירות חוזרות. כמו כן נעסוק במידת המעורבות של המפיק ובאחריותו בשלבי העשייה השונים.(לא מתקיים בתשס"ט)
סדנת פיתוח סדרות תיעודיות
אריק ברנשטיין, 2 ש', סמ' א'
סדרות דוקומנטריות הן בלב ליבה של העשייה הטלוויזיות האיכותית היא לרוב פרי של יוזמה, פיתוח ויצירה של המפיק ("עמוד האש", "תקומה", "במדינת היהודים", "מלחמת האזרחים האמריקאית", "הבלוז"). הסדנה תעקוב אחר תהליך הפיתוח של סדרה מהגיית הרעיון, ההצעה הראשונית, תקציב, אסטרטגיית מכירה, בניית הצוות המוביל, ניהול תחקיר, בחירת הגיבורים ועד להצעה הסופית והתחלת הפקה. בשיעורי המבוא ננתח את הז'אנר ונעמוד על סוגיו השונים, דרכי פיתוח, תקצוב ראשוני וכו'. בהמשך, הכיתה תחולק לזוגות וכל זוג יפתח מתווה ראשוני לסדרה.
(לא מתקיים בתשס"ט)
50 המשפיעים בתקשורת הישראלית – יצירת המפה
יריב מוזר, 2 ש', סמ' א'
מפת התקשורת בישראל מורכבת מיוצרים, מערוצי שידור בפלטפורמות שידור מסורתיות ובמדיות חדשות ומרגולטור. בהנחה שהבנת השוק עומדת בבסיס עבודתו של המפיק והיוצר, נעסוק במיפוי והבנה של מערכת יחסי הכוחות בשוק המדיה והתקשורת בישראל ובקשר בין הון לשלטון שמצוי בה. נדון במוקדי הכוח, בגופים השונים ובאינטרסים המנחים אותם בפעילותם. הקורס יוביל לבחירת 50 האנשים המשפיעים ביותר על היצירה האודיו ויזואלית בישראל. הסטודנטים ישתתפו בתהליך הבחירה ויפיקו כתבות צבע וראיונות עם אנשי המפתח. כתבות אלה ישודרו בערוץ הטלוויזיה של ביה"ס באינטרנט.
שיחות עם יוצרים תיעודיים
רן טל, 3 ש', סמ' א' מתקיים בשיתוף עם סינמטק ירושלים
בקורס יתארחו יוצרי תעודה שסרטיהם בלטו בשנתיים האחרונות. בכל מפגש יוקרן סרט באורך מלא ויתקיים דיון עם היוצר, כדי לשכלל את העשייה הדוקומנטרית העתידית של התלמידים. הנושאים שיידונו: בחירת נושא, תחקורו והפיכתו לתסריט, בעיות בשלבי ההפקה, בין האישי ל"אחר", כתיבת "התסריט האמיתי" בחדר העריכה, התמודדות עם הפתעות במהלך ההפקה, הקשר במאי-צלם-עורך ועוד. בין היוצרים שיתארחו: ארי פולמן עם "ואלס עם בשיר", עמוס גיתאי עם "חדשות מהבית" דוד אופק עם "האגדה על ניקולאי וחוק השבות", אבי מוגרבי עם "32z", תומר היימן עם "בובות של נייר", עדה אושפיז עם "כלות המדבר", יאיר לב עם "הוגו 2", הדר בשן עם "במטבח של פריימן" ואחרים.
אינטרנט
הפקה לאינטרנט
אודי בן אריה, 2 ש', סמ' א'
פלטפורמות הניו-מדיה כמו אינטרנט, סלולר, מחשב וטלוויזיה אינטראקטיבית מחייבות דרכים חדשות של הצגה, הפצה וצריכה של תכני וידאו. תחילה, נסקור את המאפיינים האסתטיים והתרבותיים המיוחדים למדיה זו באמצעות צפייה ביצירות אמנות נבחרות ממגוון רחב של תחומים: נט-ארט, מייצגים, משחקי מחשב, תיאטרון, מוזיקה, עולמות וירטואליים ועוד. בהמשך, נתמקד בסרטי וידאו (הפקה, הצגה והפצה). נכיר את פלטפורמות השידור השונות, את אמצעי המבע ואת הכלים האמנותיים הייחודיים לכל פלטפורמה, כמו גם את הדרכים לקידום והפצה של התכנים. התרגול המעשי יעסוק באסתטיקה של מדיה דיגיטלית, בתחקיר וניתוח פרויקט בניו-מדיה ובניתוח נרטיב אינטראקטיבי בסרטים.
ביה"ס מספק לתלמיד את הציוד וחומרי הגלם הנדרשים להפקת הסרטים ולעריכתם.
בית הספר הוא בעל שיקול הדעת המלא ובעל הזכות הבלעדית לשנות את תוכנית. הלימודים וההפקות התלמידים יהיו כפופים לתקנוני בית הספר.
-
שנה ג'
מערכת הלימודים בשנה השלישית מורכבת מסדנאות מעשיות בתחומי הליבה של ההפקה (היבטים משפטיים, מנהל עסקים, מימון, תקצוב, פרסום ומיתוג, הפצה*), מסדנאות העשרה (אירוח יזמים, אירוח פורצי דרך בתרבות הישראלית מסדנאות ממוקדות בז'אנרים השונים של העשייה (קולנוע עלילתי, קולנוע תיעודי, טלוויזיה לסוגיה, אינטרנט*), ומשיעורי רשות. (רולנוע פוליטי דל תקציב, קולנוע פלשתיני, סדרת וידאו-קליפ*).
שנת הלימודים מחולקת לשני סמסטרים עם חופשת ביניים בת 4 שבועות. הסמסטר הראשון הוא בן 14 שבועות עם לימודים של יומיים וחצי בשבוע. בסמסטר השני מתקיימות 2 סדנאות בינ"ל כמו גם חונכות לליווי פרויקט גמר.
במרכז הלימודים, הסדנאות השונות פורסות את אופני הפעולה של הפקה יוזמת על הז'אנרים השונים שלה בישראל ובעולם. הלימוד הממוקד מאפשר לתלמידים לפתח את פרוייקט הגמר ולהעמיד אותו בפני ועדות ביה"ס.
במהלך השנה מתקיימים סה"כ 3 שבועות של סדנאות בינ"ל עם מרצים מרחבי העולם.
*מידע מורחב על כל קורס מפורט בתוכנית הלימודים של שנה ב' של המגמה, מלבד שלושת שיעורי הרשות המפורטים בתוכנית של שנה ג' של המסלול המלא.
פרויקט גמר – מהות, ייחוד, מסלולים
החל מראשית שנה ג' מגישים התלמידים הצעות מתקדמות לפרויקט גמר בתחום ההפקה היוזמת: סרט עלילתי קצר, דרמה של 50 דקות, סרט עלילתי באורך מלא , סדרה לטלוויזיה, סרט תיעודי, סדרה תיעודית, סרט תיעודי באורך מלא, תוכן וידאו לאינטרנט, או מיזם תרבותי כלשהו בתחום של קולנוע וטלוויזיה וענפים המשיקים להם. פרוייקט הגמר מבוצע במהלך שנת הלימודים הרביעית. הגדרות נוספות: בית הספר אינו מכיר בהפקת סרט גמר (לתלמיד מן המסלול המלא), כפרויקט גמר במסלול הפקה יוזמת. לא יוכר פרויקט שבו ממלא המפיק גם את תפקידו של הבמאי, לעומת זאת, יכול המפיק למלא את תפקידי התסריטאי ועורך התוכן. התפקידים המרכזיים בהפקה יבוצעו ע"י תלמידי ו/או בוגרי בית הספר בלבד (עד שנתיים לאחר גמר לימודיהם).
חונכי פרוייקט גמר
חגי לוי–הסדרה הדרמטית; מירית טובי–הסדרה הדרמטית; אריק ברנשטיין - הסדרה התיעודית; דני סיטון / יאיר לב - הסיפור התיעודי הבודד; אסף גיל - פורמאטים טלוויזיוניים; גלעד נוימן - יזמות עסקית; עליזה רז מלצר - פיתוח תסריט; סיגל ראש- תחקיר; אורי שנער–מיזמים בתחום המדיה; אילי אדרי-אינטראקטיב
מסלולי פרויקט הגמר
מסלול פנים בית הספר
ביה"ס יחזיק במלוא זכויות היוצרים של הפרויקט.
המימון לפרויקט יהיה לא פחות מ- 7,500 ₪ ועד 15,000 ₪. כן יינתן שימוש בציוד בית הספר.
אולם, באם יבקש הסטודנט להפיק את הפרויקט מחוץ לכותלי בית הספר, יהיה עליו להחזיר לבית הספר את עלות ההשקעה הכספית של בית הספר בפרויקט ולקבל בתמורה את מלוא זכויות היוצרים על הפרוייקט.
מסלול חוץ בית הספר
זכויות היוצרים של הפרויקט שייכות במלואן לסטודנט. המימון לפרויקט יהיה לא פחות מ-
3,500 ₪ ועד 5,000 ₪, (שימוש בציוד בית הספר לצורכי הכנת טריילר).
שלבי הגשה
הגשת תקציר הפרויקט (עד 3 עמודים) עם הצהרת כוונות של מגיש הפרויקט תוך דגש על החידוש או המקוריות של הפרויקט ועל היתכנות ההפקה.
הפרויקט יוצג לפני ועדה שתכלול מומחים מתחומים של הפקה, עריכת התסריט ויזמות תרבותית, לצד גורמים בצוות בית הספר. הדיון יהיה פתוח לפני כל תלמידי המגמה. פרויקט שקיבל אישור, יעבור להרחבה והעמקה של התוכנית ההפקתית והוועדה תגדיר לו לוח זמנים.
בשלב הבא, יוגש הפרויקט כתיק הפקה שיכלול, בנוסף לסינופסיס המפורט, גם תוכנית עבודה ולוח זמנים לקידום הפרויקט, נתונים כלכליים (תקציב, פריסה תזרימית, אסטרטגיית גיוס מימון וכיוב'), הצעה לתסריטאי / במאי ותוכנית עסקית. התיק יוגש לבחינת ועדה שתקבע את מידת ישימותו, איכותו, מקוריותו, סבירות הפקתו, לו"ז וכדומה.
ביה"ס יתמוך בפיתוח הפרויקטים באמצעות חונכויות שיינתנו ע"י מיטב אנשי המקצוע בתחום וביצירת קשרים עם גורמים מממנים, אך הגיוס עצמו ייעשה ע"י הסטודנט.
ביה"ס מעמיד לרשות כל פרויקט שייבחר מלגת מימון (מענק הפקה לפרויקט ולא למפיק). בנוסף יממן ביה"ס את השיווק וההפצה של הפרויקט.
שנה ג' *
סדנאות הפקה
כלכלה למפיקים 2 ש', סמ' א'
מו"מ 2 ש', סמ' א'
קו-פרודוקציות 2 ש', סמ' א'
ליווי פרוייקט גמר 2 ש', סמ' א'
היזמים באים – אירוח 2 ש', סמ' א'
קולנוע עלילתי
קולנוע מעבר לריאליה** 4 ש', סמ' א'
קולנוע עלילתי פורץ גבולות 2 ש', סמ' א'
The Jerusalem Bible ש', סמ' א'
מרתון קולנוע ספרדי 4 ימים, פתיחת סמ' א' (2 ש', סמ' א')
מרתון קולנוע בריטי 6 ימים, פתיחת סמ' ב' (3 ש', סמ' ב')
קולנוע תיעודי
הסיפור של מנחם גולן 2 ש', סמ' א'
50 המשפיעים בתקשורת הישראלית 2 ש', סמ' א'
טלוויזיה
פיצוח שוק הטלוויזיה – הפקות מקור 2 ש', סמ' א'
אינטרנט
הפקה לאינטרנט 2 ש', סמ' א'
סדנאות סמסטר ב' - יפורסם
סה"כ שעותסמסטר א': 28
שעות סמסטר ב' יפורסמו בהמשך
*פירוט הקורסים בתוכנית שנה ב' של המגמה
**פירוט בתוכנית שנה ג' של המסלול המלא