לימודי הפקה
להורדת טפסי הרשמה בקובץ DOC - לחצו כאן
להורדת ידיעון בית הספר בקובץ PDF -לחצו כאן
לימודי הפקה - יום פתוח
ביה"ס מקיים יום פתוח לנרשמים. במסגרת יום זה ייערך סיור מודרך בביה"ס, יוקרנו סרטי סטודנטים, תתקיים פגישה עם בוגר ושיחה עם הנהלת ביה"ס.
היום הפתוח מתקיים ב-2 מועדים:
29.03.2012 יום ה' בשעה 16:00
24.05.2012 יום ה' בשעה 16:00
יש לאשר טלפונית הגעה ליום הפתוח עד שבוע לפני המועד (במזכירות ביה"ס)
למגמה יכול להירשם כל מי שברשותו תעודת בגרות*, הרואה את עצמו מתאים למסלול ההפקה היוזמת, וגילו ביום פתיחת שנת הלימודים הוא בין 25 ל-35.
ידע או ניסיון קודם בתחומי הקולנוע ו/או הטלוויזיה אינו הכרחי. עדיפות מסוימת תינתן לאנשים עם רקע יזמי / השכלה על-תיכונית / ניסיון חיים עשיר והרפתקני.
**ועדת הקבלה רשאית לקבל תלמידים בעלי היסטוריה לימודית מוכחת שלא השלימו תעודת בגרות מלאה.
דמי ההרשמה: 250 שקלים. הנרשמים מקבלים במתנה DVD של 20 הסרטים הנבחרים של ביה"ס בכל הזמנים ומבחר מפרסומיו.
ניתן לשלם את דמי ההרשמה במזכירות ביה"ס במזומן/ בהמחאה (לפקודת ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה – ירושלים) או לשלוח את התשלום בדואר רשום ולצרף למעטפה את טפסי ההרשמה. יש לוודא שהמעטפה הגיעה למזכירות ביה"ס. מי שנרשם בעבר לביה"ס, זכאי לשלם מחצית מדמי ההרשמה.
מועמד הנרשם למסלול המלא וגם לאחד משני המסלולים האחרים, ישלם 50% מדמי ההרשמה על המסלול הנוסף (סה"כ 150% לשני מסלולים). מועמד הנרשם ליותר ממסלול אחד, יגיש ערכת הרשמה נפרדת לכל מסלול.
ביטול מועמדות: נרשם המבטל את הרשמתו לא יהיה זכאי להחזר כלשהו מדמי ההרשמה.
מועדי הרשמה
ההרשמה לביה"ס התחילה באוקטובר ותסתיים ביוני. לאחר מילוי הדרישות המוקדמות (מפורט בסעיף נפרד להלן), על הנרשם לעבור בחינות בביה"ס.
מועד א' להרשמה
הרשמה: 30.10.2011 עד 02.02.2012
מבחני מיון (לאחר הרשמה בלבד): 16.2.2012 (יום ה')
ראיון אישי (מותנה בהצלחה בבחינות): 15.3.2012 (יום ה')
מועד ב'
הרשמה: 04.3.2012 עד 14.6.2012
מבחני מיון (לאחר הרשמה בלבד): 28.6.2012 (יום ה')
ראיון אישי (מותנה בהצלחה בבחינות): 26.7.2012 (יום ה')
שלבי הרשמה וקבלה
שלב א' - מבחני בית
על הנרשם למלא את טופס ההרשמה במלואו ולוודא שהטופס הגיע למזכירות ביה"ס. לאחר מכן, יקבל הנרשם מבחני בית שעליו להכין עפ"י הנחיות המזכירות ולהביאם לביה"ס לא יאוחר מתאריך סיום ההרשמה הנקוב. המבחנים יישלחו כחמישה שבועות לפני מבחני המיון לכל המועמדים בצורה אחידה. מומלץ להקדים ככל האפשר את מסירת טופס ההרשמה.
שלב ב' - מבחני מיון בביה"ס
המבחנים נערכים בביה"ס ואינם מחייבים הכנה מוקדמת. המבחנים משתנים משנה לשנה וממועד למועד. בעקבות התוצאות של מבחני הבית והבחינות בביה"ס, מחליטה ועדת המיון על המועמדים שיזומנו לשלב הראיון האישי (ועל תשובות שליליות ליתר המועמדים).
שלב ג' - ראיון אישי
מועמדים שעברו את שני השלבים הראשונים, יוזמנו לראיון בפני ועדה במועדים הרשומים למעלה. הוועדה תקבע את קבלתם/ אי קבלתם.
עבודה קודמת
במידה שיש למועמד עבודה או פרוייקט היכולים להעיד על יכולתו היוזמת-יוצרת, יש להביאם לביה"ס ביום הבחינה. על העבודה לייצג יוזמה בתחום אישי, אמנותי, עסקי, הפקתי, תקשורתי, ארגוני, חברתי או אחר. העבודה לא תבוא במקום המבחנים אלא בנוסף להם, והיא אינה בבחינת הכרח לקבלה. בכל מקרה, אין להביא יותר מעבודה אחת. המועמדים מתבקשים להביא תעתיק ולא מקור. ביה"ס אינו אחראי לאובדן עבודות שמגיש המועמד.
שכר לימוד
הוועד המנהל של ביה"ס מחליט מדי שנה על גובה שכר הלימוד השנתי הנמצא בפיקוח משרד התרבות. שכר הלימוד לשנת תשע"ג (2012/13) יהיה 16,000 שקלים צמוד למדד המחירים לצרכן*.
תלמיד במסלול הפקה יוזמת ישלם שכר לימוד מלא בשלוש השנים הראשונות, ו-50% משכר הלימוד השנתי בשנה הרביעית. כמו כן, יש לשלם מדי שנה דמי שכלול בסכומים הנעים בין 200 ל-950 שקלים לשנה, בשביל מנוי לסינמטק, ספרי לימוד, מקראות, תדפיסים ועלויות של פעילויות העשרה.
* מדד הבסיס להצמדה נקבע על-פי מדד המחירים לצרכן שמתפרסם ב- 15 ביוני בכל שנה. לפיכך, שכר הלימוד הסופי לשנה"ל תשע"ג יתפרסם במועד זה ב-2012.
מלגות
ביה"ס מעניק מדי שנה מלגות לתלמידים נזקקים ולתלמידים מצטיינים, בתרומתם של: קרן IDB, אמיר אלשטיין, קבוצת מכתשים-אגן, קרן ברין, קרול פולאקוף, חברת דראקו, משפחת דוד שפירא, NDS-ירושלים ועוד.
טיפול פסיכולוגי לתלמידי ביה"ס
משנת 2004 ביה"ס משתף פעולה עם שירותי הייעוץ לסטודנט של האוניברסיטה העברית בירושלים. השירות מציע לתלמידים טיפול פסיכולוגי פרטני וקבוצתי מאנשי מקצוע: פסיכולוגים, עובדים סוציאליים ופסיכיאטרים. הטיפול מסובסד ע"י ביה"ס.
עצמאות ושינויים
ביה"ס הוא בעל שיקול הדעת המלא ובעל הזכות הבלעדית לשנות את תוכנית הלימודים וההפקות. התלמידים יהיו כפופים לתקנוני ביה"ס.
הלימודים: שלוש שנים וחצי.
מגמת הפקה יוזמת הוקמה בשנת 2004, בתמיכתם של קרן ברכה, טלעד, וקרן סם שפיגל. פעילותה של המגמה יחד עם המסלול המלא ועם מגמת תסריטאות משלימה את הכשרת המשולש מפיק-תסריטאי-במאי שחולל כמה מהמהפכות האיכותיות המרכזיות בהסטוריה של הקולנוע והטלוויזיה.
המגמה להפקה יוזמת היא ראשונה מסוגה בארץ ופועלת להכשרת מפיקים בעלי חשיבה אסטרטגית רחבה וערכית, בעלי תעוזה יצירתית, עם יכולת מנהיגות להובלת עשייה בתחומי המדיה.
אנו רואים במפיק את הכוח המניע והיוזם, החוליה הראשונית והחשובה ביותר ב'שרשרת המזון' הקולנועית, האחראי על הסטארט-אפ הנקרא סרט או סדרת-טלוויזיה או מיזם-בתחומי-המדיה. תפקיד המפיק נגזר מראיה רחבה, חובקת ומחבקת, המעמידה את איכותה וטובתה של היצירה מעל לכל דבר אחר.
דרך העבודה
מערכת הלימודים וההפקות של המגמה והקשריה הבינלאומיים שואפים להוביל את בוגריה לתפקידים צומתיים שבונים ומעצבים תרבות: כמפיקים, כעורכי תוכן, כמנהלי ערוצי טלוויזיה, כמנהלי קרנות, כמנהלי פסטיבלים, כמנהלי בתי ספר כמפיצים ועוד. כדי להקנות למפיקים השכלה רחבה הכרחית למפיק יזם, לימודי המגמה משולבים עם תוכנית המסלול המלא שכוללת לימודים עיוניים ומעשיים בקולנוע ובטלוויזיה, ובצדם שיעורים בתחומי תרבות אחרים. בשנה הראשונה, התלמידים משתתפים בסדנאות של בימוי, כתיבת תסריטים, צילום ועריכה ומביימים תרגילים עלילתיים ותיעודיים כעמיתיהם במסלול המלא. בשנה השנייה, מתפצלים הלימודים להקבצים ייעודיים שכוללים שיעורים בנושאים של הפקה
ו-storytelling: עריכת תסריטים, זיהוי רעיון ראוי לעשייה, בניית תוכנית עסקית, ליהוק, מימון, היבטים משפטיים, שיווק, הפצה ואחרים. התלמידים לומדים כיצד לזהות רעיונות מקוריים ולממש אותם מול גורמים מקומיים ובינלאומיים והעבודה נעשית בכל הפורמטים: קולנוע עלילתי, קולנוע תיעודי, טלוויזיה ומדיה חדשה.
פרוייקט הגמר של התלמיד במגמה מושתת על יזמות סיפורית שנבנית בעבודה משותפת עם תסריטאי ובמאי באחד מהז'אנרים הבאים: סרט עלילתי קצר, דרמה של 50 דקות, סרט עלילתי באורך מלא, סדרה לטלוויזיה, סרט תיעודי, סדרה תיעודית, סרט תיעודי באורך מלא, תוכן וידאו לאינטרנט, או מיזם תרבותי כלשהו בקולנוע או בטלוויזיה או בתחום משיק להם. התלמיד מקבל גיבוי מחונכי ביה"ס, ישראלים וזרים - כדי לממש את הפרוייקט בתוך ביה"ס או, לחילופין, לאחר סיום הלימודים. התלמיד נדרש לקחת אחריות על עשייתו משלב הרעיון ועד הקרנת הפרוייקט על המסך הגדול, או הקטן. פרוייקט הגמר פותח בפני התלמיד אפשרות לנסות ולטעות, להצליח ולהיכשל, ללמוד.
בזירה הבינלאומית, התלמידים פוגשים בביה"ס מורים ואנשי מקצוע מהשורה הראשונה מרחבי העולם. תלמידים נבחרים נשלחים לפסטיבלים, לשווקים ולהשתלמויות בארץ ובעולם.
שנה א'

תלמידי מגמת הפקה יוזמת לומדים עם תלמידי המסלול המלא את מרבית תוכנית הלימודים, כולל הסדנאות המקצועיות והשיעורים העיוניים. בנוסף כך, מתקיימים קורסים ייעודיים לתלמידי המגמה בלבד, כמפורט בהמשך.
שנת הלימודים מחולקת לשני סמסטרים עם חופשת ביניים בת 4 שבועות. השבוע הפותח כל אחד מהסמסטרים מוקדש לסדנאות מקצועיות בבית הספר. בשבוע השני מתקיימים מרתונים של סרטים והרצאות לכל תלמידי בית הספר ומהשבוע השלישי מתחילים לימודי המערכת הסמסטריאליים. ב-12 שבועות הלימוד השוטף, הלימודים הם בהיקף של כ-45 שעות שבועיות בארבעה ימי לימוד (א'-ד' בין השעות 09:30-19:00). ביום ה' מתקיימים מידי פעם ימים של הקרנת עבודות וביקורת. בסופי שבוע יוצאים התלמידים להפקות. לתלמידים שומרי שבת ניתנת אפשרות להפיק את סרטיהם בימי חול ובחופשות, בכפוף למערכת הלימודים.
מערכת הלימודים היא חובה לכל התלמידים ומורכבת מסדנאות וקורסים:
סדנאות ייעודיות להפקה
המפיק כיזם, הפקה/ ע. במאי, סדנת ליהוק למפיקים, מייקל וובר (גרמניה) על מפת ההפצה הבינלאומית, יונתן צ'יזיק (אוסטרליה) על אסטרטגיות שיווק והפצה של האולפנים הגדולים.
מבואות וסדנאות עם המסלול המלא
כתיבה – הסיפור הקצר, חשיבה תסריטאית, מבוא לתסריטאות, תסריט סרט לוקיישן, בימוי עלילתי - תרגיל מציצים, בימוי עלילתי - תרגיל חפץ, הדרכת שחקנים, בימוי תיעודי, הסיפור התיעודי, יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה, צילום סטילס, עריכה ממוחשבת, יסודות העריכה הקולנועית, הקלטה ועיצוב פסקול.
לימודים עיוניים עם המסלול המלא
מבוא לאמנות מודרנית, אמנות חזותית, תרבות ישראלית, תקשורת חזותית, הקולנוע העלילתי הקלאסי, הקולנוע התיעודי הקלאסי, מבע קולנועי–היצ'קוק ואחרים, תיאוריות קולנועיות, הסרט הישראלי הקצר, מבוא לפילוסופיה, מבוא לפילוסופיה של האמנות, ניתוח סרטים.
כמו כן, משתתפים התלמידים בהרצאות אורח של אנשי קולנוע מישראל ומחו"ל ובמרתונים בנושאים מגוונים.
שיעורים עיוניים – תרבות
| מבוא לפילוסופיה ........................................................ |
2 ש', סמ' א' |
| מבוא לפילוסופיה של האמנות ..................................... |
2 ש', סמ' א' |
| אמנות מודרנית ........................................................... |
2 ש', שנתי |
| תרבות ישראלית ......................................................... |
2 ש', 2 קב', שנתי |
שיעורים עיוניים - קולנוע
| תולדות הקולנוע הקלאסי ............................................ |
4 ש', שנתי |
| תולדות הקולנוע התיעודי הקלאסי................................ |
3 ש', סמ' ב' |
| מבע קולנועי – היצ'קוק ואחרים..................................... |
2 ש', סמ' א' |
| תיאוריות קולנועיות ..................................................... |
2 ש',2 קב',סמ' א' |
| הסרט הישראלי הקצר.................................................. |
3 ש', סמ' א' |
| פרוייקט סינמטק סם שפיגל: ניתוח סרטים.................... |
2 ש', שנתי |
סדנאות ייעודיות להפקה
| המפיק כיזם................................................................. |
2 ש', סמ' א' |
| הפקה/ ע. במאי ........................................................... |
2 ש', סמ' ב' |
| ליהוק למפיקים ........................................................... |
2 ש', סמ' ב' |
סדנאות הפקה בינלאומיות
| לנצח את הפסטיבלים והשווקיים- מייקל וובר................ |
3 ימים, סמ' א' (2 ש"ש) |
| אסטרטגיות שיווק והפצה - יונתן צ'יזיק......................... |
3 ימים, סמ' ב' (2 ש"ש) |
סדנאות עם המסלול המלא
| כתיבה – הסיפור הקצר ............................................... |
2 ש', 2 קב', שנתי |
| מבוא לתסריטאות ...................................................... |
2 ש', 2 קב', סמ' א' |
| מבוא לחשיבה תסריטאית ........................................... |
2 ש', 2 קב', סמ' א' |
| חשיבה תסריטאית ..................................................... |
2 ש', 2 קב', סמ' ב' |
| בימוי עלילתי 1 (מציצים).............................................. |
3 ש', 2 קב', סמ' א' |
| בימוי עלילתי 2 (חפץ) ................................................. |
3 ש', 2 קב', סמ' ב' |
| הדרכת שחקנים .......................................................... |
2 ש', 2 קב', סמ' ב' |
| בימוי תיעודי ................................................................ |
3 ש', 2 קב', שנתי |
| הסיפור התיעודי .......................................................... |
2 ש', 2 קב', סמ' ב' |
| מבוא לצילום בווידאו .................................................. |
1 ש', 3 קב', סמ' א' |
| יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה1 ............................. |
3 ש', 2 קב', סמ' א' |
| יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה 2 ........................... |
3 ש', 2 קב', סמ' ב' |
| צילום סטילס ............................................................... |
2 ש', 2 קב', סמ' א' |
| עריכה ממוחשבת ....................................................... |
1 ש', 3 קב', סמ' א' |
| יסודות העריכה הוקולנועית........................................... |
3 ש', 2 קב', שנתי |
| מבוא להקלטת שטח ................................................... |
1 ש', 3 קב', סמ' א' |
| קול ............................................................................. |
2 ש', 2 קב', סמ' ב' |
| הקרנת עבודות וביקורת .............................................. |
1 ש', שנתי |
| הגשת עזרה ראשונה .................................................. |
1 יום, סמ' ב' |
| תאורה למתקדמים ..................................................... |
3 ימים, סמ' ב' (2 ש"ש) |
| הקלטת שטח למתקדמים ............................................ |
3 ימים, סמ' ב' (2 ש"ש) |
מרתונים וסדנאות מרוכזות
| מרתון סטנלי קובריק .................................................. |
2 ימים, פתיחת השנה |
| כנס הגיבור הקולנועי .................................................. |
1 יום, פתיחת השנה |
| מרתון הקולנוע הזר הקצר ........................................... |
2 ימים, פתיחת סמ' ב' |
| סוגיות בקולנוע העולמי ............................................... |
3 ימים, פתיחת סמ' ב' |
סה"כ שעות סמסטר א': 49
סה"כ שעות סמסטר ב': 46
סה"כ שעות שנתי: 47.5
(לא כולל מרתונים וארועים מיוחדים)
שיעורים עיוניים - תרבות
מבוא לפילוסופיה
שי בידרמן, 2 ש', סמ' א'
הפילוסוף היווני סוקרטס אמר כי "חיים ללא חקירה – אין טעם לחיותם". מי אני? מה טיבו של העולם? מה אוכל לדעת? כיצד עלי לנהוג? מה משמעות קיומי? מהו הטוב, וכיצד אוכל להשיגו? שאלות אלו ורבות אחרות הן בסיס היסטורי ומהותי בפילוסופיה. בקורס ננסה לבחון אותן ואת טיבה של החקירה הפילוסופית: מטאפיזיקה, תורת ההכרה, דת ופוליטיקה, תורת המוסר, אסתטיקה ושאלת משמעות החיים. מתוך ההיכרות הראשונית עם המושגים, נעמוד על חשיבותה של הפילוסופיה לקיומה של תרבות אנושית בכלל, ולקיומה של יצירה (קולנועית) בפרט. לצד הדיון בכיתה, נקרא מבחר מאמרים וביניהם: הא-סימטריה של הזמן (רון אהרוני); איך אנחנו יודעים בכלל משהו (תומס נייגל); גאון רשע, התפוז המכאני (ג'וליאן בגיני); רצון חופשי (סיימון בלקברן); האמנה החברתית של רוסו (ניקולס פירן); כה אמר זרתוסטרא (פרידריך ניטשה).
מבוא לפילוסופיה של האמנות
ד"ר דיויד גרייבס, 2 ש', סמ' א'
הקורס יעסוק בעיקרי התיאוריות המרכזיות של אסתטיקת המערב, למן תורות היפה של המאה ה- 18 ועד למחצית השניה של המאה ה- 20, תוך מיקוד בהתפתחותה של האמנות המודרנית. כמו כן, נתייחס לבעיות עקרוניות בתיאוריה של אמנות: הגדרת האמנות, זיהוי היפה, הבנת התהליך היצירתי, ובעיות בפרשנות והערכה של האמנות. נתייחס לתיאוריה האמנותית של כל גישה ונתבונן בביטויים של התפיסות בציורים של התקופה. נקרא מכתביהם של התיאורטיקנים אלכסנדר באומגרטן, עמנואל קאנט, בנדטו קרוצ'ה ורובין קולינגווד. כמו כן נדון במאמרים: על טבעה של האמנות (רות לורנד), אסתטיקה כתורת הביקורת (מנחם ברינקר) ואחרים.
אמנות מודרנית
ד"ר גל ונטורה, 2 ש', שנתי
סקירה כרונולוגית של התפתחות האמנות המערבית מן המהפכה הצרפתית במאה ה-18 ועד ימינו, תוך התייחסות להקשרים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים. נדון בעקרונות הניאו קלאסיקה והביטוי שלהם באדריכלות, בפיסול, בציור וברישום. בהמשך, נעסוק בזרמים שהתפתחו במאה ה-19 (רומנטיציזם, נטורליזם, ריאליזם, אימפרסיוניזם) ובתנועות המרכזיות של המאה ה- 20 (פוסט אימפרסיוניזם, פוביזם, קוביזם, אקספרסיוניזם גרמני, דאדא, סוריאליזם, אקספרסיוניזם המופשט, אמנות פופ, אמנות מינימליסטית, אמנות מושגית, ואמנות פוסט מודרנית). כמו כן, נתייחס למגמות חוזרות באמנות המודרנית: משיכה אל האחר, האדם והטבע, אמנות וטכנולוגיה ועוד. לצד קריאת טקסטים מכוננים, הדיון יתבסס על התבוננות ביצירותיהם של אמנים מרכזיים בזרמים השונים ובינהם: גויה, קונסטבל, קורבה, מאנה, רנואר, פול סזאן, ואן גוך, גאודי, מאטיס, פיקאסו, מגריט, וורהול ורבים אחרים.
תרבות ישראלית
ד"ר יעל שנקר, 2 ש', 2 קב', שנתי
סוגיות הקשורות בזהות בחברה הישראלית והשתקפותן בספרות, באמנות ובקולנוע חושפות מתח המתקיים בין 'שוליים' ל'מרכז', בין 'יצירה פוליטית' ל'אוניברסלית', ובין זהות לאומית לדתית. נתייחס לסוגיות של היסטריוגרפיה ציונית; הגירה ועליה; שלילת הגלות; יוצרים דתיים ויוצרים פוליטיים. הטקסטים שיידונו יכללו, בין השאר, כתבים של אורי צבי גרינברג, ז'בוטינסקי, דוד פוגל, משה שמיר, אבות ישורון, אמיל חביבי, יונה וולך, יעקב שבתאי, אהרון אפלפלד, אדמיאל קוסמן ואידה פינק, כמו גם פרקים מהסדרות עמוד האש, תקומה והכל אנשים וקטעים מסרטים עלילתיים (הוא הלך בשדות, סלאח שבתי, שחור, עיניים גדולות, נגוע, אוסטורה, מר באום, מסע אלונקות, עבדי השם ואחרים).
שיעורי עיוניים – קולנוע
תולדות הקולנוע העלילתי הקלאסי
נחמן אינגבר, 4 ש', שנתי
הקורס יעקב אחר התפתחות הקולנוע ויתמקד בו כמבע, כטכניקה, כבידור וכאמנות. נעמוד על הקשר בין קולנוע לבין האמנויות שקדמו לו, ובינו לבין ההיסטוריה והחברה שבה הוא נוצר. תוך צפייה בסרטים ובקטעים מסרטים של הזרמים המרכזיים, נדון במחשבה התיאורטית הניצבת בבסיסם, נצפה בעבודותיהם של במאים פורצי דרך וננתח את התפתחות אמצעי הביטוי. בין אבני הדרך שיידונו: קולנוע המציאות של האחים לומייר ואדיסון מול הקולנוע הבדיוני של ג'ורג' מלייס; צמיחת הקולנוע האמריקאי; המהפכה של ד.וו. גריפית'; הקומדיה הקולנועית: צ'פלין, קיטון, הרולד לויד; הקולנוע השוודי והקולנוע הגרמני האילם; אקספרסיוניזם גרמני; קולנוע סובייטי: דז'יגה ורטוב, פודובקין, אייזנשטיין ודובז'נקו; הקולנוע האמריקאי והקולנוע הצרפתי בשנות ה-20; קולנוע נסיוני ומעבר לקולנוע מדבר.
תולדות הקולנוע התיעודי הקלאסי
יאיר לב, 3 ש', סמ' ב'
בקורס ייבחנו שלבי התפתחותו השונים של הקולנוע התיעודי, מרוברט פלהרטי ועד שנות השישים. ייבחנו עמדות אתיות כלפי גיבורי הסרטים ונושאיהם, סוגיית האמת וייצוג המציאות, תעמולה, אסטרטגיות אסתטיות ופואטיקה, כמו גם טכניקות בימוי תיעודיות והקשר שלהן לבימוי עלילתי. הקורס ילווה בצפייה באסופת סרטים תיעודיים של במאים שונים מכל התקופות: פלהרטי, ג'ון גרירסון, לני ריפנשטל, הסינמה וריטה בצרפת, הקולנוע החופשי האנגלי ועוד.
מבע קולנועי – היצ'קוק ואחרים
יאיר לב, 2 ש', סמ' א'
הקורס יבחן את המושג מבע-קולנועי תוך ניתוח סצינות מסרטים שונים במגוון של סגנונות ואסטרטגיות בימוי. בכל שיעור יוקרנו מספר סצינות ויתנהל דיון בפריימינג, במיזנסצינה, בתפיסת התאורה ובאלמנטים נוספים. נדון גם במושגים של נקודות- תצפית, אופני מסירת אינפורמציה ודיסאינפורמציה, להגיד ולהראות, אקספרסיביות ומינימליזם, נוכחות-היוצר, שימוש בעריכה ועוד. סרטיו של היצ'קוק יהיו נקודת מוצא לדיון בתפקיד הבמאי ובתחבולות שהוא נוקט בכדי לביים את צופיו. יוקרנו דוגמאות מתוך: ורטיגו וחלון אחורי של היצ'קוק, בוני וקלייד (ארתור פן), הנידון למוות ברח (ברסון), ליקוי חמה (אנטוניוני), אפוקליפסה עכשיו (קופולה), מסע לקיתרה (אנגלופולוס), תקוות גדולות (מייק לי), ואחרים.
תיאוריות קולנועיות
ד"ר שמואל דובדבני, 2 ש',2 קב',סמ' א'
דיון במושגי יסוד בתיאוריה קולנועית עכשווית והצגת גישות תיאורטיות שונות לקריאה וניתוח אידיאולוגי ואסתטי של סרטים. השיעורים ילווו בקריאה מודרכת של טקסטים מכוננים ובהדגמת הטיעונים העולים מהם בסרטיו של אלפרד היצ'קוק. הבחירה בהיצ'קוק נובעת הן מהמורכבות התיאורטית והטקסטואלית של סרטיו (שבאה לידי ביטוי באינספור ספרים ומאמרים) והן מהשאיפה להדגים כיצד ניתן ליישם גישות תיאורטיות שונות על אותו טקסט ויוצר קולנועי. בין הנושאים שיידונו: קולנוע-אידיאולוגיה-פוליטיקה, פסיכואנליזה וקולנוע, אוטר וז'אנר, גישה פמיניסטית ועוד. בין הסרטים שיוקרנו: חלון אחורי (1954), האיש שידע יותר מדי (1956), מארני (1964), הציפורים (1963) ואחרים.
הסרט הישראלי הקצר
רענן אלכסנדרוביץ', 3 ש', סמ' א'
במהלך משולב של צפייה ודיון כיתתי, נבדוק מה הופך סרט קצר לסרט טוב. נתמקד בבחירת חומרי היסוד לסרט (נושא, סיפור, אימאג' ייחודי, סיטואציה וכו') ובהרכבת החומרים המשניים (זמן וחלל, מנגנונים סיפוריים, סגנון וטון, אחדות סגנונית ושבירתה). בנוסף לניתוח המהלכים הרגשיים בסרטים, נתבונן ברגעים ספציפים ונבדוק כיצד מגיע הסרט ליצירת רגע אינטימי וחד פעמי. במקביל, נבחן את העשייה המצטברת של הקולנוע הישראלי הקצר מראשיתו ועד היום ונתמקד בייצוגי תרבות, בהיסטוריה ובחברה. בכל שיעור יוקרנו 2 סרטים וביניהם: מצב החסה (גור בנטוביץ), 14 שנים לא מוחקות 27 (רותי ולק), לולו (קרן ידעיה), נגוע (עמוס גוטמן), לכל דבר מחיר (דפנה לוין), פנחס (פיני טבגר), דרכים (ליאור גלר), נשים של יום שלישי (עודד בן נון), לאט יותר (אברהם הפנר) ואחרים.
פרוייקט סינמטק סם שפיגל: צפייה וניתוח של 80 סרטים מפסגות הקולנוע בכל הזמנים
צפייה עצמאית ובחינה, 2 ש', שנתי
במהלך ארבע שנות לימודיו צופה התלמיד ב-80 סרטי חובה עלילתיים ותיעודיים של גדולי אנשי הקולנוע מראשיתו ועד היום. שני מבקרי קולנוע בוחרים את הסרטים המיועדים לצפייה וכותבים תקציר מנחה של כל סרט. התלמידים נבחנים מידי שנה על הבנת הטקסטים הקולנועיים.
סדנאות ייעודיות להפקה
המפיק כיזם – מושגי יסוד
יריב מוזר, 2 ש', סמ' א'
הקורס יעמוד על מושגי היסוד של הפקת תכנים במדיה הויזואלית, מרמת הרעיון דרך כל תהליך ההפקה ועד השיווק. נתחיל בבחינה של אופן הצגת רעיון לסרט לצרכי מכירה וקידום (תיק הגשה, מצגת, פיילוטים וטריילרים), תכנון והפקת קדם הצילומים, לרבות בניית תיק הפקה ותכנון תקציבי. בהמשך, נתקדם לשלבים הבאים: ניהול ההפקה, ארגון סט צילום, ניהול תקציב, ברייקדאון צילומים, התמודדות עם בעיות הפקתיות. לבסוף, נבחן את ניהול שלב הפוסט עד למוצר מוגמר, תוך התייחסות לנושאים של שיווק, הפצה ויחסי ציבור. בדיון יוצגו דוגמאות ממדיות ויזואליות שונות.
הפקה בפועל / ע. במאי
יפורסם, 2 ש', סמ' ב'
נעסוק באספקטים המעשיים של עשיית סרט דרך עבודתם של עוזר הבמאי והמפיק בפועל. תחילה נלמד כיצד לתרגם תסריט לתכנית צילומים אופטימלית באמצעות ה"בורד", תוך תרגול על תסריטים קצרים של התלמידים. נלמד להכין תכנית צילומים מפורטת ולנהל נתונים בתוכנת movie magic scheduling. בהמשך נעסוק בניהול קדם-ההפקה: מי עושה מה, מתי ובאיזה סדר. איך עוזר הבמאי מביא את כל המערך למוכנות לצילומים, תוך שיתוף פעולה עם מחלקת ההפקה. לסיכום, נתמקד בהפקה עצמה: המחלקות השונות של צוות הסרט, חלוקת עבודה ואיך לנהל את המערך המורכב הזה בצורה היעילה, המקצועית והנעימה ביותר. הקורס יכלול ביקור לימודי על סט מקצועי של סרט או סדרה.
ליהוק למפיקים
אורית אזולאי, 2 ש', סמ' ב'
הקורס יעסוק בתפקידו של המפיק בהרכבת הצוות של היוצרים והשחקנים. נתמקד בשכלול הכלים לניתוח ולפרשנות של דמות מתוך התסריט ולחיבורה עם איכויות השחקן. כמו כן, נעסוק במידת המעורבות של המפיק בתהליך ליהוק השחקנים, בהתמודדות עם קונפליקטים שנובעים מתקציב ליהוק ע"י גיבוש ראייה ארוכת טווח של השקעה נכונה ובאמצעות תכנון של זמן ומערך עבודה יעיל ואחראי. כל תלמיד יתנסה כמלהק-במאי בתרגיל אמצע סמסטר ובמשימת תחקיר שטח בסיכום הקורס.
סדנאות בינלאומיות להפקה
לנצח את הפסטיבלים והשווקים –Sales Agent
מייקל וובר (גרמניה), 3 ימים, סמ' א'
סוכן המכירות העולמי הוא זה שאחראי לכך שהסרט יוקרן, בסופו של דבר, על המסכים המתאימים לו ברחבי העולם. בפסטיבלים ובפרזנטציות ברחבי העולם, הסוכן יאתר את התסריט או הסרט המתאימים לתפיסת העולם האמנותית שלו, יתווה את שיווקו וימצא אחר כך את המפיצים הנכונים לקהלים השונים בארצות שונות. הסוכן חייב להצטיין בשיווק, לזהות סיפור מנצח, לנהל מו"מ עם מפיצים אבל גם עם במאים ומפיקים. כמי שנמצא בקצה העשייה, הוא מאפשר לסרטים לפרוץ גבולות. מייקל וובר מחברת The Match Factory, מנהל את אחת מסוכנויות הבוטיק המשמעותיות היום באירופה למכירת סרטי קולנוע אמנותיים, יעסוק בסדנה ביומיום המרתק הדרוש לזיהוי הסרט שייגע בתקרה הקולנועית, אמנותית ומסחרית.
אסטרטגיות שיווק והפצה
יונתן צ'יזיק (אוסטרליה), 3 ימים, חופשת סמ' א'
דיון במכלול המרכיבים של שיווק והפצה של סרטים בשוק העולמי ובישראל. בין הסוגיות שנבחן: תעשיית הוליווד מול מפיקים עצמאיים; עולם ההקרנה המשתנה (מולטיפלקס ומגה פלקס); חומרי פרסום ותצוגה; חלוקת הכנסות וחישובי השכרת סרטים; הפצה (מבנה עסקאות, מכירות, מכירות מוקדמות, עסקאות סטודיו וכו'). נעמוד על היבטים כלליים בשיווק (מתי מתחיל השיווק, בחירת כותרת, פלטפורמות, צנזורה וכלים חינוכיים) ונחקור את עמודי התווך שלו: פרסום, פרסומות וקידום מכירות בדרכים שונות. במהלך הסדנה יוקרן מגוון של קמפיינים לאותם סרטים בשווקים שונים בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק. יונתן צ'יזיק מרצה לקולנוע ומפיץ סרטים לשעבר, שימש כנשיא ההפצה והשיווק הבינ"ל של DreamWorks SKG (סטיבן שפילברג) בשנים 1997-2004. במסגרת תפקידו עמד בראש הפעילות של החברה מחוץ לארה"ב. בשנים 1991-1997 עמד בראש ההפצה והשיווק לתיאטראות בישראל של יוניברסל, פראמונט ו- MGM UA. בשנים האחרונות חי באוסטרליה ומלמד בביה"ס הלאומי לקולנוע בסידני.
סדנאות עם המסלול המלא
כתיבה ותסריטאות
סדנת כתיבה – הסיפור הקצר
אופיר טושה גפלה, 2 ש', 2 קב', שנתי
הקורס יעסוק במגוון היבטים הנוגעים למלאכת הכתיבה היצירתית. נעסוק בחשיבות הספיגה של מקורות השראה (בספרות ובתחומי אמנות נוספים) ונעבוד על כלים לפיתוח הדמיון. בין הנושאים שייבחנו: ההבדל בין מוזה ומקורות השראה; עושר הסיטואציה; תודעת המספר; טקסטים סיפוריים מושרים; כיצד להפוך מציאות לסיפור; מבנה היצירה והתפתחותה; הז'אנרים השונים ובחירתם; השדה הסמנטי, התרבותי והאסוציאטיבי של המילה הכתובה; התמקדות ברגש נבחר והפעלת זיכרון חושי. התלמידים יידרשו לתרגילים שבועיים בבית ובכיתה.
סדנת מבוא לתסריטאות
צביקה קרצנר, 2 ש', סמ' א'
הגדרה וניתוח של מונחי יסוד בתסריטאות בנושאים של פורמט, סגנון ותוכן. בדרך של דיון בכיתה ותרגול מעשי נכיר את תהליך הכתיבה משלב הרעיון עד לשלב התסריט. נעסוק בהצגת מודלים נרטיביים, בדמויות ובסוגי קונפליקט, בהשוואה בין צורת הסיפור הקולנועי והטלוויזיוני לעומת פרוזה ואמצעי המבע השונים, ובניתוח סצינות ודיאלוגים מתוך סרטים ותסריטים מקוריים של יוליוס אפשטיין (קזבלנקה), רוברט בנטון (קרמר נגד קרמר), אברהם הפנר (לאט יותר). כמו כן נעיין בהגשות של סדרות מקור לטלוויזיה כמו מרחק נגיעה (רונית וייס-ברקוביץ), רביעיית רן (גיורא יהלום ואורן יעקובי) ועוד.
סדנת מבוא לחשיבה תסריטאית
שמי זרחין, 2 ש', 2 קב', סמ' א'
תרגול יסודות השפה התסריטאית כשפה סיפורית, קונקרטית ומנומקת. אופיו של הסיפור הקולנועי; קונקרטיזציה של זמן, מקום ורגש; נקודת תצפית סיפורית; מבנה עלילה ומבנה עולם אנושי; העלילה כמבחן אישיות לגיבור; דיאלוג מציאותי מול דיאלוג קולנועי. כל אלה יתורגלו כדי להביא את התלמידים למיומנות כתיבה של תסריט עלילתי קצר. לצד תרגילי הכתיבה, נבחן את הסוגיות השונות בדוגמאות קולנועיות מתוך הסרטים: פרנטיק, תייר מזדמן, צ'יינהטאון, עירום, חיים של אחרים, חנה ואחיותיה, תמונות קצרות ועוד.
חשיבה תסריטאית
שמי זרחין, 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
סדנת המשך ל'מבוא לחשיבה תסריטאית', המבקשת להעמיק את בסיסי הגישה לתהליך הכתיבה, לאסוף מגוון של כלים לקראת כתיבת תסריט קולנועי, ובעיקר להתמקד בקשר שבין הדמות, הדיאלוג הקולנועי והאפקט הדרמטי (ו/או קומי). הסדנה תקיים שורה של תרגילים בהאזנה, בכתיבה ובשיכתוב. כמו כן תיערך הכנה לקראת כתיבת תסריט לסרט לוקיישן המוגש כעבודת סיום הקורס ומהווה בסיס להפקה במהלך שנה ב'.
סדנאות בימוי
סדנת בימוי עלילתי 1 - מציצים
תום שובל, 3 ש', 2 קב', סמ' א'
הסדנה תקנה תשתית יסודית לעשייה קולנועית כאמנות בחלל ובזמן, ובסיס לנרטיב הקולנועי. בקבוצות עבודה קטנות, בשיטה של ניסוי וטעייה, מגבשים התלמידים שפת קולנוע ראשונית דרך השלבים השונים של עשיית סרט: רעיון, סיפור, תסריט, קדם הפקה, הכנות בימוי, צילומים, ביקורת החומר המצולם, עריכה ראשונית וביקורת, עריכה מתקדמת, עריכת תמונה סופית, הרכבת פס-קול ומוסיקה. במסגרת הסדנה ייצא כל תלמיד לבימוי תרגיל ב- HD בזמן סופי של 3 דקות. כמו כן, יעבוד התלמיד כצלם, כעורך וכמנהל הפקה בסרטיהם של עמיתיו לכיתה. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד וחומרי הגלם הדרושים לתרגילים.
סדנת בימוי עלילתי 2 - חפץ
סיגלית ליפשיץ, 3 ש', 2 קב', סמ ב'
במסגרת הסדנה האינטנסיבית ובמהלכה, יביימו התלמידים תרגיל בן 3 דק', ללא דיאלוג. הציר הסיפורי של התרגיל מתבסס על חפץ בהוראות שונות: כמגדיר דמות, כמקדם עלילה וכאמצעי להבנת התהליך שעובר על הדמות המרכזית. הדגש בתרגיל הוא על בימוי המצלמה והמיזנסצנה, תוך חיפוש השפה האישית של התלמיד ויצירת עולם קולנועי אישי. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
סדנת הדרכת שחקנים
ששי סמוכה, 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
בחלקו הראשון, יתבסס הקורס על מפגשים חווייתיים, שבהם כל תלמיד עובר תהליך בדומה לשחקן מבצע. בחלק השני, יתמודדו התלמידים עם סצנות ויעבדו עם שחקנים בכיתה. דרך אימפרוביזציות במגוון רחב של תרגילים, ייחשפו התלמידים לשפת המשחק, לטכניקות שונות של עבודת השחקן ולשאלות הנוגעות לעבודת הבמאי עם השחקן. בין השאר, יידרשו התלמידים לכתיבת מונולוגים ולהצגתם בכיתה, לאלתור בעבודה על טיפוסים שונים ולהתמודדות עם בניית סיטואציה דרמטית. בתוך כך נתייחס למקומו של דמיון יצירתי בעבודת השחקן ולמקומו של העצמי-האמיתי.
סדנת בימוי תיעודי
מיכאל לב-טוב, 3 ש', 2 קב', שנתי
הסדנה תעסוק בתחביר ובנרטיבים תיעודיים. נתמקד בתחקיר ובתסריט כאבני יסוד בעשייה, בזיהוי גיבורים ונושאים 'פוטוגניים', ברגעי האמת של הראיון התיעודי ובגבולות האתיים של הז'אנר. כל תלמיד יצא ל- 3 תרגילים תיעודיים: האימאג' התיעודי (שיקופיות), רגע של קונפליקט (3 דק', HD) וסרט דמות (10 דק', HD). ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם להפקת הסרטים ולעריכתם.
צילום, עריכה וקול
סדנת מבוא לצילום בווידאו
טומי המר, 1 ש', 3 קב', סמ' א'
היכרות עם ציוד הצילום ב-HD ועם ציוד התאורה הנלווה שאיתו יעבדו התלמידים בסמסטר א'. נעמוד על תכונות חלקי המצלמה - העדשה, מערכת ההקלטה והתפריטים. הסטודנטים יתרגלו עבודה עם מצלמה, חצובה, כיול מוניטור, ותאורה. יושם דגש על הקניית הרגלי עבודה ושימוש נכון ובטיחותי בציוד. בסוף הסדנה יעבור כל תלמיד מבחן הסמכה כתנאי לתחילת עבודה עם הציוד. ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה 1
רון כצנלסון, 3 ש', 2 קב', סמ' א'
סדנה מעשית ללימוד טכני והתנסות בשטח בצילום לקולנוע וטלוויזיה, ובמרכזה ההחלטות הוויזואליות שיוצרות סגנון ייחודי לסרט, בהשראת צפייה בקטעים מסרטים של צלמי קולנוע בולטים. הלימוד יתמקד בתרגילי הבימוי העלילתי והתיעודי של הסמסמטר מציצים ורגע וידאו – לפני הצילומים ואחריהם. הנושאים המרכזיים בסדנה: מושגים וחשיבה ויזואלית; אופטיקה; מצלמת הווידאו והאביזרים הנלווים כאמצעים יצירתיים לביטוי ויזואלי; ההתרחשות הקולנועית: המרחב, הזמן, עיצוב הדמויות והיחסים ביניהן; העמדת מצלמה ותנועה, קומפוזיציה וכיווני מסך, המשכיות בסגנון ורצף קולנועי; אור וצבע; יסודות התאורה. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
יסודות הצילום לקולנוע ולטלוויזיה 2
רון כצנלסון, 3 ש', 2 קב', סמ' ב'
נעמיק בבחינה של הכלים והדימויים העומדים לרשות הצלם והבמאי ליצירת שפה קולנועית ויזואלית, ונבחן אותם ביחס להיבטים דרמטיים וסיפוריים. בין נושאי הלימוד: המבנה הדרמטי של הסרט, תסריט ושוטינג בעבודת צלם-במאי; העמדת שחקנים מול המצלמה והנעתם; תאורה ככלי ביטוי דרמטי; מדידת אור; עדשות ובחירתם. הסדנה תכלול שיעורים עיוניים ומעשיים והקרנה של דוגמאות מסרטים, כמו גם תרגולים אישיים וכיתתיים שיוקרנו וינותחו בכיתה. נתייחס גם לעבודת הצילום בתרגילי הבימוי של הסמסטר: חפץ העלילתי ודמות התיעודי. ביה"ס מספק לתלמיד את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
סדנת מבוא לצילום סטילס
רם ברכה 2 ש', 2 קב', סמ' א'
הקורס יוקדש ללימוד הטכניקות הבסיסיות בצילום סטילס (המצלמה, חשיפה, מהירויות וצמצמים, עומק שדה, עדשות וכו') ולהעמקה בסוגיות של התבוננות, ביקורת והערכה. לשם כך, נתבונן בעבודות של צלמים מרכזיים ומשפיעים. במהלך הקורס יגישו התלמידים מספר תרגילים, תוך דגש על אחריות ודיוק של הצלם כלפי מרכיבי העבודה השונים, על צמצום הפער בין תוכנית לביצוע, על הצגת העבודה לצפייה ועוד. ביה"ס מספק את כל חומרי הגלם והמעבדה במלואם.
סדנת עריכה ממוחשבת
מיקי כהן, גלעד ענבר, 1 ש', 3 קב', סמ' א'
הקניית מיומנויות העריכה היסודיות של תוכנת נון לינאר ה- Avid Express Pro והקניית טכניקות עריכה בהתאם לסוג הפרוייקט: דרמטי, תיעודי, כתבה או אחר. בנוסף לשיעורים בכיתה, יקבלו התלמידים משימות שבועיות לתרגול שוטף. בסוף הסדנה יעברו התלמידים מבחן הסמכה כתנאי לתחילת עריכת הפרוייקטים העלילתיים והתיעודיים של הסמסטר. ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש.
סדנת יסודות העריכה הקולנועית
ליאורה קצירי, 3 ש', 2 קב', שנתי
בהתבסס על תיאוריות קולנועיות מרכזיות, נלמד שיטות עריכה יצירתיות ובחירות משולבות של צורה ותוכן. ננתח חשיבה מבנית צורנית של עריכה עלילתית ותיעודית. הלימוד ייעשה תוך צפייה בסצנות ממבחר סרטים עלילתיים ותיעודיים מז'אנרים שונים ומתקופות שונות: הולדת אומה, גשם, נאנוק, עד כלות הנשימה, אפוקליפסה עכשיו, חיים של אחרים, ועוד). הקורס ילווה בתרגול ובחונכויות עריכה של תרגילי הבימוי העליליתים והתיעודיים. ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
סדנת הקלטת שטח
חזי דווידיאן, 1 ש', 2 קב', סמ' א'
במסגרת הסדנה יעברו התלמידים הדרכה לשימוש בציוד הסאונד של הקלטה בשטח: מיקרופונים לסוגיהם, עבודה עם מיקסרים וחיבור וכיול של הציוד. השיעור ילווה בהסברים תיאורטיים על הקול ותכונותיו. התרגולים המעשיים יתמקדו בהקניית הרגלי עבודה נכונה ובשמירה על הציוד. בסוף הסדנה יעבור כל תלמיד מבחן הסמכה כתנאי לתחילת שימוש בציוד. ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש.
סדנת קול
אורי רשף, 2 ש', 2 קב', סמ' ב'
הקורס יעסוק בסוגיות של אקוסטיקה כללית, התנהגות קול במבנה, מיקרופונים וציוד עזר, העמדת מיקרופונים, טכניקות הקלטה בפילם ובווידיאו, העברות קול ומיקס בקולנוע ובטלוויזיה. נושאים אלה ייבחנו בתרגיל הקלטה ראשוני ובתרגיל משימתי שיוטל על התלמידים. כמו כן, נתייחס לעיצוב פס הקול בסרטי קולנוע נבחרים, ננתח הקלטות שלהם כמו גם את ההקלטה בתרגילים שצולמו בסדנאות הבימוי. ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש.
סדנאות נוספות
הגשת עזרה ראשונה, 1 יום, סמ' ב'
תאורה למתקדמים, בהנחיית ויקטור לפלמן 3 ימים, סמ' ב'
הקלטת שטח למתקדמים, בהנחית תולי חן, 3 ימים, סמ' ב'
מרתונים
מרתון סטנלי קובריק
ניסים דיין, 2 ימים, פתיחת סמ' א'
סטנלי קובריק, הבמאי האמריקני ממוצא יהודי הוא ככל הנראה הקיצוני מבין המודרניסטים של הקולנוע. עמדתו באה לידי ביטוי כבר בסרטיו הראשונים שיצר בארה"ב וביתר שאת כאשר עבר לבריטניה והמשיך ליצור סרטים אמריקנים הרחק מהוליווד אבל במימונה. המרתון יציג את הביוגרפיה של קובריק ואת הפילמוגרפיה שלו. ההרצאות ילוו בהקרנת סרטים נבחרים וביניהם: שבילי תהילה, ד"ר סטרנג'לאב והתפוז מכני וקטעים מסרטים, כמו גם הקרנת סרטים של יוצרים שהושפע מהם ושל יוצרים שהושפעו ממנו.
כנס הגיבור הקולנועי בסינמטק ירושלים, פתיחת השנה
מרתון סוגיות בקולנוע העולמי
פרופ' אנט אינסדורף, 3 ימים, פתיחת סמ' ב' (כלל תלמידי ביה"ס)
המרתון יעסוק בסוגיות בקולנוע העולמי, באמצעות ניתוח ממוקד של הטקסט הקולנועי. החלק הראשון יעסוק באדפטציה של רומן ספרותי לסרט, תוך התמקדות בדוגמה המופתית של הסרט הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, המבוסס על הרומן של מילן קונדרה. נבחן כיצד הבמאי פיליפ קאופמן והתסריטאי ז'אן-קלוד קארייר הפכו רומן רב שכבתי עשיר ולא-לינארי ליצירה קולנועית מתוחכמת. בחלק השני, נתמקד במאפייני הקולנוע הפולני ובטראומות המרכזיות המניעות את יוצריו. בתוך כך, נעסוק גם במורשת של ביה"ס לקולנוע של לודז'. לצד הקרנת אחדים מהשיאים הקולנועיים של ביה"ס בלודז', יוקרנו באורך מלא סרטים של גדולי הקולנוע הפולני וביניהם אפר ויהלומים (ויידה) וסכין במים (פולנסקי). בהמשך יוקרנו שני פרקים מלאים מתוך עשרת הפרקים של דקלוג (קישלובסקי) וקטעים מפרקים נוספים.
מרתון הקולנוע הזר הקצר
דני רוזנברג, 2 ימים, פתיחת סמ' ב' (שנים א'-ב' של המסלול המלא, מגמת תסריטאות ומגמת הפקה יוזמת)
המרתון יוקדש לז'אנר הסרט הקצר, על שפתו הייחודית ומאפייניו. יוקרנו עשרות סרטים נבחרים מהעולם, החל מהסרט האילם ועד לסרטים המבוססים על טכנולוגיות דיגיטאליות. הצפייה תלווה בהרצאות שיתמקדו בניתוח הסרטים בכלים הפורמליסטים, הנרטיבים והתימטים העומדים לרשות היוצר בבואו להתמודד עם משך הזמן הקצר. נצפה בסרטיהם הקצרים של במאים מוכרים כמו עבאס קיארוסטמי (הלחם והסמטא), ויקטור אריסה (עשר דקות מבוגר יותר), סמירה מחמלבף (אלוהים, בנייה והרס) אנדראה ארנולד (צרעה), פטריק לקונט (שמלת קיץ), מייק לי (תחושת היסטוריה) ואחרים. כמו כן יוקרנו סרטים שהם אבני דרך מרכזיות בתולדות הסרט הקצר כמו הבלון האדום של אלבר לה מוריס ובלוז לעיר הגדולה של ואן דר לינדן ולצידם סרטי סטודנטים נבחרים מהעולם.
שנה ב'
שנת הלימודים מחולקת לשני סמסטרים עם חופשת ביניים בת 4 שבועות. השבועיים הפותחים כל סמסטר מוקדשים למרתונים של סרטים והרצאות לכל תלמידי בית הספר ומהשבוע השלישי מתחילים לימודי המערכת הסמסטריאליים.
מערכת הלימודים בשנה השנייה מורכבת משיעורים עיוניים וסדנאות מעשיות. בסמסטר הראשון לומדים שלושה ימים בשבוע (ב'-ד') ובסמסטר ב'- יומיים וחצי (ב'-ד').
מערכת הלימודים בשנה השנייה מורכבת משיעורים עיוניים ומעשיים עם תלמידי המסלול המלא ומסדנאות מעשיות בקולנוע ובטלוויזיה ובתחומי הליבה של ההפקה (פרוגרמינג ותוכן, תקצוב, מו"מ, סוגיות משפטיות), מסדנאות ממוקדות בפורמאטים השונים של העשייה (קולנוע עלילתי, קולנוע תיעודי, טלוויזיה, הפקה לניו-מדיה), ובלימודי העשרה (פסיכולוגיה למפיקים, אוצרות) ועוד.
במרכז שנת הלימודים השנייה, פורסות הסדנאות השונות את אופני הפעולה של הפקה יוזמת בז'אנרים השונים שלה, בישראל ובעולם. הלימוד הממוקד מאפשר לתלמידים להתחיל לפתח את פרוייקט הגמר שלהם כבר בסמסטר ב' ולהעמיד אותו לדיון ראשוני של ועדות ביה"ס, כהכנה ללימודי שנה ג' ולפיתוח פרוייקט הגמר במהלכה.
במהלך שנה זו, במסגרת ההפקות של ביה"ס בישראל ובמסגרת ההפקות הבינלאומיות, ממשיכים התלמידים להתנסות בתחומים של הפקה בפועל, ליהוק, ועוזר במאי. תלמידי הכיתה משתתפים בפעילות חלק מסדנאות המסלול המלא ויכולים להתמחות בכתיבה, בצילום ובעריכה.
שיעורים עיוניים עם המסלול המלא
| הנצרות והשפעותיה על תרבות חזותית ....................... |
2 ש', סמ' א' |
| תולדות הקולנוע העלילתי המודרני ............................... |
4 ש', שנתי |
| תולדות הקולנוע התיעודי המודרני ................................ |
3 ש', סמ' ב' |
| המלודרמה .................................................................. |
3 ש', סמ' א' |
| מבע בקולנוע הישראלי ................................................ |
3 ש', סמ' א' |
| מבוא לקולנוע ניסיוני ................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| פרוייקט סינמטק סם שפיגל: ניתוח סרטים .................... |
2 ש', שנתי |
סדנאות עם המסלול המלא
| בימוי עלילתי - סדנת מיזנסצינה ................................... |
4 ש', סמ' א' |
| סדנת לוקיישן ............................................................. |
4 ש' סמ' ב' |
| כתבה טלוויזיונית ........................................................ |
2 ש',2 קב', סמ' א' |
התמחויות עם המסלול המלא
| סגנון צילום קולנועי ...................................................... |
4 ש', סמ' א' |
| עריכה למתמחים 1 .................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| סדנת כתיבה - לפתח רעיון .......................................... |
2 ש', סמ' א' |
סדנאות ייעודיות להפקה
| פרוגרמינג .................................................................. |
2 ש', סמ' א' |
| פורמטים טלוויזיוניים ................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| פיצוח שוק הפקות מקור ............................................. |
2 ש', סמ' א' |
| תיקצוב וניהול סט ...................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| משא ומתן .................................................................. |
2 ש', סמ' א' |
| היבטים כלכליים ומסחריים בהפקה ............................. |
2 ש', סמ' ב' |
| סוגיות משפטיות ......................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| אוצרות בחלל 2 ש', סמ' ב' פסיכולוגיה למפיקים ...... |
2 ש', סמ' ב' |
סדנאות הפקה בינלאומיות
| לנצח את הפסטיבלים והשווקיים - מייקל וובר .............. |
3 ימים, סמ' א' (2 ש"ש) |
| אסטרטגיות שיווק והפצה - יונתן צ'יזיק ....................... |
3 ימים, סמ' ב' (2 ש"ש) |
|
ליווי פרוייקט גמר ......................................................
|
2 ש', סמ' ב' |
מרתונים וסדנאות מרוכזות
| מרתון סטנלי קובריק ................................................... |
2 ימים , פתיחת השנה |
| כנס הגיבור הקולנועי .................................................. |
1 יום, פתיחת השנה |
| סוגיות בקולנוע העולמי ................................................ |
3 ימים, פתיחת סמ' ב' |
| הסרט הזר הקצר ....................................................... |
2 ימים, פתיחת סמ' ב' |
סה"כ שעות סמסטר א': 44
סה"כ שעות סמסטר ב': 23
סה"כ שעות שנתי: 33.5 (לא כולל מרתונים וארועים מיוחדים)
שיעורים עיוניים עם המסלול המלא
הנצרות והשפעותיה על תרבות חזותית
ד"ר גל ונטורה, 2 ש', סמ' ב'
הקורס יעסוק בעולם הדימויים הנוצרי וביטויו ביצירות אמנות מראשית ימי הביניים ואילך, ובשימוש באיקונוגרפיה הנוצרית באמנות המודרנית והעכשווית, בארץ ובעולם. לאחר הקדמה שתעסוק בייצוגים נוצריים בתרבות העכשווית, נפתח בדיון בסוציולוגיה של הדת, ונתייחס להסטוריה של הנצרות מראשיתה ועד ימינו. כמו כן נעסוק במקורות הכתובים, הליטורגיים וההיסטוריים ששימשו בסיס ליצירה הוויזואלית, וכן בסמלים נוצריים מרכזיים, ובתמות חוזרות כדוגמת קריטס, ואניטס ועוד. לאחר מכן נדון במפורט במספר דמויות מרכזיות כמו ישו, מריה, יוחנן המטביל, מריה מגדלנה וקדושים אחרים, וכן בתימות חוזרות כמו הסעודה האחרונה, הצליבה, יום הדין האחרון ועוד.
תולדות הקולנוע המודרני
נחמן אינגבר, 4 ש', שנתי
הקורס יעסוק בשינויים התוכניים והצורניים שעבר הקולנוע המודרני באירופה ובארה"ב, תוך התייחסות לאבני דרך מרכזיות: הקולנוע הגרמני לפני 1933; הקולנוע הסובייטי בזמן סטאלין; מלחה"ע השנייה והקולנוע ההוליוודי; הניאו-ריאליזם האיטלקי; התמוטטות 'שיטת האולפנים' בהוליווד; שנות ה-50; הגל החדש הצרפתי והמודרניזם; הקולנוע האיטלקי בשנות ה-60; הקולנוע הריאליסטי האנגלי; הקולנוע הקומוניסטי וקולנוע פוליטי במערב אירופה. נתייחס להיבטים של תמטיקה, נרטיב, אסתטיקה והפקה. יוקרנו סרטים וקטעי סרטים של פליני, אנטוניוני, ברגמן, קורוסאווה, גודאר, פאוזוליני, סקורסזה, קופולה, וודי אלן, איבן פאסר, ברטולוצ'י, האחים טביאני ואחרים.
תולדות הקולנוע התיעודי המודרני
יאיר לב, 3 ש', סמ' ב'
קורס המשך ל'תולדות הקולנוע התיעודי', הבודק את המתרחש בשטח הקולנוע התיעודי המודרני מסוף שנות ה-60 ועד ימינו. הקורס יציג יוצרים מרכזיים וסגנונות בולטים וידון בסוגיות מרכזיות בתחום התיעוד: זבוב-על-הקיר מול דוקו-אקטיביזם, סרטי-מסה, אתיקה: סוגיית האמת, קו התפר שבין בידיון ותיעוד ועוד. בין הסרטים שיוקרנו: יומן (דוד פרלוב), רשימות על ערים ובגדים (וים ונדרס), דיטר הקטן מוכרח לעוף (ורנר הרצוג), ללא שמש (כריס מרקר), רוג'ר ואני (מייקל מור), 26 אמבטיות (פיטר גרינאווי), ימי נובמבר (מרסל אופולס), המערבולת (פטר פורגץ') ואחרים.
המלודרמה
ניסים דיין, 3 ש', סמ' א'
הקורס יעקב אחר המלודרמה כפי שהתפתחה משנות השלושים ועד היום. נבחן דוגמאות של המלודרמה הוויקטוריאנית-הוליוודית של שנות השלושים, הארבעים והחמישים (קיוקור, סירק); נמשיך בחתרנות בקולנוע המודרני של שנות השישים והשבעים (פאסבינדר, סקורסזה, קופולה) ובניסוח הפוסט מודרני בשנות השמונים והתשעים (אלמודובר, דיוויד לינץ', מייק לי). כמו כן, נעמיד את המלודרמה הקולנועית לסוגיה מול סדרות טלוויזיוניות אמריקאיות ולטיניות.
מבע בקולנוע הישראלי
ד"ר שמואל דובדבני, 3 ש', סמ' א' (עם שנה ב', מסלול מלא ומגמת תסריטאות)
תוך צפייה בקטעים מסרטים, נדון בסוגיות של סגנונות ואסתטיקה בקולנוע הישראלי לתולדותיו: הריאליזם הסוציאליסטי (הלמר לרסקי); ההוויה הציונית בעיניים זרות (גבעה 24 אינה עונה); מודרניזם (חור בלבנה, מקרה אישה, מצור); אסתטיקה סוריאליסטית (הגלולה); לוקאליות והאדרה (מציצים, דיזנגוף 99); אנטי ממסדיות (בר 51); נוכחות של עבר בהווה (בלוז לחופש הגדול); רב-תרבותיות (חתונה מאוחרת); יצירת מציאות אחרת (עטאש-צימאון); אסתטיקה של סרטי מלחמה (בופור); סוגיית המיינסטרים בקולנוע הישראלי (ללכת על המים, אביבה אהובתי) ועוד.
מבוא לקולנוע נסיוני
חן שיינברג, 2 ש', סמ' א'
הקורס יעסוק בקולנוע הנסיוני והאוונגרדי, על המגמות והז'אנרים השונים שהתפתחו בו משנות העשרים של המאה ה-20 ועד ימינו. נצפה בעשרות קטעים ובסרטים קצרים, כדי לחשוף את התלמידים לשפה ויזואלית שאינה נרטיבית ולקולנוע שמציב אלטרנטיבה לקולנוע הקונבנציונאלי. נתייחס לנושאים ולביטויים שלהם בעבודות של קולנוענים מרכזיים בתחום : שפת החלום והקולנוע הסוריאליסטי: מאיה דרן, דיוויד לינץ'; עלילתי-נסיוני: כריס מארקר, וורנר הרצוג; סטן ברקהאג'; הזמן הקולנועי: שנטל אקרמן, אנדריי טרקובסקי; פואטיקה של יומיום: ג'ונאס מקאס, יאן פיטרס, פני ליין; עריכת חומרים קיימים וקולאז': ז'אן-לוק גודאר; פסקול ותמונה מנוגדים: ג'ון סמית', מארה מאטושקה; אנימציה נסיונית וקולנוע מופשט: האחים קוואי, הארי סמית' ועוד. הקורס מתקיים בתמיכת קרן אוסטרובסקי, פאריז.
פרוייקט סינמטק סם שפיגל: צפייה וניתוח של 80 סרטים מפסגות הקולנוע בכל הזמנים
צפייה עצמאית ובחינה, 2 ש', שנתי
במהלך ארבע שנות לימודיו צופה התלמיד ב-80 סרטי חובה עלילתיים ותיעודיים של גדולי אנשי הקולנוע מראשיתו ועד היום. שני מבקרי קולנוע בוחרים את הסרטים המיועדים לצפייה וכותבים תקציר מנחה של כל סרט. התלמידים נבחנים מידי שנה על הבנת הטקסטים הקולנועיים.
סדנאות עם המסלול המלא
בימוי עלילתי - סדנת מיזנסצנה
יאיר לב ורוני ניניו, 4 ש', סמ' א', (בחירה)
הסדנה תעסוק בשאלה כיצד מיזנסצנה דרמטית מפרשת טקסט באופנים שונים וממחישה את האקט המרכזי של הבימוי בחלל. התלמידים יידרשו להתמודד עם ניתוח של טקסט ופענוחו באמצעות בימוי של סצנה עפ"י תסריט קצר מתוך סרטים זרים וישראליים. בדיון הכיתתי, נערוך השוואה בין הפרשנויות השונות של התלמידים לאותו טקסט. נתמקד בהחלטות הבימוי המרכזיות: ליהוק, פיזיות ואינטימיות של סיפור ודמויות בחלל, גיאוגרפיה של אתר צילום ומעברי זמן, סגנון הצילום, עקרון ההפתעה, מוסיקה והחלטות בימויו נוספות. ביה"ס מספק לתלמיד את הציוד וחומרי הגלם הנדרשים להפקת התרגילים ולעריכתם.
סדנת סרטי לוקיישן
שמי זרחין, 4 ש', סמ' ב'
הסדנה תתמקד באסטרטגיה ובטקטיקה של בימוי באמצעות פרשנות תסריט, בליהוק, באתרי צילום, בעבודה מול אנשי צוות ומול תסריט צילומים. במהלך הסדנה, ייצאו התלמידים לכ-10 הפקות סרטי עלילה (10 דק' כ"א). בכיתה ייבחנו התסריט, הליהוק וסגנון הבימוי וינותח החומר המצולם שיגיע מהשטח, לאחר עריכתו הראשונית. הסרטים נעשים בצוות מלא מתוך הכיתה ומצולמים בווידאו FHD. המורה מלווה את הבמאים בחונכות אישית. ביה"ס מכסה את העלויות של קלטות ותומך בהפקה בציוד מלא ובמלגת הפקה. חונכי ביה"ס מלווים את הפרוייקט בכל התחומים של בימוי, הפקה, ליהוק, צילום, תאורה, הקלטה, עריכה ופסקול.
כתבה טלוויזיונית
בן שני, 2 ש', 2 קב', סמ' א' (עם שנה ב', מסלול מלא ומגמת תסריטאות) , (בחירה)
איך מזהים סיפור במציאות? איך הופכים ידיעה עיתונאית לסיפור? הסדנה תוקדש ללימוד תיאורטי ומעשי של מלאכת עשיית הכתבה הטלוויזיונית. במהלך הסמסטר תפיק הכיתה תוכנית טלוויזיה המורכבת מכתבות מגזין. תהליך העבודה ילווה בשיעורים העיונים בצפייה בדוגמאות מכתבות ומסרטים. נתמקד בסוגיות של בניית כתבה טלוויזיונית קצרה: תחקיר, פיתוח הרעיון, צילום כתבה, טקטיקות של ראיון עריכה וכתיבת קריינות. בין החומרים שיוקרנו: סרטים וכתבות של דוד אופק, מוטי קרשנבאום, אילנה דיין, דוד פרלוב, איתי אנגל, דורון צברי, רינו צרור ואחרים. ביה"ס מספק לתלמיד את הציוד וחומרי הגלם הנדרשים להפקת התרגילים ולעריכתם.
סדנאות התמחות עם המסלול המלא
סגנון צילום קולנועי
איתי וינוגרד, 3 ש', סמ' א'
הקורס יתמקד בתפקידו של צלם הקולנוע בהפיכת המילה הכתובה של התסריט לעולם ויזואלי ייחודי. ננסה לבדוק כיצד ההחלטות של הצלם והבחירות שלו לגבי פורמאט הצילום, עדשות, זויות צילום ותאורה הופכות לתחביר קולנועי שיוצר את האוירה הייחודית והקצב הפנימי של הסרט. ננסה להגדיר את המושג "קולנועי" ולבדוק מה הופך אימג' לכזה.נתעכב על ההחלטות הללו בכל שלבי העשייה וננסה להגדיר לעצמינו את המצפן שלנו ואת תפקידנו כמשרת הנאמן של הנרטיב הדרמטי של הסרט, מבחינה אסטרטגית וטקטית. נצפה בעבודותיהם של צלמי קולנוע פורצי דרך ומעוררי השראה ונלמד על תהליך עבודתם ועל ההחלטות הסגנוניות שקיבלו תוך התמקדות באור כחומר הגלם הבלעדי והבסיסי של הצלם. ביה"ס מספק לתלמיד את הציוד וחומרי הגלם הנדרשים להפקת התרגילים ולעריכתם.
עריכה למתמחים 1
חליל אפרת, 3 ש', 2 קב', סמ' א'
בתרגולים מעשיים ובלימוד תיאורטי, נכיר את האמצעים השונים העומדים לרשות עורך הסרט לכתוב מחדש את סיפור הסרט ולעצב אותו. בין הנושאים שיידונו: התפקיד הטכני והדרמטי של ה-קאט; בניית הסצינה; סגנון ובניית שפת הסרט; הבנת הטעויות בתסריט; עריכת דיאלוג מילולי ובלתי מילולי; עיצוב רגשות הצופה; פערי מודעות בין הדמויות לצופה; קריינות וכותרות; עריכה עם מוסיקה ובלעדיה ותזמון. כמו כן נעמוד על הבדלים בין עריכה תיעודית לדרמטית ונעסוק בתפקיד העורך כחלק מצוות עשיית הסרט. התלמידים יקבלו חומרי גלם מצולמים (ראשס) מסוגים שונים לעריכת תרגילים שבועיים שינותחו בכיתה. ביה"ס מספק את כל הציוד הנדרש וחומרי הגלם.
סדנת כתיבה - לפתח רעיון
אופיר טושה גפלה 2 ש', סמ' א'
קורס התמחות בכתיבה שיתמקד ב'רעיון' ובפיתוחו. הרעיון עשוי להיות עלילתי,
פילוסופי או מובנה-דמות, אך בכל מקרה עליו להיות מנוע לסיפור אפשרי. נעסוק בתוכניות חלופיות לפיתוח סיפור, ובזוויות חדשות שנולדות כתוצאה מעבודה על טקסט, כך שלמעשה נכתוב את הסיפור מפרספקטיבות שונות ונצפה באבולוציה הרעיונית קורמת עור וגידים. התלמידים יתבקשו לשחק עם הרעיון הראשוני וכחלק מתחזוקת היחסים בין היוצר ויצירתו, לצאת עם רעיון זה למסע של זוגיות מבלי לדעת מראש היכן יסתיים.
סדנאות ייעודיות להפקה
פרוגרמינג
עמוס נוימן, 2 ש', סמ' א' (עם שנה ג' של המגמה)
הפרוגרמינג בערוצים מסחריים הוא מקצוע חדש יחסית. האם מהות הפרוגרמינג היא שיבוץ הולם של התוכן שמישהו אחר הפיק, או שמדובר בתפיסה אסטרטגית של תחנת שידור? כיצד מתקבלות החלטות? מי הם הגורמים המשפיעים? מהו המקום לניסוי וטעייה? מי עובד אצל מי – השיווק משרת את התוכן או התוכן משרת את הצורך למכור פרסומות? לצד החקירה התיאורטית, נבחן שאלות אלה אל מול דוגמאות קונקרטיות ונבדוק מדוע הסדרה החיים זה לא הכל ממוקמת מיד אחרי המגזין כלבוטק, ולמה, לעזאזל, יש תכניות בישול בכל הערוצים בשבע בערב?
פורמטים טלוויזיוניים
אבי ארמוזה/ מיכל ברזיס, 2 ש', סמ' א' (עם שנה ג' של המגמה)
בשנים האחרונות תופסים הפורמטים הטלוויזיוניים מקום מרכזי בכל גוף שידור ברחבי העולם ובישראל. הקורס יוקדש למערך הפורמטים הטלוויזיוניים, ויתמקד בכלים במגוון תחומי העשייה: יצירה, פיתוח, הפקה, שיווק, הגנה משפטית ומימון של פורמטים. תחילה, נתמקד בהבנת מרכיביו הייחודיים של הפורמט, ברמה היצירתית וברמה העיסקית. נעסוק בפרמטרים הנחוצים להצלחת פורמט בשוק
המקומי ובמסגרת תהליך אדפטציה בינלאומית. נתייחס לז'אנרים השונים בעולם הפורמטים ולייחודיות של כל ז'אנר, תוך עיון בדוגמאות של מקרי בוחן מהעולם. בחלק השני של הקורס ניכנס לתהליך של פיתוח פורמטים, על בסיס של הבנת המגמות בתחום, שליטה בתהליכים היצירתיים ואמונה ביכולתנו לחשוב מחוץ לקופסה וליצור את הדבר הגדול הבא.
פיצוח שוק הפקות מקור
גיורא יהלום 2 ש', סמ' א' (עם שנה ג' של המגמה)
הקורס יוקדש לסוגיות מרכזיות בפיתוח הפקות מקור בשוק הטלוויזיה העדכני. נבחן את השוק מנקודת מבט של הגופים המשדרים: אפיוניהם והצרכים השונים שלהם, בהתאם להבדלים בין פלטפורמות השידור השונות. נתייחס להתמודדות של המפיק עם צרכים אלה: החשיבה הכלכלית מאחורי תהליכי פיתוח סדרות דרמה, דרכי מיתוג חברת ההפקה ויצירת "בית הפקה" מבודל היטב. נעסוק בתהליכי פיתוח של סדרות דרמה, במקורות לחומרי פיתוח ובדרך מרעיון ראשוני להפקת סדרה בפועל. נבחן איך מגדירים קהל יעד; טרנדים קיימים וזיהוי הטרנד הבא; דרכים לשווק ולמכור את חומרי הפיתוח; הכנה ותרגול של פיצ'ינג ועוד. במהלך הקורס יתארחו מנהלי תוכן מגופי שידור ויוצרים.
תיקצוב וניהול סט
ריקי שלח, 2 ש', סמ' א'
הקורס יעסוק בשלבי ההפקה ובתקצוב ז'אנרים קולנועיים שונים: סרטי סטודנטים, סרט תיעודי, סרט פרסומת, דרמת טלוויזיה-חוץ, דרמת טלוויזיה אולפנית, טלנובלה, סרט עלילתי באורך מלא. במסגרת הקורס, נדון ביחסיות התיקצוב בפיתוח, בקדם הפקה והפקה, בפוסט פרודקשיין ובהפצה. כמו כן נלמד על עבודתו של המפיק: שמירה על התקציב וניווט שיטתי של ההפקה על מרכיביה המשתנים אל היעד של הסיום והפוסט-פרודקשיין יחד עם הענקת מרחב תמרון לבמאי ושמירה על העושר ההפקתי (production value).
משא ומתן
עו"ד ונסה סיימן, 2 ש', סמ' א'
פיתוח אינטנסיבי של כלים לניתוח ולניהול מו"מ של ניהול פרוייקטים וניהול כוח אדם בפרדיגמות של פערי כוחות ואי-ודאות. נכיר תיאוריות ומודלים כלליים ונתמקד בניתוח ויישום של הידע בעולם התוכן של ההפקה. התלמידים יתבקשו לקחת חלק פעיל בסימולציות ומשחקי תפקידים עפ"י נושאי הלימוד: תפיסות יסוד ודפוסים; סוגי נושאים ונותנים; יחסי כוח, פערים והשימוש בהם; מודל המפה הגנטית של המו"מ (אונ' הרווארד); שלבי המו"מ והתמודדות עם רגעים קריטיים; המימד הטקטי; אסטרטגיות שונות בניהול מו"מ. ההתנסות המעשית והדיון בכיתה ילווו בקריאת מאמרים נבחרים ובהגשת עבודות.
היבטים כלכליים ומסחריים של הפקת סרטי קולנוע
איתי קפלינסקי, 2 ש' סמ' ב' (עם שנה ג' של המגמה)
הקורס יוקדש למרכיבי ההתמודדות עם קבלת החלטות בסוגיות עסקיות-כלכליות שונות של שלבי ההפקה: מגיבוש הרעיון של הסרט לתסריט וגיוס המשקיעים, דרך גיבוש חבילת ההפקה והפקת הסרט, ועד שיווקו ומכירתו להפצה בארץ ובעולם. נעסוק במיתוסים נפוצים על תעשיית הקולנוע הישראלית ונגדיר תמונת מצב אמיתית באמצעות הפקת לקחים מהפקות ישראליות מצליחות וכושלות. נבחן דוגמאות נבחרות ונעמוד על הדרכים להימנע ככל הניתן מכישלונות כלכליים צפויים מראש.
סוגיות משפטיות בהפקה
עו"ד שאול שרצר, 2 ש', סמ' ב' (עם שנה ג' של המגמה)
נעסוק במגוון נושאים הקשורים בהיבטים המשפטיים המעשיים הכרוכים בליווי ההפקה, משלב ההתקשרויות הראשונות ועד הפצתה. נבחן את את מאפייני ההפקה עם גורמים שונים וביניהם משקיעים, בעלי תפקידים בהפקה, מפיצים, גופים משדרים וכיו"ב. נלמד את עקרונות היסוד של גורמים אלה ותפיסות העולם המנחות אותם וננסה לעמוד על דרכי ההתמודדות עימם. במהלך הסמסטר, התלמידים יצעדו במסלול של הפקת סרט עלילתי באורך מלא על כל שלביו, כולל החלק של מימוש ההפקה בהפצה. נעמוד על האספקט המשפטי והמסחרי בתהליכים אלה, על הקשיים המתלווים להם ועל ההתמודדות עמם במציאות הישראלית והבינלאומית.
אוצרות בחלל
מעיין שלף, 2 ש', סמ' ב' (עם שנה ג' של המגמה)
הקורס ילווה את התלמידים בתהליך אצירה של תערוכת אמנות קבוצתית באחד מחללי ביה"ס. התהליך יכלול בחירה של מקום ברחבי ביה"ס, בחירה של האמנים המשתתפים וגיבוש של רעיון מהעבודות המיועדות להצגה. נבחן מודלים שונים של אוצרות: תערוכת יחיד; תערוכה קבוצתית עם רעיון מוגדר מראש לעומת גיבוש רעיון לפי חומרים קיימים של אמנים; התאמה לחלל מסויים; אוצרות יוצרת ומתערבת ומודלים נוספים. נעמוד על השלבים בעבודה אוצרותית ונסקור טרנדים עכשוויים של אוצרות: פוליטית, חברתית, קהילתית, אקטיביסטית, בינתחומית, אמנות במרחב הציבורי, יזמות של קבוצות אמנים, תערוכות בבתים פרטיים ועוד.
פסיכולוגיה למפיקים
אילת גונדר, 2 ש', סמ' ב' (עם שנה ג' של המגמה)
חומר העבודה המרכזי בעבודת המפיק הוא חומר הגלם האנושי. מפיק טוב מסוגל להניע אנשים לפעולה, ליישב קונפליקטים בינאישיים, להוביל עבודה קבוצתית, לתת משוב לאנשי צוות ולקבל החלטות באופן שקול ורציונלי. הקורס יעסוק בידע תיאורטי ומעשי בתחום הפסיכולוגיה, בכוונה להעמיק הבנה של תהליכים המניעים בני אדם, כדי שהבנה זו תוכל לסייע למפיק בעבודתו. נתמקד בתיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה, תוך זיקה לתחום ההפקה. בין הנושאים שנעסוק בהם: מודלים של מצבי לחץ, הנעת מוטיבציה, עבודה קבוצתית, קשר בין משוב ויצירתיות, סמכות, קבלת החלטות, הטיות קוגניטיביות בשיקול דעת, שכנוע ואבחון פסיכו-דיאגנוסטי. החלק המעשי בקורס יכלול סימולציות, ניסויים בכיתה, תצפיות מונחות, אינטרוספקציה וניתוח אינטראקציות.
ליווי פרוייקט גמר
סער יוגב, 2 ש', סמ' ב'
החל משנה ב', כל תלמיד במגמה עובד על הפרוייקט שהוא אמור להציג במהלך שנה ג' כפרוייקט גמר. הקורס ילווה את העבודה על כל שלביה: הרעיון הראשוני, הכנת תיקי הגשה והתנסות בפרזנטציה. כל השלבים ייעשו בפורום הכיתתי, בנוסף לעבודת ההכנה שכל תלמיד יידרש לה בין השיעורים.
סדנאות בינלאומיות ייעודיות למגמת הפקה יוזמת
לנצח את הפסטיבלים והשווקים – Sales Agent
מייקל וובר (גרמניה), 3 ימים, סמ' א'
סוכן המכירות העולמי הוא זה שאחראי לכך שהסרט יוקרן, בסופו של דבר, על המסכים המתאימים לו ברחבי העולם. בפסטיבלים ובפרזנטציות ברחבי העולם, הסוכן יאתר את התסריט או הסרט המתאימים לתפיסת העולם האמנותית שלו, יתווה את שיווקו וימצא אחר כך את המפיצים הנכונים לקהלים השונים בארצות שונות. הסוכן חייב להצטיין בשיווק, לזהות סיפור מנצח, לנהל מו"מ עם מפיצים אבל גם עם במאים ומפיקים. כמי שנמצא בקצה העשייה, הוא מאפשר לסרטים לפרוץ גבולות. מייקל וובר מחברת The Match Factory, מנהל את אחת מסוכנויות הבוטיק המשמעותיות היום באירופה למכירת סרטי קולנוע אמנותיים, יעסוק בסדנה ביומיום המרתק הדרוש לזיהוי הסרט שייגע בתקרה הקולנועית, אמנותית ומסחרית.
אסטרטגיות שיווק והפצה
יונתן צ'יזיק, 3 ימים, חופשת סמ' א'
דיון במכלול המרכיבים של שיווק והפצה של סרטים בשוק העולמי ובישראל. בין הסוגיות שנבחן: תעשיית הוליווד מול מפיקים עצמאיים; עולם ההקרנה המשתנה (מולטיפלקס ומגה פלקס); חומרי פרסום ותצוגה; חלוקת הכנסות וחישובי השכרת סרטים; הפצה (מבנה עסקאות, מכירות, מכירות מוקדמות, עסקאות סטודיו וכו'). נעמוד על היבטים כלליים בשיווק (מתי מתחיל השיווק, בחירת כותרת, פלטפורמות, צנזורה וכלים חינוכיים) ונחקור את עמודי התווך שלו: פרסום, פרסומות וקידום מכירות בדרכים שונות. במהלך הסדנה יוקרן מגוון של קמפיינים לאותם סרטים בשווקים שונים בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק. יונתן צ'יזיק שימש כנשיא ההפצה והשיווק הבינ"ל של DreamWorks SKG (סטיבן שפילברג) עד 2004 ועמד בראש הפעילות של החברה מחוץ לארה"ב. בשנים 1991-1997 עמד בראש ההפצה והשיווק לתיאטראות בישראל של יוניברסל, פראמונט ו-MGM UA.
מרתונים
מרתון סטנלי קובריק
ניסים דיין, 2 ימים, פתיחת סמ' א'
סטנלי קובריק, הבמאי האמריקני ממוצא יהודי הוא ככל הנראה הקיצוני מבין המודרניסטים של הקולנוע. עמדתו באה לידי ביטוי כבר בסרטיו הראשונים שיצר בארה"ב וביתר שאת כאשר עבר לבריטניה והמשיך ליצור סרטים אמריקנים הרחק מהוליווד אבל במימונה. המרתון יציג את הביוגרפיה של קובריק ואת הפילמוגרפיה שלו. ההרצאות ילוו בהקרנת סרטים נבחרים וביניהם: שבילי תהילה, ד"ר סטרנג'לאב והתפוז המכני וקטעים מסרטים, כמו גם הקרנת סרטים של יוצרים שהושפע מהם ושל יוצרים שהושפעו ממנו.
כנס הגיבור הקולנועי בסינמטק ירושלים, פתיחת השנה - פרטים ב
מרתון הקולנוע הזר הקצר
דני רוזנברג, 2 ימים, פתיחת סמ' ב' (עם שנים א'-ב' של המסלול המלא ומגמת תסריטאות)
המרתון יוקדש לז'אנר הסרט הקצר, על שפתו הייחודית ומאפייניו. יוקרנו עשרות סרטים נבחרים מהעולם, החל מהסרט האילם ועד לסרטים המבוססים על טכנולוגיות דיגיטאליות. הצפייה תלווה בהרצאות שיתמקדו בניתוח הסרטים בכלים הפורמליסטים, הנרטיבים והתימטים העומדים לרשות היוצר בבואו להתמודד עם משך הזמן הקצר. נצפה בסרטיהם הקצרים של במאים מוכרים כמו עבאס קיארוסטמי (הלחם והסמטא), ויקטור אריסה (עשר דקות מבוגר יותר), סמירה מחמלבף (אלוהים, בנייה והרס) אנדראה ארנולד (צרעה), פטריק לקונט (שמלת קיץ), מייק לי (תחושת היסטוריה) ואחרים. כמו כן יוקרנו סרטים שהם אבני דרך מרכזיות בתולדות הסרט הקצר כמו הבלון האדום של אלבר לה מוריס ובלוז לעיר הגדולה של ואן דר לינדן ולצידם סרטי סטודנטים נבחרים מהעולם.
מרתון סוגיות בקולנוע העולמי
פרופ' אנט אינסדורף, 3 ימים, פתיחת סמ' ב' (לכלל תלמידי ביה"ס)
המרתון יעסוק בסוגיות בקולנוע העולמי, באמצעות ניתוח ממוקד של הטקסט הקולנועי. החלק הראשון יעסוק באדפטציה של רומן ספרותי לסרט, תוך התמקדות בדוגמה המופתית של הסרט הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, המבוסס על הרומן של מילן קונדרה. נבחן כיצד הבמאי פיליפ קאופמן והתסריטאי ז'אן-קלוד קארייר הפכו רומן רב שכבתי עשיר ולא-לינארי ליצירה קולנועית מתוחכמת. בחלק השני, נתמקד במאפייני הקולנוע הפולני ובטראומות המרכזיות המניעות את יוצריו. בתוך כך, נעסוק גם במורשת של ביה"ס לקולנוע של לודז'. לצד הקרנת אחדים מהשיאים הקולנועיים של ביה"ס בלודז', יוקרנו באורך מלא סרטים של גדולי הקולנוע הפולני וביניהם אפר ויהלומים (ויידה) וסכין במים (פולנסקי). בהמשך יוקרנו שני פרקים מלאים מתוך עשרת הפרקים של דקלוג (קישלובסקי) וקטעים מפרקים נוספים.
שנים ג' – ד' ופרוייקט הגמר
מערכת הלימודים בשנה השלישית מורכבת מסדנאות מעשיות בתחומי הליבה של ההפקה, מסדנאות העשרה, מסדנאות ממוקדות בז'אנרים השונים של העשייה ומשיעורי רשות. שנת הלימודים מחולקת לשני סמסטרים עם חופשת ביניים בת 4 שבועות. הסמסטר הראשון בן 13 שבועות לימוד. בסמסטר א' הלימודים מתקיימים 4 ימים בשבוע (א'-ד'), ובסמסטר ב' - יום אחד (ג').
הסדנאות השונות פורסות את אופני הפעולה של הפקה יוזמת בז'אנרים השונים שלה בישראל ובעולם. במהלך השנה יתקיימו סדנאות בינ"ל, כמו גם חונכויות לליווי פרוייקט הגמר. הלימוד הממוקד מאפשר לתלמידים לפתח את הפרוייקט ולהעמיד אותו לדיאלוג בפני ועדות ביה"ס.
לימודי השנה הרביעית מתקיימים בסמסטר הראשון בלבד. התלמידים מתמקדים בפיתוח והפקה של פרוייקט הגמר, בליווי חונכים מקצועיים. בנוסף, מתקיים יום לימודים המורכב מקורסים יעודיים לקראת סיום המסלול. הקורסים מתמקדים בהשתלבות בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה לאחר הלימודים. בנוסף, משתתפים התלמידים בשני קורסים עיוניים, עפ"י בחירתם, עם תלמידי המסלול המלא.

פרוייקט הגמר – עקרונות מנחים
החל מסוף שנה ב' מגישים התלמידים הצעות מתקדמות לפרוייקט גמר בתחום ההפקה היוזמת שמיועד להפקה מלאה או לפיתוח: סרט עלילתי קצר, דרמה של 50 דקות, סרט עלילתי באורך מלא, סדרה לטלוויזיה, סרט תיעודי, סדרה תיעודית, סרט תיעודי באורך מלא, פורמט טלוויזיוני, תוכנית בידור, תוכן וידאו לאינטרנט, או מיזם תרבותי בתחומים של הקולנוע והטלוויזיה וענפים המשיקים להם. פרוייקט הגמר מבוצע בחלק השני של שנת הלימודים השלישית ובשנה הרביעית.
הפקת סרט גמר קצר לתלמידי המסלול המלא היא חובה לכל אחד ואחת מתלמידי המסלול, אך אינו נחשב כפרוייקט גמר לתלמידי מסלול הפקה יוזמת. ביה"ס לא מאפשר לתלמיד המגמה לשמש במאי בפרוייקט הגמר שלו. עליו לפתח פרוייקט גמר עצמאי כמפיק. תלמיד השואף לביים סרט יוכל לעשות זאת אם עמד במטלתו כמפיק יזם. ביה"ס כן מעודד הגשת פרוייקט גמר שבו המפיק הוא גם התסריטאי ו/או עורך התוכן.
מסלולי הפקה לפרוייקט הגמר וזכויות יוצרים
סרטים בודדים: סרטים שעומדים כיצירה בודדת והופקו באופן מלא בבית הספר בתמיכת ביה"ס (כמו במסלול המלא) ובליווי מוריו וחונכיו. במקרה זה, ביה"ס יחזיק בזכויות היוצרים של הפרוייקט.
הפקה של פיילוטים לתוכניות וסדרות טלוויזיה: בהפקה של פיילוטים לתוכניות טלוויזיה כפרוייקט גמר, יועברו הזכויות לסטודנטים עם תום לימודיהם.
מסלול פיתוח בביה"ס ומימוש בתעשייה: במסלול זה זכויות היוצרים של הפרוייקט שייכות במלואן לבית הספר במהלך הלימודים, אך עוברות במלואן לסטודנט/ית עם תום לימודיו/ה. המימון יקבע על פי צרכי הפרוייקט.
שלבי הגשה
א. הגשת תקציר הפרוייקט והצהרת כוונות של המגיש/ה, כולל מיקוד החידוש או המקוריות של הפרוייקט וחוות דעת על היתכנות ההפקה.
ב. הצגת הפרוייקט לפני ועדה שתכלול מומחים מתחומים של הפקה, עריכת תוכן ויזמות תרבותית, לצד הנהלת בית הספר. הדיון יהיה פתוח לפני כל תלמידי המגמה. פרוייקט שקיבל אישור, יעבור לשלב של הרחבה והעמקה של התוכנית ההפקתית. הוועדה תגדיר לו לוח זמנים, יעדים ותוצרים נדרשים.
ג. הגשת תיק הפקה של הפרוייקט. התיק יכלול סינופסיס מפורט, תוכנית עבודה עם לוח זמנים לקידום הפרוייקט, נתונים כלכליים (תקציב, פריסה תזרימית, אסטרטגיית גיוס מימון), הצעה לתסריטאי/ת ו/או במאי/ית ותוכנית עסקית. התיק יוגש לבחינת ועדה שתתייחס למידת הישימות של הפרוייקט, לאיכותו, למקוריותו, לסבירות הפקתו וללוח הזמנים.
ביה"ס יתמוך בפיתוח הפרוייקטים באמצעות חונכויות של מיטב אנשי המקצוע בתחום ובאמצעות יצירת קשרים עם גורמים מממנים. הגיוס עצמו ייעשה ע"י הסטודנט. ביה"ס מעמיד לרשות כל פרוייקט שיאושר מלגת מימון ומענק.
חונכי פרוייקט גמר
עדי ארבל, קובי גל-רדאי, יואב זאבי, חגי לוי, דני סיטון, דני פארן ואחרים.
שנה ג'
שיעורים עיוניים עם המסלול המלא
| מונוגרפיה - קיארוסטמי ............................................... |
3 ש', סמ' א' |
| מונוגרפיה – טרנטינו .................................................. |
2 ש', סמ' א' |
| קומדיה נוסח איטליה ................................................... |
3 ש', סמ' א' |
| קולנוע מעבר לריאליה ................................................ |
3 ש', סמ' א' |
| סגנון ועיצוב בקולנוע הישראלי ..................................... |
2 ש', סמ' א' |
סדנאות ייעודיות להפקה
| עריכת תסריט למפיקים ............................................... |
2 ש', סמ' ב' |
| פרוגרמינג ................................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| פורמטים טלוויזיוניים.................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| סוגיות משפטיות ......................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| פיצוח שוק הפקות מקור .............................................. |
2 ש', סמ' א' |
| בית הפקה מא'-ת' ....................................................... |
2 ש', סמ' א' |
| שיווק והפצה- המצב הישראלי...................................... |
2 ש', סמ' א' |
| היבטים כלכליים ומסחריים של הפקת סרטי קולנוע ...... |
2 ש', סמ' ב' |
| אוצרות בחלל.............................................................. |
2 ש', סמ' ב' |
| פסיכולוגיה למפיקים.................................................... |
2 ש', סמ' ב' |
| ליווי פרוייקט גמר ........................................................ |
1 ש', שנתי |
סדנאות הפקה בינלאומיות
| לנצח את הפסטיבלים והשווקיים- מייקל וובר ............... |
3 ימים, סמ' א' (2 ש"ש) |
| אסטרטגיות שיווק והפצה– יונתן צ'יזיק ....................... |
3 ימים, סמ' ב' (2 ש"ש) |
| סדנת פיצ'ינג .............................................................. |
2 ימים, סמ' ב' (1.5 ש"ש) |
מרתונים
| מרתון סטנלי קובריק .................................................. |
2 ימים, פתיחת השנה |
| כנס הגיבור הקולנועי .................................................. |
1 יום, פתיחת השנה |
| סוגיות בקולנוע העולמי ................................................ |
3 ימים, פתיחת סמ' ב' |
סה"כ שעות סמסטר א': 28
סה"כ שעות סמסטר ב': 12.5
סה"כ שעות שנתי: 20 (לא כולל מרתונים וארועים מיוחדים)
שיעורים עיוניים עם המסלול המלא
מונוגרפיה – עבאס קיארוסטמי
יאיר לב, 3 ש', סמ' א' (עם שנה ד' מסלול מלא)
קיארוסטמי הוא מהבמאים המחדשים ביותר בתולדות הקולנוע, המפליא לשלב פיקציה ודוקומנטציה בסרטיו, ופונה גם לכיוון של קולנוע ניסיוני ווידיאו-ארט. קיארוסטמי חוזר ובודק מושגי יסוד של הקולנוע ונותן להם פרשנות מרתקת: גבולות הפריים, אורך זמן צילום, שחקנים, עלילה. הקורס ישלב צפיה מודרכת בארבעה סרטים באורך מלא של קיארוסטמי (מאחורי עץ הזית, קלוז אפ, 10, היכן שתישאנו הרוח) וצפיה בקטעים נבחרים מרוב סרטיו האחרים, כולל הקצרים והתיעודיים. בנוסף, יוקרנו קטעים מסרטים של במאים אחרים שהיוו מקור השפעה משמעותי לסרטיו ומסרטים נוספים שהיה שותף ליצירתם.
מונוגרפיה – טרנטינו
ד"ר דוד גרייבס, 2 ש', סמ' א' (עם שנים ג' ד', מסלול מלא)
מלבד היותו אחד הבמאים הנודעים ביותר של תקופתנו, קוונטין טרנטינו הוא גם במאי בעל עמדה פילוסופית מובחנת. מאחורי סגנון סוחף, סצינות נחרטות בזיכרון וחגיגה של דם ובחורות חטובות, עומד במאי עם ראיה היסטורית של המסורת הקולנועית ועניין כן בשאלות פילוסופיות מדרגה ראשונה. טרנטינו משתמש במרכיבים אלה החותרים במשותף ליישום תפקיד האמנות כאוונגרד ומצליח לבחון מחדש את ערכי החברה. בקורס נבחן את המערך היצירתי של טרנטינו, בעיקר מן הזווית הפילוסופית. מהן השאלות שהוא מעורר? האם הוא מציע תשובות? מדוע הוא מגייס למטרותיו את הקולנוע וכיצד? יחד עם זאת, נבחן את טרנטינו כאמן רב-תרבותי, ונבדוק עד כמה עמדה זו מאפשרת לו עומק הגותי.
קומדיה נוסח איטליה
דני מוג'ה, 3 ש', סמ' א' (עם שנים ג'-ד', מסלול מלא)
הקומדיה נוסח איטליה הוא זרם שפרח בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. היה בו שילוב של ניאו-ריאליזם עם "שיטת הכוכבים" ההוליוודית. הביקורת לא חיבקה אותו, אך הקהל מילא את האולמות. אנחנו נגלה את גדולתו, את שורשיו באוונגרד הפוטוריסטי מימי הסרט האילם, את הריאליזם הנוקב, את האירוניה והציניות שתאמו את השינויים הכלכליים שעברו על איטליה המתפתחת ולצידם את השפעתו הניכרת על הקולנוע הישראלי. בין הסרטים שיוקרנו: רומא עיר פרזות (רוברטו רוסליני); המלחמה הגדולה (מריו מוניצ'לי); החיים קשים והחיים הקלים (דינו ריזי); המכשפות (פייר פאולו פאזוליני); חברים חברים (מריו מוניצ'לי); המרפסת (אטורה סקולה).
קולנוע מעבר לריאליה
ניסים דיין , 4 ש', סמ' א' (עם שנה ג', מסלול מלא)
הקורס יעסוק בהיבטים של השפה הקולנועית עוד מימי הסרט האילם ובניסיונות האינסופיים לפרוץ את הפריים הקולנועי ואת הריאליזם הנוקשה שבתוכו. במהלך הקורס, ננתח כמה מהנסיונות המובילים במגמה הזאת וביניהם: סוריאליזם, שימוש בלא-מודע, קולנוע רפלקסיבי, מודרניזם מנוכר, פוסט-מודרניזם, טשטוש הגבול בין המלודרמה לקומדיה ופנטזיה. היוצרים שייבחנו הם, בין השאר: צ'פלין, מורנאו, לואיס בוניואל, היצ'קוק, פליני, אנטוניוני, ברגמן, אלן רנה, טרקובסקי, קישלובסקי, דיוויד לינץ' ולארס פון טרייר.
סגנון ועיצוב בקולנוע הישראלי
רעיה ברוקנטל, 2 ש', סמ' א' (עם שנה ג', מסלול מלא)
הקורס יבחן נקודות השקה בין הצרכים העיצוביים-רעיוניים של יוצר הקולנוע לבין עקרונות אסתטיים באמנות הפלסטית. כדי לאפשר לכל סטודנט לנסח שפה סגנונית אישית, נכיר מגוון כלים זמינים וחסכוניים לעיצוב של הסט והתלבושות. כמו כן, נעמוד על עבודת העיצוב במבחר סרטים ישראליים בבימויים של עמוס גוטמן, ג'ורג' עובדיה, ניסים דיין, דובר קוסאשווילי, שמי זרחין, ז'ילברטו טופאנו, אפרים קישון, יוסף סידר, דוד וולך, עמוס גיתאי, ונבדוק את השפעתם על העולם הבדיוני שנוצר בסרט. נצפה גם בדוגמאות מסרטים בינלאומיים ובעבודות של אמנים מחוץ לקולנוע (מישל גונדרי, סיגלית לנדאו, יגאל תומרקין ואחרים).
סדנאות ייעודיות להפקה
עריכת תסריט למפיקים
אריק קפלון, 2 ש', סמסטר ב'
הקורס יוקדש ללימוד שפת התסריטאי ולניתוח תסריט במטרה לאפשר שיתוף פעולה מקצועי ופורה בין המפיק לתסריטאי. התלמידים יקבלו טיוטות ראשוניות של תסריטים לסרטים מוכרים שהופקו, כמו תלמה ולואיז, צ'יינהטאון ואחרים. כל סטודנט יכתוב חוות דעת על כ"א מהתסריטים, בהסתמך על פרמטרים שנלמדו ויציג אותה בכיתה לדיון וביקורת. כמו כן, התלמידים יתבקשו לנתח תסריטים לסרטים ישראלים שהוגשו לקרנות ונמצאים בהליכי פיתוח או שכתוב. לאחר הקריאה וכתיבת הדו"ח נקיים מפגש בין התלמידים ליוצרים שיאפשר הזדמנות נדירה לדיאלוג. התלמידים יחשפו לתהליך היצירתי בהתהוותו והיוצר יזכה לחוות דעת מאובחנת של תלמידי הכיתה.
פרוגרמינג
עמוס נוימן, 2 ש', סמ' א' (עם שנה ב' של המגמה)
הפרוגרמינג בערוצים מסחריים הוא מקצוע חדש יחסית. האם מהות הפרוגרמינג היא שיבוץ הולם של התוכן שמישהו אחר הפיק, או שמדובר בתפיסה אסטרטגית של תחנת שידור? כיצד מתקבלות החלטות? מי הם הגורמים המשפיעים? מהו המקום לניסוי וטעייה? מי עובד אצל מי – השיווק משרת את התוכן או התוכן משרת את הצורך למכור פרסומות? לצד החקירה התיאורטית, נבחן שאלות אלה אל מול דוגמאות קונקרטיות ונבדוק מדוע הסדרה החיים זה לא הכל ממוקמת מיד אחרי המגזין כלבוטק, ולמה, לעזאזל, יש תכניות בישול בכל הערוצים בשבע בערב?
פורמטים טלוויזיוניים
אבי ארמוזה/ מיכל ברזיס 2 ש', סמ' א' (עם שנה ב' של המגמה)
בשנים האחרונות תופסים הפורמטים הטלוויזיוניים מקום מרכזי בכל גוף שידור ברחבי העולם ובישראל. הקורס יוקדש למערך הפורמטים הטלוויזיוניים, ויתמקד בכלים במגוון תחומי העשייה: יצירה, פיתוח, הפקה, שיווק, הגנה משפטית ומימון של פורמטים. תחילה, נתמקד בהבנת מרכיביו הייחודיים של הפורמט, ברמה היצירתית וברמה העיסקית. נעסוק בפרמטרים הנחוצים להצלחת פורמט בשוק
המקומי ובמסגרת תהליך אדפטציה בינלאומית. נתייחס לז'אנרים השונים בעולם הפורמטים ולייחודיות של כל ז'אנר, תוך עיון בדוגמאות של מקרי בוחן מהעולם. בחלק השני של הקורס ניכנס לתהליך של פיתוח פורמטים, על בסיס של הבנת המגמות בתחום, שליטה בתהליכים היצירתיים ואמונה ביכולתנו לחשוב מחוץ לקופסה וליצור את הדבר הגדול הבא.
סוגיות משפטיות בהפקה
עו"ד שאול שרצר, 2 ש', סמ' ב' (עם שנה ב' של המגמה)
נעסוק במגוון נושאים הקשורים בהיבטים המשפטיים המעשיים הכרוכים בליווי ההפקה, משלב ההתקשרויות הראשונות ועד הפצתה. נבחן את את מאפייני ההפקה עם גורמים שונים וביניהם משקיעים, בעלי תפקידים בהפקה, מפיצים, גופים משדרים וכיו"ב. נלמד את עקרונות היסוד של גורמים אלה ותפיסות העולם המנחות אותם וננסה לעמוד על דרכי ההתמודדות עימם. במהלך הסמסטר, התלמידים יצעדו במסלול של הפקת סרט עלילתי באורך מלא על כל שלביו, כולל החלק של מימוש ההפקה בהפצה. נעמוד על האספקט המשפטי והמסחרי בתהליכים אלה, על הקשיים המתלווים להם ועל ההתמודדות עמם במציאות הישראלית והבינלאומית.
פיצוח שוק הפקות מקור
גיורא יהלום 2 ש', סמ' א' (עם שנה ד' של המגמה)
הקורס יוקדש לסוגיות מרכזיות בפיתוח הפקות מקור בשוק הטלוויזיה העדכני. נבחן את השוק מנקודת מבט של הגופים המשדרים: אפיוניהם והצרכים השונים שלהם, בהתאם להבדלים בין פלטפורמות השידור השונות. נתייחס להתמודדות של המפיק עם צרכים אלה: החשיבה הכלכלית מאחורי תהליכי פיתוח סדרות דרמה, דרכי מיתוג חברת ההפקה ויצירת "בית הפקה" מבודל היטב. נעסוק בתהליכי פיתוח של סדרות דרמה, במקורות לחומרי פיתוח ובדרך מרעיון ראשוני להפקת סדרה בפועל. נבחן איך מגדירים קהל יעד; טרנדים קיימים וזיהוי הטרנד הבא; דרכים לשווק ולמכור את חומרי הפיתוח; הכנה ותרגול של פיצ'ינג ועוד. במהלך הקורס יתארחו מנהלי תוכן מגופי שידור ויוצרים.
בית הפקה מ-א' עד ת'
חיים שריר, 2 ש', סמ' א' (עם שנה ד' של המגמה)
דיון חוזר ומרוכז בכל היבטי ההפקה שנלמדו עד כה: ממה מתחילים? איפה מוצאים רעיון/ תסריט/ פורמט וכיצד? איך מתחברים לתסריטאי או לבמאי?כמה מעורבות יש למפיק בתוכן? מי קובע מה ואיך? איך ״משיגים״ פרוייקט? איך מגייסים כסף? האם להקים חברה/ משרד ואיך עושים זאת? במהלך הקורס, יוקרנו קטעים מסרטים וסדרות שהופקו ע״י המרצה: מילואים, האמת העירומה, כבלים, מלנומה אהובתי, ארץ חדשה, בוקר-טוב אדון פידלמן ועוד. לצד הלימוד מהדוגמאות, התלמידים יתרגלו יצירת תיק הגשה, הכנת בייבל, ניתוח הפקתי של תסריטים, תכנון הפקה, תיקצוב, מעקב, הפקת פוסט ושיווק.
שיווק והפצה – המצב הישראלי
חיליק מיכאלי 2 ש', סמ' א' (עם שנה ד' של המגמה)
בעידן של תקשורת אישית ורשתות חברתיות, ענף הקולנוע איבד את מקומו הייחודי כמדורת השבט החברתית-תרבותית. עם כל זאת, זמנים אלה מאתגרים את יוצר הקולנוע ומזמנים תקשורת ישירה עם הקהל בתהליך של המימון והשיווק של הסרט. במהלך הקורס, נלמד דרכים שונות למימון, שיווק והפצה של סרטים בארץ ובעולם, גיוס כספים , איתור קהלים ובנייה של קמפיינים תוך שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, כמו גם שימוש מואץ בערוצי מכירות ישירים. הקורס יכלול הרצאות ומצגות שיעסקו בבחינת סיפורים של הצלחה וכישלון בשיווק ובהפצה בארץ ובעולם, תוך התמקדות בסרטים ישראלים.
היבטים כלכליים ומסחריים בהפקה
איתי קפלינסקי, 2 ש' סמ' ב' (עם שנה ב' של המגמה)
הקורס יוקדש למרכיבי ההתמודדות עם קבלת החלטות בסוגיות עסקיות-כלכליות שונות של שלבי הפקת סרטי קולנוע: מגיבוש הרעיון של הסרט לתסריט וגיוס המשקיעים, דרך גיבוש חבילת ההפקה והפקת הסרט, ועד שיווקו ומכירתו להפצה בארץ ובעולם. נעסוק במיתוסים נפוצים על תעשיית הקולנוע הישראלית ונגדיר תמונת מצב אמיתית באמצעות הפקת לקחים מהפקות ישראליות מצליחות וכושלות. נבחן דוגמאות נבחרות ונעמוד על הדרכים להימנע ככל הניתן מכישלונות כלכליים צפויים מראש.
אוצרות בחלל
מעיין שלף, 2 ש', סמ' ב' (עם שנה ב' של המגמה)
הקורס ילווה את התלמידים בתהליך אצירה של תערוכת אמנות קבוצתית באחד מחללי ביה"ס. התהליך יכלול בחירה של מקום ברחבי ביה"ס, בחירה של האמנים המשתתפים וגיבוש של רעיון מהעבודות המיועדות להצגה. נבחן מודלים שונים של אוצרות: תערוכת יחיד; תערוכה קבוצתית עם רעיון מוגדר מראש לעומת גיבוש רעיון לפי חומרים קיימים של אמנים; התאמה לחלל מסויים; אוצרות יוצרת ומתערבת ומודלים נוספים. נעמוד על השלבים בעבודה אוצרותית ונסקור טרנדים עכשוויים של אוצרות: פוליטית, חברתית, קהילתית, אקטיביסטית, בינתחומית, אמנות במרחב הציבורי, יזמות של קבוצות אמנים, תערוכות בבתים פרטיים ועוד.
פסיכולוגיה למפיקים
אילת גונדר, 2 ש', סמ' ב' (עם שנה ב' של המגמה)
חומר העבודה המרכזי בעבודת המפיק הוא חומר הגלם האנושי. מפיק טוב מסוגל להניע אנשים לפעולה, ליישב קונפליקטים בינאישיים, להוביל עבודה קבוצתית, לתת משוב לאנשי צוות ולקבל החלטות באופן שקול ורציונלי. הקורס יעסוק בידע תיאורטי ומעשי בתחום הפסיכולוגיה, בכוונה להעמיק הבנה של תהליכים המניעים בני אדם, כדי שהבנה זו תוכל לסייע למפיק בעבודתו. נתמקד בתיאוריות מרכזיות בפסיכולוגיה, תוך זיקה לתחום ההפקה. בין הנושאים שנעסוק בהם: מודלים של מצבי לחץ, הנעת מוטיבציה, עבודה קבוצתית, קשר בין משוב ויצירתיות, סמכות, קבלת החלטות, הטיות קוגניטיביות בשיקול דעת, שכנוע ואבחון פסיכו-דיאגנוסטי. החלק המעשי בקורס יכלול סימולציות, ניסויים בכיתה, תצפיות מונחות, אינטרוספקציה וניתוח אינטראקציות.
סדנאות בינלאומיות למגמת הפקה יוזמת
לנצח את הפסטיבלים והשווקים – Sales Agent
מייקל וובר (גרמניה), 3 ימים, סמ' א'
סוכן המכירות העולמי הוא זה שאחראי לכך שהסרט יוקרן, בסופו של דבר, על המסכים המתאימים לו ברחבי העולם. בפסטיבלים ובפרזנטציות ברחבי העולם, הסוכן יאתר את התסריט או הסרט המתאימים לתפיסת העולם האמנותית שלו, יתווה את שיווקו וימצא אחר כך את המפיצים הנכונים לקהלים השונים בארצות שונות. הסוכן חייב להצטיין בשיווק, לזהות סיפור מנצח, לנהל מו"מ עם מפיצים אבל גם עם במאים ומפיקים. כמי שנמצא בקצה העשייה, הוא מאפשר לסרטים לפרוץ גבולות. מייקל וובר מחברת The Match Factory, מנהל את אחת מסוכנויות הבוטיק המשמעותיות היום באירופה למכירת סרטי קולנוע אמנותיים, יעסוק בסדנה ביומיום המרתק הדרוש לזיהוי הסרט שייגע בתקרה הקולנועית, אמנותית ומסחרית.
אסטרטגיות שיווק והפצה
יונתן צ'יזיק (אוסטרליה), 3 ימים, חופשת סמ' א'
דיון במכלול המרכיבים של שיווק והפצה של סרטים בשוק העולמי ובישראל. בין הסוגיות שנבחן: תעשיית הוליווד מול מפיקים עצמאיים; עולם ההקרנה המשתנה (מולטיפלקס ומגה פלקס); חומרי פרסום ותצוגה; חלוקת הכנסות וחישובי השכרת סרטים; הפצה (מבנה עסקאות, מכירות, מכירות מוקדמות, עסקאות סטודיו וכו'). נעמוד על היבטים כלליים בשיווק (מתי מתחיל השיווק, בחירת כותרת, פלטפורמות, צנזורה וכלים חינוכיים) ונחקור את עמודי התווך שלו: פרסום, פרסומות וקידום מכירות בדרכים שונות. במהלך הסדנה יוקרן מגוון של קמפיינים לאותם סרטים בשווקים שונים בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק. יונתן צ'יזיק מרצה לקולנוע ומפיץ סרטים לשעבר, שימש כנשיא ההפצה והשיווק הבינ"ל של DreamWorks SKG (סטיבן שפילברג) בשנים 1997-2004. במסגרת תפקידו עמד בראש הפעילות של החברה מחוץ לארה"ב. בשנים 1991-1997 עמד בראש ההפצה והשיווק לתיאטראות בישראל של יוניברסל, פראמונט ו- MGM UA.
סדנת פיצ'ינג
רושנק מהשט נידג'אד, 2 ימים (סדנה וחונכות), סמ' ב'
הסדנה בהנחייתה של המפיקה הגרמנית רושנק מהשט נידג'אד (רושי) תתקיים במתכונת קבוצתית ואישית ותתמקד בהצגת הפרוייקט האישי של התלמיד, הן בפני פורומים ציבוריים והן במסגרות מצומצמות יותר, כמו מפיקים ומנהלי תכניות. התרגול יכלול הצגה ממוקדת ושיווקית של הפרוייקט, הדגשת ההיבט האישי של היוצר לפרוייקט, ודיאלוג ספונטני בין המגיש למתעניין. הסדנא בתמיכת חברת ההפקות NDF-מינכן (באמצעות הקרן לירושלים). רושנק מהשט נידג'אד, מפיקה גרמניה ממוצא אירני, עומדת בראש חברת ההפקות הגרמנית Flying Moon , משמשת ראש קבוצה ומנחה של מפיקים במסגרת ההכשרה האירופאית European Audiovisual Entrepreneurs-EAVE. היא בעלת נסיון רב בהפקות של קולנוע תיעודי ועלילתי וקו-פרודוקציות, על אפשרויות המימון וההפצה שלהן בשוק הבינלאומי.
מרתונים
מרתון סטנלי קובריק
ניסים דיין, 2 ימים, פתיחת סמ' א'
סטנלי קובריק, הבמאי האמריקני ממוצא יהודי הוא ככל הנראה הקיצוני מבין המודרניסטים של הקולנוע. עמדתו באה לידי ביטוי כבר בסרטיו הראשונים שיצר בארה"ב וביתר שאת כאשר עבר לבריטניה והמשיך ליצור סרטים אמריקנים הרחק מהוליווד אבל במימונה. המרתון יציג את הביוגרפיה של קובריק ואת הפילמוגרפיה שלו. ההרצאות ילוו בהקרנת סרטים נבחרים וביניהם: שבילי תהילה, ד"ר סטרנג'לאב והתפוז המכני וקטעים מסרטים, כמו גם הקרנת סרטים של יוצרים שהושפע מהם ושל יוצרים שהושפעו ממנו.
כנס הגיבור הקולנועי בסינמטק ירושלים, פתיחת השנה
סוגיות בקולנוע העולמי
פרופ' אנט אינסדורף, 3 ימים, פתיחת סמ' ב' (כלל תלמידי ביה"ס)
המרתון יעסוק בסוגיות בקולנוע העולמי, באמצעות ניתוח ממוקד של הטקסט הקולנועי. החלק הראשון יעסוק באדפטציה של רומן ספרותי לסרט, תוך התמקדות בדוגמה המופתית של הסרט הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, המבוסס על הרומן של מילן קונדרה. נבחן כיצד הבמאי פיליפ קאופמן והתסריטאי ז'אן-קלוד קארייר הפכו רומן רב שכבתי עשיר ולא-לינארי ליצירה קולנועית מתוחכמת. בחלק השני, נתמקד במאפייני הקולנוע הפולני ובטראומות המרכזיות המניעות את יוצריו. בתוך כך, נעסוק גם במורשת של ביה"ס לקולנוע של לודז'. לצד הקרנת אחדים מהשיאים הקולנועיים של ביה"ס בלודז', יוקרנו באורך מלא סרטים של גדולי הקולנוע הפולני וביניהם אפר ויהלומים (ויידה) וסכין במים (פולנסקי). בהמשך יוקרנו שני פרקים מלאים מתוך עשרת הפרקים של דקלוג (קישלובסקי) וקטעים מפרקים נוספים.
שיעורים עיוניים לבחירה עם המסלול המלא
מונוגרפיה – עבאס קיארוסטמי
יאיר לב, 3 ש', סמ' א' (בחירה, עם שנה ד' מסלול מלא)
קיארוסטמי הוא מהבמאים המחדשים ביותר בתולדות הקולנוע, המפליא לשלב פיקציה ודוקומנטציה בסרטיו, ופונה גם לכיוון של קולנוע ניסיוני ווידיאו-ארט. קיארוסטמי חוזר ובודק מושגי יסוד של הקולנוע ונותן להם פרשנות מרתקת: גבולות הפריים, אורך זמן צילום, שחקנים, עלילה. הקורס ישלב צפיה מודרכת בארבעה סרטים באורך מלא של קיארוסטמי (מאחורי עץ הזית, קלוז אפ, 10, היכן שתישאנו הרוח) וצפיה בקטעים נבחרים מרוב סרטיו האחרים, כולל הקצרים והתיעודיים. בנוסף, יוקרנו קטעים מסרטים של במאים אחרים שהיוו מקור השפעה משמעותי לסרטיו ומסרטים נוספים שהיה שותף ליצירתם.
שנה ד'
מונוגרפיה – טרנטינו
ד"ר דוד גרייבס, 2 ש', סמ' א' (בחירה, עם שנים ג'-ד', מסלול מלא)
מלבד היותו אחד הבמאים הנודעים ביותר של תקופתנו, קוונטין טרנטינו הוא גם במאי בעל עמדה פילוסופית מובחנת. מאחורי סגנון סוחף, סצינות נחרטות בזיכרון וחגיגה של דם ובחורות חטובות, עומד במאי עם ראיה היסטורית של המסורת הקולנועית ועניין כן בשאלות פילוסופיות מדרגה ראשונה. טרנטינו משתמש במרכיבים אלה החותרים במשותף ליישום תפקיד האמנות כאוונגרד ומצליח לבחון מחדש את ערכי החברה. בקורס נבחן את המערך היצירתי של טרנטינו, בעיקר מן הזווית הפילוסופית. מהן השאלות שהוא מעורר? האם הוא מציע תשובות? מדוע הוא מגייס למטרותיו את הקולנוע וכיצד? יחד עם זאת, נבחן את טרנטינו כאמן רב-תרבותי, ונבדוק עד כמה עמדה זו מאפשרת לו עומק הגותי.
קומדיה נוסח איטליה
דני מוג'ה, 3 ש', סמ' א' (בחירה, עם שנים ג'-ד', מסלול מלא)
הקומדיה נוסח איטליה הוא זרם שפרח בשנות השישים והשבעים של המאה שעברה. היה בו שילוב של ניאו-ריאליזם עם "שיטת הכוכבים" ההוליוודית. הביקורת לא חיבקה אותו, אך הקהל מילא את האולמות. אנחנו נגלה את גדולתו, את שורשיו באוונגרד הפוטוריסטי מימי הסרט האילם, את הריאליזם הנוקב, את האירוניה והציניות שתאמו את השינויים הכלכליים שעברו על איטליה המתפתחת ולצידם את השפעתו הניכרת על הקולנוע הישראלי. בין הסרטים שיוקרנו: רומא עיר פרזות (רוברטו רוסליני); המלחמה הגדולה (מריו מוניצ'לי); החיים קשים והחיים הקלים (דינו ריזי); המכשפות (פייר פאולו פאזוליני); חברים חברים (מריו מוניצ'לי); המרפסת (אטורה סקולה).
הקולנוע המודרני אחרי
הגל החדש הצרפתי
ניסים דיין, 4 ש', סמ' א' (בחירה, עם שנה ד', מסלול מלא)
הקורס יעסוק בקשר בין הקולנוע כמדיום בידורי לבין שאפתנותו להצטרף למודרניזם באמנות של המאה ה-20. בראשית המאה העשרים נחשף הקולנוע לגישה עוינת וסבל מהעדר יכולת טכנית ראויה לממש את שאיפותיהם של יוצריו. בתקופה זאת, פרח המודרניזם באמנות והדיר את המדיום הקולנועי, שהצליח להצטרף למודרניזם רק בשנות החמישים. הקורס יבחן את הזיקה שנוצרה בין המודרניזם באמנות לזה של הקולנוע אחרי מלחמה"ע השנייה. באמצעות היכרות עם יוצריו המרכזיים וצפייה בסרטיהם, נעמוד על יכולתו של הקולנוע לפעול באופן אוטונומי ונבדוק את הזיקה בין הוליווד לאירופה באחד הרגעים המכוננים של השפה הקולנועית. בין הסרטים שיוקרנו: אישה תחת השפעה (ג'ון קאסאווטס), איש קטן גדול (ארתור פן), הדמעות המרות של פטרה פון קאנט (ריינר ורנר פאסבינדר) ועוד.
אירוח יוצרים נסיוניים
חן שיינברג, 2 ש', סמ' א' (בחירה, עם שנים ב'-ג'-ד', מסלול מלא)
בשנים האחרונות מוקרנים סרטים ניסיוניים ישראליים ועבודות וידאו ארט בפסטיבלים חשובים ומרכזיים בעולם וזוכים בפרסים ראשונים. במהלך הקורס נארח יוצרים ניסיוניים ואמני וידאו מרכזיים שפועלים בישראל, נצפה בעבודותיהם ונשוחח איתם על הקשרים שבין קולנוע ניסיוני לקולנוע קונבנציונאלי, בין אמנות פלסטית וקולנוע, על ההבדל בין חלל ההקרנה של הקולנוע לתצוגה בגלריה, על המימד האישי ביצירה שלהם ועל בחירותיהם האסתטיות. בין היוצרים שיתארחו בקורס: הרץ פרנק, רועי רוזן, סיגלית לנדאו, יעל ברתנא, דורון סולומונס, רן סלוין, שרון בלבן ואחרים.
תבניות דרמטיות
פרופ' יוסי יזרעאלי, 2 ש', סמ' א' (בחירה, עם שנה ג' מסלול מלא ושנה ב', מגמת תסריטאות)
האם ידיעת חוקי היסוד שאותם מגדיר אריסטו בפואטיקה הכרחיים כדי לשפר כתיבת תסריט? האם חוקי העלילה שנכתבו לפני 3000 שנה תקפים? ואם כן מדוע, מתי וכיצד ניתן להשתמש בהם? במסגרת הסדנה, יכתבו התלמידים טקסטים לפי החוקים הקלאסיים/ מודרניים של הדרמה תוך דיון יסודי באקספוזיציה.
מרתונים
מרתון סטנלי קובריק
ניסים דיין, 2 ימים, פתיחת סמ' א'
סטנלי קובריק, הבמאי האמריקני ממוצא יהודי הוא ככל הנראה הקיצוני מבין המודרניסטים של הקולנוע. עמדתו באה לידי ביטוי כבר בסרטיו הראשונים שיצר בארה"ב וביתר שאת כאשר עבר לבריטניה והמשיך ליצור סרטים אמריקנים הרחק מהוליווד אבל במימונה. המרתון יציג את הביוגרפיה של קובריק ואת הפילמוגרפיה שלו. ההרצאות ילוו בהקרנת סרטים נבחרים וביניהם: שבילי תהילה, ד"ר סטרנג'לאב והתפוז המכני וקטעים מסרטים, כמו גם הקרנת סרטים של יוצרים שהושפע מהם ושל יוצרים שהושפעו ממנו.
כנס הגיבור הקולנועי בסינמטק ירושלים, פתיחת השנה
סוגיות בקולנוע העולמי
פרופ' אנט אינסדורף, 3 ימים, פתיחת סמ' ב' (כלל תלמידי ביה"ס)
המרתון יעסוק בסוגיות בקולנוע העולמי, באמצעות ניתוח ממוקד של הטקסט הקולנועי. החלק הראשון יעסוק באדפטציה של רומן ספרותי לסרט, תוך התמקדות בדוגמה המופתית של הסרט הקלות הבלתי נסבלת של הקיום, המבוסס על הרומן של מילן קונדרה. נבחן כיצד הבמאי פיליפ קאופמן והתסריטאי ז'אן-קלוד קארייר הפכו רומן רב שכבתי עשיר ולא-לינארי ליצירה קולנועית מתוחכמת. בחלק השני, נתמקד במאפייני הקולנוע הפולני ובטראומות המרכזיות המניעות את יוצריו. בתוך כך, נעסוק גם במורשת של ביה"ס לקולנוע של לודז'. לצד הקרנת אחדים מהשיאים הקולנועיים של ביה"ס בלודז', יוקרנו באורך מלא סרטים של גדולי הקולנוע הפולני וביניהם אפר ויהלומים (ויידה) וסכין במים (פולנסקי). בהמשך יוקרנו שני פרקים מלאים מתוך עשרת הפרקים של דקלוג (קישלובסקי) וקטעים מפרקים נוספים.
סדנאות ייעודיות להפקה
הפקה מ-א' עד ת'
חיים שריר, 2 ש', סמ' א' (עם שנה ג' של המגמה)
דיון חוזר ומרוכז בכל היבטי ההפקה שנלמדו עד כה: ממה מתחילים? איפה מוצאים רעיון/ תסריט/ פורמט וכיצד? איך מתחברים לתסריטאי או לבמאי? כמה מעורבות יש למפיק בתוכן? מי קובע מה ואיך? איך ״משיגים״ פרוייקט? איך מגייסים כסף? האם להקים חברה/ משרד ואיך עושים זאת? במהלך הקורס, יוקרנו קטעים מסרטים וסדרות שהופקו ע״י המרצה: מילואים, האמת העירומה, כבלים, מלנומה אהובתי, ארץ חדשה, בוקר-טוב אדון פידלמן ועוד. לצד הלימוד מהדוגמאות, התלמידים יתרגלו יצירת תיק הגשה, הכנת בייבל, ניתוח הפקתי של תסריטים, תכנון הפקה, תיקצוב, מעקב, הפקת פוסט ושיווק.
שיווק והפצה – המצב הישראלי
חיליק מיכאלי 2 ש', סמ' א' (עם שנה ג' של המגמה)
בעידן של תקשורת אישית ורשתות חברתיות, ענף הקולנוע איבד את מקומו הייחודי כמדורת השבט החברתית-תרבותית. עם כל זאת, זמנים אלה מאתגרים את יוצר הקולנוע ומזמנים תקשורת ישירה עם הקהל בתהליך של המימון והשיווק של הסרט. במהלך הקורס, נלמד דרכים שונות למימון, שיווק והפצה של סרטים בארץ ובעולם, גיוס כספים איתור קהלים ובנייה של קמפיינים תוך שימוש באינטרנט וברשתות החברתיות, כמו גם שימוש מואץ בערוצי מכירות ישירים. הקורס יכלול הרצאות ומצגות שיעסקו בבחינת סיפורים של הצלחה וכישלון בשיווק ובהפצה בארץ ובעולם, תוך התמקדות בסרטים ישראלים.
סדנאות בינלאומיות למגמת הפקה יוזמת
לנצח את הפסטיבלים והשווקים – Sales Agent
מייקל וובר (גרמניה), 3 ימים, סמ' א'
סוכן המכירות העולמי הוא זה שאחראי לכך שהסרט יוקרן, בסופו של דבר, על המסכים המתאימים לו ברחבי העולם. בפסטיבלים ובפרזנטציות ברחבי העולם, הסוכן יאתר את התסריט או הסרט המתאימים לתפיסת העולם האמנותית שלו, יתווה את שיווקו וימצא אחר כך את המפיצים הנכונים לקהלים השונים בארצות שונות. הסוכן חייב להצטיין בשיווק, לזהות סיפור מנצח, לנהל מו"מ עם מפיצים אבל גם עם במאים ומפיקים. כמי שנמצא בקצה העשייה, הוא מאפשר לסרטים לפרוץ גבולות. מייקל וובר מחברת The Match Factory, מנהל את אחת מסוכנויות הבוטיק המשמעותיות היום באירופה למכירת סרטי קולנוע אמנותיים, יעסוק בסדנה ביומיום המרתק הדרוש לזיהוי הסרט שייגע בתקרה הקולנועית, אמנותית ומסחרית.
אסטרטגיות שיווק והפצה
יונתן צ'יזיק, 3 ימים, חופשת סמ' א'
דיון במכלול המרכיבים של שיווק והפצה של סרטים בשוק העולמי ובישראל. בין הסוגיות שנבחן: תעשיית הוליווד מול מפיקים עצמאיים; עולם ההקרנה המשתנה (מולטיפלקס ומגה פלקס); חומרי פרסום ותצוגה; חלוקת הכנסות וחישובי השכרת סרטים; הפצה (מבנה עסקאות, מכירות, מכירות מוקדמות, עסקאות סטודיו וכו'). נעמוד על היבטים כלליים בשיווק (מתי מתחיל השיווק, בחירת כותרת, פלטפורמות, צנזורה וכלים חינוכיים) ונחקור את עמודי התווך שלו: פרסום, פרסומות וקידום מכירות בדרכים שונות. במהלך הסדנה יוקרן מגוון של קמפיינים לאותם סרטים בשווקים שונים בארה"ב, באירופה ובמזרח הרחוק. יונתן צ'יזיק מרצה לקולנוע ומפיץ סרטים לשעבר, שימש כנשיא ההפצה והשיווק הבינ"ל של DreamWorks SKG (סטיבן שפילברג) בשנים 1997-2004. במסגרת תפקידו עמד בראש הפעילות של החברה מחוץ לארה"ב. בשנים 1991-1997 עמד בראש ההפצה והשיווק לתיאטראות בישראל של יוניברסל, פראמונט ו-MGM UA.
סדנת פיצ'ינג
רושנק מהשט נידג'אד, 2 ימים (סדנה וחונכות), סמ' ב'
הסדנה בהנחייתה של המפיקה הגרמנית רושנק מהשט נידג'אד (רושי) תתקיים במתכונת קבוצתית ואישית ותתמקד בהצגת הפרוייקט האישי של התלמיד, הן בפני פורומים ציבוריים והן במסגרות מצומצמות יותר, כמו מפיקים ומנהלי תכניות. התרגול יכלול הצגה ממוקדת ושיווקית של הפרוייקט, הדגשת ההיבט האישי של היוצר לפרוייקט, ודיאלוג ספונטני בין המגיש למתעניין. הסדנא בתמיכת חברת ההפקות NDF-מינכן (באמצעות הקרן לירושלים). רושנק מהשט נידג'אד, מפיקה גרמניה ממוצא אירני, עומדת בראש חברת ההפקות הגרמנית Flying Moon, משמשת ראש קבוצה ומנחה של מפיקים במסגרת ההכשרה האירופאית European Audiovisual Entrepreneurs-EAVE. היא בעלת נסיון רב בהפקות של קולנוע תיעודי ועלילתי וקו-פרודוקציות, על אפשרויות המימון וההפצה שלהן בשוק הבינלאומי.