אודות ועד מנהל תומכים הנהלה סגל אודות המפיק סם שפיגל עמיתי כבוד ההיסטוריה - חזון וערכים שקיפות מניפסט
מסלול מלא מסלול תסריטאות מסלול הפקה יוזמת
גלריית הבוגרים קרן הבוגרים של סם שפיגל לינקים שימושיים
המסלול המלא מסלול תסריטאות יום פתוח טופס הרשמה מסלול הפקה יוזמת ידיעון בית הספר מלגות ופרסים
למה סם שפיגל?
רשימת המרצים
פרסים ורטרוספקטיבות
החממה הבינלאומית
סדנאות אמן
אירועים ויוזמות
מערכת מידע לסטודנט מערכת מידע למרצה אתר האינפורמציה inside ספריית ביה"ס ארכיון ביה"ס קישור מערכת משובים
test test
EN
<< צפו ברשימת הידיעות המלאה
אנה נמש ולזלו צ'ויה זכו בפרס קרן ברכה של חממת סם שפיגל בסך 50 אלף דולר
רישום מאוחר לשנה הבאה יסתיים ב-1.8. יום פתוח עם מנהל ביה"ס ב-26.7
קולנוע מרגש ורב-גוני לתלמידינו ובוגרינו בתחרויות פסטיבל הקולנוע ירושלים
פסטיבל הקולנוע ירושלים יערוך מחווה לבית הספר – "הלוקיישן: ירושלים"
 

מבזקים וחדשות

אירועי ה25: פרס קרן פיצ'ר ראשון; הנאומים; המדיה

היום שאחרי לכתי של הבמאי נמרוד אלדר והמפיק איתן מנצורי הוכרז כזוכה הראשון בפרס 100,000 $ של קרן פיצ'ר ראשון לבוגרי סם שפיגל. הקרן החדשה- פרי שיתוף פעולה בין בית הספר לחברת ההפצה ARP Sélection מפריז - תעמיד סכום דומה בארבע השנים הקרובות לתמיכה בסרט ראשון של בוגרי ביה"ס לדורותיו.


חבר השופטים בהרכב הבמאי ארי פולמן, מנהל פסטיבל ונציה אלברטו ברברה, מנהל פסטיבל טורונטו קמרון ביילי, המפיצה מישל הלברשטט ורנן שור - מנהל סם שפיגל, נימק: "על כתיבה לא שגרתית ומסוגננת, דחוסה ועוצמתית, אינטימית וישירה, של מסע של אב חד הורי ובתו אחד אל השנייה, שתי דמויות ישראליות אבודות, העוברות תהליך מרתק של גילוי עצמי והדדי."

 

הפרס הוענק במסגרת אירוע 25 שנה לביה"ס שנערך באולם ימק"א בירושלים בנוכחות 600 איש - בוגרי בית הספר, מורים, תלמידים ובכירי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה.

הערב כולו עוצב בהשראת הסרט האפּי לורנס איש ערב של המפיק סם שפיגל. הפקת הערב נעשתה על-ידי בוגרי בית הספר ממחזורים שונים. את הערב הנחו יעל אבקסיס ודוד אופק.

לפני תחילת האירוע התקיימה ארוחת טעימות וקוקטייל של השף מושיק גמליאלי ממסעדת מונא, אשר הציג את ההשראה הקולינרית שקיבל מלורנס איש ערב.

בערב נשאו דברים ראש העיר ירושלים מר ניר ברקת, מפיק התיאטרון אדם שפיגל, בנו של סם שפיגל, פרופ' סטן סמרג'אייב, מנכ"ל איגוד בתי הספר לקולנוע העולמי, קולין יאנג, הנשיא המיתולוגי של ביה"ס לקולנוע באנגליה NFTS, הבוגרת רמה בורשטיין (למלא את החלל) ומנהל ביה"ס רנן שור. תעודת מייסד הוענקה לנשיא המדינה החמישי, יצחק נבון, שהחליט כשר החינוך והתרבות על הקמת ביה"ס ב-1989, לגב' רות חשין, נשיאת קרן ירושלים לשעבר, ולמנהלי עיזבון המפיק סם שפיגל - השופטת רעיה דרבן ועו"ד דיוויד בוטומס.

במהלך הערב הוקרן סרטו התיעודי של בוגר ביה"ס  גלעד טוקטלי (עובדה) על המפיק האגדי סם שפיגל, בו נחשף כי עיזבון סם שפיגל העביר עד כה לביה"ס, באמצעות הקרן לירושלים, 20 מליון דולר לטיפוח יוצרי קולנוע ישראליים - תלמידי ובוגרי סם שפיגל. זוהי התרומה הגדולה ביותר בכל הזמנים של טייקון קולנוע יהודי או ישראלי לטובת הקולנוע הישראלי.

האתנחתא הקומית של הערב הגיע בצורת המוקומנטרי "25 השנים האבודות של סם שפיגל", בו נחשפת "האמת" אודות מועד ונסיבות הקמתו של בית הספר, והמחזור הראשון והסודי שלו.

 

שתי הופעות מוסיקליות הוצגו באירוע: להקת עוף לשבת המורכבת מעליזה חנוביץ'שירה פלורנטין, ומאי עבאדי-גרבלר, שלושתן תלמידות שנה ג'. השנייה הייתה שיאו של הערב - להקת התיפוף של האגף הטכני של ביה"ס - נס בר-נחוםמשה שאטיגדי אלבז ויורם כהן, במופע בסגנון "מיומנה" בנושא הקולנוע.


 



 

כל אירועי ה25 במדיה

טלוויזיה

לונדון את קירשנבאום - 23.3

 

מהדורת שש חדשות ערוץ 2 - 23.3

 

 

אינטרנט - כתבות וידאו

 

אמיר בוגן, ynet - תעודות בגרות: בוגרי סם שפיגל שבים לכיתה - 23.3

שגיא בן נון, וואלה! תרבות ובידור - רנן שור: "חושש מהרחבת החרם התרבותי על ישראל בעולם" - 25.3

וואלה! ברנז'ה - הדוד סם של הטלוויזיה חוגג חצי יובל - 26.3

יאיר רווה, סינמסקופ - צפו: בית הספר סם שפיגל חוגג יום הולדת 25 בסרט קצר והיתולי - 25.3


אינטרנט - כתבות טקסט

 

האנה בראון, ג'רוזלם פוסט - Play it once again, Sam - ה29.3

איתי לב, כלכליסט - הכל אודות אבא - 25.3

מתן שירם, גלובס - בוגרי סם שפיגל: "חשוב שיוצר לא ייסגר בתוך מגדל שן" - 23.3

ליאור באייר, קולנוען - "אני רוצה לעשות גם דברים אחרים ולחרוך איזה שטיח אדום" - 26.3

נירית אנדרמן, הארץ - פרס בסך 100 אלף דולר לסרט "היום שאחרי לכתי" מטעם קרן של סם שפיגל - 25.3

ליאור באייר, קולנוען - "היום שאחרי לכתי" זכה במאה אלף דולר - 25.3

רותי זוארץ, מעריב - כמו שור: רנן שור חוגג 25 שנה להקמת ביה"ס לקולנוע סם שפיגל - 24.3

מאיה כהן, ישראל היום - 25 שנים לבית ספר ששינה את הקולנוע בארץ - 23.3



רדיו

 

רשת א' - חיים בסרט - הסרט "היום שאחרי לכתי" זכה בפרס מטעם הקרן לפיצר ראשון של סם שפיגל - 29.03

גל"צ - יאיר ניצני - ביהס סם שפיגל חוגג 25 שנות קיום - 25.03

גל"צ - בילוי היום - ריאיון גידי אורשר - 24.03
גל"צ - בילוי היום - ריאיון רנן שור על 25 שנה לסם שפיגל - 24.03
רשת ב' - בחצי היום - רנן שור על חגיגות 25 שנה לסם שפיגל הערב - 24.03

רדיו תל אביב - גומרים הולכים - 25 שנה לסם שפיגל - 20.03
רשת ב' - מה יהיה - דוד אופק מציין 25 שנה להקמתו של סם שפיגל - 20.03


 


 

כל הנאומים



 

ראש העיר ניר ברקת
משפחתו של סם שפיגל, זכרו לברכה, מייסדי בית הספר, נשיא מדינת ישראל לשעבר, מר יצחק נבון, מנהלת הקרן לירושלים לשעבר, הגברת רות חשין, מנהלי עיזבון "סם שפיגל", הגברת רעיה דרבן ומר דייוויד בוטומס, מנהל בית הספר "סם שפיגל", רנן שור, שותפים ועמיתים מהארץ ומהעולם, תלמידי ומורי בית הספר לדורותיהם, קהל נכבד.


ערב טוב לכולם, אני שמח להיות כאן באירוע הנפלא הזה. חצי יוֹבל לסם שפיגל - זו ללא ספק סיבה למסיבה. סם שפיגל הוא מוסד יוצא דופן בהישגיו ובהשפעה שלו. ב-25 השנים האחרונות, בית הספר היה כוח מוביל בעיצוב פני הקולנוע הישראלי, הפך למוסד ירושלמי ידוע ומוכר ואף לשם דבר בתעשיית הקולנוע העולמית! אין עוררין על כך שסם שפיגל הוא בית היוצר של מיטב אנשי הקולנוע בישראל!

אני רואה בפיתוח התרבות והאמנות בירושלים חשיבות אסטרטגית לעיר. ירושלים שבה למעמדה כמרכז תרבות, מוקד משיכה ועלייה לרגל, אבן שואבת לצעירים ולהמוני תיירים. אנו בעירייה מחויבים לקידום חיי התרבות: הכפלנו תקציבים, מעודדים ויוזמים מגוון עצום של אירועים, תומכים ונמשיך לתמוך במוסדות הקיימים, מקדמים את מתחם מנורה - קמפוס ירושלים לאמנויות, ספינת הדגל בשנים הבאות. הפתיחה מתוכננת למחצית 2018. המיזם לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, שהביא למהפכה על המסך הישראלי. אני רואה בכם, ב"סם שפיגל", שותפים מרכזיים בהגשמת החזון הזה

 

סם שפיגל היה איש חזון ודמות מעוררת השראה בתעשיית הקולנוע, עבד עם גדולי הבימאים, התסריטאים והשחקנים של הוליווד. יהודי ציוני שאהב את ירושלים בכל לבו, תרם תרומה אדירה לעיר ולתעשיית הקולנוע בישראל.

 

רק בשבוע שעבר נפרדנו מדמות אחרת - גם היא נושאת הדגל של תרבות וקולנוע בירושלים לאורך עשרות שנים: ליה ון ליר. אחד הפרסים הראשונים שבהם זכתה על פועלה בתחום הקולנוע, היה אות הכבוד שהוענק לה בשנת 97 מטעם בית הספר סם שפיגל. במסגרת תפקידי ולאורך השנים הזדמן לי לשוחח פעמים רבות עם ליה, זכרה לברכה; להתארח בביתה ולשמוע את דעותיה ומחשבותיה על התרבות והקולנוע בירושלים, ואני רוצה לומר לכם שהחשיבות העצומה שליה ראתה בבית הספר סם שפיגל, וההערכה הגדולה שרחשה למוסד, הוזכרו כמעט בכל מפגש בינינו. בזכות דמויות מעוררות השראה כמו סם שפיגל, כמו ליה ון ליר, ובזכות מוסדות מופלאים ומיוחדים כמו בית הספר לקולנוע, שמשעריהם יוצאים גיבורי תרבות ישראלים; בזכותכם, ירושלים היא לא רק בירת ישראל; היא גם בירת התרבות הישראלית.

 

בית הספר הוא שחקן ראשי על סט התרבות הירושלמית. כ-70% מבוגרי בית הספר עובדים ומובילים בעמדות מפתח בתעשיית הקולנוע בישראל. לאורך השנים זכו בוגרי בית הספר במאות פרסים ושמו של המוסד נזכר באירועי הוקרה מסביב לעולם. במקורותינו נאמר "כי מציון תצא תורה"; כאן מבית הספר לקולנוע בירושלים, יוצאת מציון בשורה לכל העולם. אתם ממשיכים לייצג אותנו בכבוד ולהביא גאווה גדולה לירושלים!


קהל נכבד, מרבים לצטט את הדברים שאמר הבימאי והתסריטאי בילי וויילדר על סם שפיגל: ש"הוליווד בלי סם שפיגל היא כמו טהיטי בלי גוֹגֵן". אני רוצה לומר לכם, כירושלמי וכראש העיר, שאפשר לומר את אותו הדבר על ירושלים בלי בית הספר "סם שפיגל": כמו שפּוֹל גוֹגֵן, בציוריו מלאי החיוּת, לכד את יופייה ואת צבעיה של טהיטי; את התרבות ואת התושבים, כך אני מאמין שהיוצרים ב"סם שפיגל" הם חלק בלתי נפרד מתיאור דמותה ואופייה של ירושלים. אני מאמין שיש לכם יכולת להשפיע על התפיסה של ירושלים בארץ ובעולם, ושכל יוצר ויוצרת שגדלים ב"סם שפיגל" סופגים, במידה מסוימת, מהחול ומהקדושה של העיר המיוחדת שלנו. אני רוצה להביע את הערכתי לכל מי שטרח וארגן את האירוע, לכל מי שהיה שותף בהפקה המרשימה הזו, לידידי סם שפיגל מהארץ ומהעולם, לבוגרים ולבוגרות, למורים ולמורות - אתם תורמים לירושלים תרומה אדירה וירושלים שמחה ומחויבת לתרום לכם בחזרה!

נקודת הפתיחה שלכם לקראת 25 השנים הבאות היא יוצאת דופן, ואני בטוח שבשנת היובל של "סם שפיגל" נדבר על מאות הישגים מדהימים נוספים. עלו והצליחו - הצלחתכם היא הצלחתה של ירושלים!




 

רנן שור

 

בסוף שנת הלימודים השנייה של ביה"ס ב-1990, נכנס אלי לפגישה התלמיד יוסי מדמוני, שלא אישרנו לו צילום סרט ביכורים. הוא כעס ורצה לעזוב. ניסיתי להבהיר לו שאנו רואים בו תלמיד מוכשר ואנו רוצים שהוא ימשיך ללימודי השנה השלישית. הדיון לא התקדם, מדמוני ישב ושתק, הלך והתכנס  והצטנף בתוך עצמו, ולבסוף הרים את הראש. "אתה ז-ק-ן", הוא  ירה לעברי, "אתה מ-י-ו-ש-ן ואתה לא מבין כלום".

 

כעבור שנתיים, בחוברת ערב הגמר הראשון, כתבתי:

"...היינו רוצים לקוות שקורפוס הסרטים שייעשו בירושלים יהיה שונה: נושאים, גיבורים, אתרי צילום, מזג אוויר ומזג מנטלי, כפי שסרטים הנוצרים בניו-יורק שונים מאלה הנעשים בקליפורניה וסרטים הנעשים בברלין שונים מבני דמותם במינכן. כך אני מקווה שהקולנוע שיתפתח בירושלים בעקבות בית הספר יעמיד אופציה חדשה לדיון, כפי שחשוב שיהיו בתי ספר לקולנוע בנגב ובגליל. לא, לא בגלל ציונות או פיזור אוכלוסין, אלא משום שיש בישראל תרבויות שונות, שעדיין לא הצהירו על עצמאותן ומחפשות מחבר".

"רמתם המשתפרת, תוך כדי תחרות בריאה, של בתי הספר לקולנוע (החוג לקולנוע בתל-אביב, קמרה אובסקורה, בית הספר לקולנוע  ירושלים) מחלחלת באיטיות למרכז. רק עתה מגיעים בוגרי האוניברסיטה ובית-צבי של אמצע שנות השמונים לעמדת בימוי סרט עלילתי באורך מלא. והם, עם ממשיכיהם, ישנו את המפה הקולנועית הנזילה בישראל. הם ישנו אותה לטובה, תוך התנכרות לתימטיקה המשמימה בדרך כלל של הקולנוע העכשווי, בשפה לקונית, דחוסה ומודרנית."

"יש מה לשמוע מהם, ולעתים גם ללמוד. הקולנוע שלנו - ואני מתייחס לבני דורי ולדורות שמעלינו - נראה להם מיושן. כן, מיושן, כאילו נעשה כמה שנים אחרי נתן אקסלרוד. לפעמים, ויותר ויותר במשך שלוש וחצי  השנים האחרונות בירושלים, נדמה לי כי אנו - בני דורי ואני - חברים במחתרת קולנועית, משהו כמו 'לוחמי הפריים העברי', ואילו הם, הבוגרים והתלמידים, כבר יהיו מדינה".

 

...והם היו למדינה. יוסי מדמוני, שהוא בעצמו די זקן בימינו, הוא התסריטאי של הערב המרגש הזה. תודה לך, יוסי, ולעשרות הבוגרים, המורים, אנשי הצוות  והתלמידים שעמלו . הערב הזה מוקדש לכם.  

 

המפיק סם שפיגל אמר,בסרטו של גלעד טוקטלי, "אין נוסחת קסם ליצירת סרטים טובים. הם עשויים מהעבודה החרוצה של כל מי שמחובר ליצירתם. התסריטאי, הבמאי, טכנאים, שחקנים; אלפי עובדים על הסרט בזמן הכנתו".

 

ההשאלה ברורה לי: אין נוסחת קסם ליצירת בית ספר "טוב" או "טוב מאוד" או "הכי טוב בישראל" או "הכי טוב בעולם". זה מסע ארוך של ניסוי וטעיה. מסעו של התלמיד וכתתו, מסעו של המורה, של איש הצוות, מסעו של המנהל, מסעו של חבר הועד המנהל, מסעו של הבוגר. פעולה של אלפים, בנפרד ובמשותף.  

 

25 השנים האחרונות, שנות בית הספר, היו השנים היפות בחיי.

במהלך רבע המאה הזאת, התייתמתי מהורי האהובים, לאה ושמואל שור,  ומעשרות שותפים לדרך - מורים של ביה"ס שהיו חלקם מוריי שלי, תלמידים ובוגרים שהיו תלמידיי, חברי ועד מנהל ואסיפה כללית, תורמים ותומכים.

 

וידעתי מאות רגעים של אושר וצמתים רבים של יופי.

 

אושר זה לצפות בחומר ראשוני, לא ערוך, של סרט, ולדעת ש"נולד במאי".
אושר הוא לשמוע את המורה מיכאל לב טוב אומר: "בשבילי להיות מורה זה להיות דולה, מיילדת".
אושר הוא להגות ביחד עם אנשי צוות סדנה חדשה שתהפוך לחלק מהמתודה של בית ספר.
אושר הוא לשבת בתוך קהל בבית קולנוע ולצפות ב"כנפיים שבורות" של ניר ברגמן.
אושר הוא ליזום וליצור עם בוגרים ותלמידים פיצ'ר מחווה למורנו דוד פרלוב.
או - לשמוע את קירק דאגלס בגיל 80, בביתו, אחרי התקף לב, אומר בעיניים נוצצות שסרט הביכורים "שיבולת בקפה" של טליה לביא הוא הסרט הכי מקורי שהוא ראה זה עשרות שנים;
ולבכות כשתלמידי, סשה אגרונוב, זוכה בפרס "אופיר" לשחקן השנה בסרטי/סרטנו "הבודדים";
או- לשגר 11 תלמידי הפקה לסמינר בפסטיבל קאן, ולראות בשטח כיצד הסמינר משנה להם את החיים;

 

אושר זה לצאת לטיול לעמק יזרעאל עם תלמידי ביה"ס ולצחוק עד דמעות מפרודיה על מורי בית הספר ובעיקר, כמובן, עלי; או - ליזום מחווה בפסטיבל ירושלים למיכה שגריר ערב מותו הצפוי, כדי שישמע, עוד בחייו, את הדברים הטובים.

 

בשנים הקרובות נמשיך לפעול בדרכנו - קומת היסוד של ביה"ס תהיה תלמידיו.

נעבור תוך כארבע שנים למיבנה מיוחד במרכז העיר בשטח הגדול פי שלושה מהשטח הקיים שיאפשר לנו לבנות תוכנית לימודית חדשה עם אולפן קולנוע של ממש ובתי קולנוע בהם ילמדו תלמידים ביום ויפעילו אותם בלילה לקהל הרחב.

 קומה נוספת תהיה בוגרי ביה"ס לדורותיו. ניזום ונעמיד פלטפורמות עשייה לבוגרים בעולם ובישראל , ובשנת 2016 כ-עשרים וחמישה אחוז מבוגרי ביה"ס יהיו בדיאלוג עם ביה"ס- כיוצרים, כמורים וכחונכים.

 

נמשיך לפתח את ביה"ס וירושלים  כמרכז קולנוע בינלאומי באמצעות חממת הקולנוע הבינלאומית, פרויקטים משותפים עם בוגרי בתי ספר לקולנוע בעולם וכנסים בינלאומיים. בעתיד  הקרוב- הרחוק, נשאף  לפתוח מסלול באנגלית כדי לאפשר למאות רבות של סטודנטים מעשרות ארצות ללמוד בבית הספר.

 

"הביוגרפיה של אדם היא לא רק מה שעשה, אלא גם מה שרצה לעשות, ולא עשה", כתב הסופר מילן קונדרה, ומשפט זה היה בסיס לאחד ממבחני הכניסה לביה"ס - ביוגרפיה אלטרנטיבית.

נעמיד את המבחן הזה לעצמנו.

מה רצינו לעשות ולא עשינו?

אם הייתי צריך להגדיר את המאבק הכי ארוך, ובמובן  רב מתסכל, הוא כמובן הקניית תואר אקדמי לבוגרים שצלחו את הלימודים התובעניים בבית הספר. למרות ניסיונות רבים, לא הצלחנו עד כה לפצח את הרגולציה הנוקשה של המועצה להשכלה גבוהה. יש כאן דיסוננס מטריד  בין תרומתם של בוגרי ביה"ס לקולנוע הישראלי ולתרבות הישראלית לבין ההכרה האקדמית הקיימת בבתי ספר דומים במרבית ארצות אירופה. בחמש השנים האחרונות עסק בכך הוועד המנהל של ביה"ס, תחילה בראשות גלעד שר  ועתה דב בהרב, והלוואי שאנחנו צודקים בהערכתנו שמסתמנת בחודשים הקרובים פריצת דרך.

 

כשיצאתי נרגש מהקרנת סרטה של רמה בורשטיין "למלא את החלל" אמרתי לה שמעבר ליופיו של הסרט וידה הבוטחת כתסריטאית ובמאית, חשיבותו היא בשינוי הסטריאוטיפ של האדם החרדי.

למן הקמתו נדרש בית הספר לסוגיית המרכז ההגמוני וייצוגי החברה הישראלית הפריפריאלית. עשינו לא מעט, אך לא עשינו מספיק. כשלימים הקמנו את חממת הקולנוע הבינלאומית ואיתרנו במאי עם פרויקט מרשים מחוף השנהב, שסרטו הוקרן כעבור שנה בפסטיבל קאן, שאלנו את עצמנו: אם הצלחנו לאתר אותו ושכמותו מפריפריות עולמיות האם לא נוכל פה בישראל, לאתר כישרונות משלומי, נצרת ומבני ברק?

 

מערכת הבחירות הפלגנית והקשה, המחישה לנו שבית ספר נדרש לפעולה שאינה רק מקצועית ואמנותית אלא גם חברתית. בית ספר חייב לשמש פלטפורמה יזמית לחברה הישראלית המשוסעת, כדי לפתח דיאלוג רב תרבותי. מתפקידנו לפעול למימושה באמצעות יוצרי קולנוע רבים, קולות פוליפוניים חדשים שיספרו את הסיפור שלא מסופר, זה שהנכחתו בקולנוע, בטלוויזיה ובניו מדיה תדלל את השבטיות והסטריאוטיפיזציה של "האחר". זו משימה יומרנית, כמעט בלתי אפשרית, אבל אני לא מאמין בבלתי אפשרי.

 

אני מבקש לסיים בתודה אישית לאחדים מתוך מאות רבות, שאני חב להם חוב:

 

לליה ון ליר - הייתי והנני תלמידך.

 

לרותי חשין - תודה על האמון והגיבוי המרהיבים. בלעדייך רותי, זה לא היה קורה  ובוודאי שזה לא היה קורה כפי שזה קרה.

 

To the Spiegel Family - To each one of you: ADAM, MICHAEL, RAYA and DAVID.

To My teacher and friend, Collin Young, for a lesson in camaraderie and solidarity.

 

לאורלי פלדהיים - אם בתנו. על הליווי החברי, על היותך כולאת ברקים של תסכול וזעם. על כך שתמיד הכרחת אותי להתעמת עם האינטליגנציה הרגשית הפגומה שלי, ולעשות תיקון.

 

ולבתנו, גאיה פלדהיים שור. גאיה בת 21 וחצי היום ולומדת שירת ג'אז בניו יורק. ביה"ס שלה לא שחרר אותה להגיע לכאן הערב. יש מוסדות, מסתבר, הרבה יותר קשוחים  מאיתנו...

 

אני רוצה לאמר לך, גאיה: אנצור את יום לידתך, יותר מכל הימים הנחרתים בחיי, וזה כולל את תעודת הזהות שלי, המספר האישי שלי, המלחמות, הסרטים, בית הספר.

אנצור אותך. אני אוהב אותך. את משוש חיי.

 

 

25 השנים האחרונות היו  והינן היפות בחיי. תודה לכולכם על האמון ועל השותפות. המלאכה לפנינו עוד רבה.

 

 


 


 

רמה בורשטיין

 

בס"ד

 

ערב טוב,

 

קשה להסביר איזה בימוי קפדני נדרש כדי להעמיד אותי פה הערב.  חיים שלמים של נימים דקים שעושים תחנה פה הערב וימשיכו לך תדע לאן...

 

ב-1995, חודשים ספורים אחרי סיום הלימודים בסם שפיגל חזרתי בתשובה.  רנן היקר, זו הייתה תופעת לוואי לחרדה מכישלון, תודה לא-ל וזה עוד בלי להיות הצלחה מסחררת בזמן הלימודים.  מן הסתם אם הייתי צריכה להצדיק כוכבות של סטודנטית, היה קורה משהו עוד יותר קיצוני.  זו הזדמנות מצוינת להגיד לך תודה.

 

בטבע שלי אני מגזימה.  משהו בגודל הטבעי של החיים לא עושה לי את זה מספיק.  אם ירדתי שני קילו, אני אגיד שלושה. אם היה מעניין אני אגיד מדהים.  נראה היה לי שהמציאות צריכה את העזרה שלי.  מה שקסם לי בעולמה של תורה היה שפע הדמיון שבה. הנשיקה הראשונה שלי עם התורה היה סיפור על האמורא, רבי יוחנן שהיה נחשב לאיש כל כך יפה שהגמרא מתארת את יופיו בכמה מקומות.  כתוב שמי שרוצה לראות את יופיו של רבי יוחנן שיביא כוס מכסף טהור שיצאה זה עתה מבית הצורף, עדיין צהובה מלהב האש,  וימלא אותה בגרעיני רימונים אדומים ויסובב את שפת הכוס בכתר של ורדים אדומים ויניח אותה בקו החיבור בין השמש לצל.  כתוב שאותו יופי הוא רק מעין יופיו של רבי יוחנן.  יש לציין שרבי יוחנן היפה  היה מאוד שמן.  לא שזה קשור...

 

בעקבות האוצר שמצאתי קרה לי דבר פלאי שאני מתקשה להסביר אותו.  הציפה אותי שתיקה.  עשר שנים שלא היה לי מה לומר.  עשר שנים הייתי ספוג שמסוגל להתרגש בלי צורך להתבטא.  אין ספק שזה פלא כי אחרי עשר שנים עבר לי... יעידו קרוביי שקשה לסתום לי את הפה.

 

אחרי עשר שנים, בעל אחד, שלושה בנים, בת אחת, כמה עשרות קילוגרמים טפילים וזיכרון משובש כתבתי ספר.  פתאום הייתי רעבה.  חשתי צורך עז לגלות את יופיו של בורא עולם.  זר לא יבין את הצורך הזה אבל האפויים בליבו מדברים רק על זה.  אצלי לא פעל הצורך לצרף אנשים לשורותינו אלא לגלות יופי ואמת ולנגן את הניגון החדש שלי.  המורכבות של אישה חרדית, אם ורעיה בתוך תעשיית הקולנוע הפכה אותו ללא רלוונטי לעוד כמה שנים.  בינתיים השתלבתי בתעשיית סרטים נוספת שמנוהלת על ידי נשים בלבד.  הן כותבות, מפיקות, מביימות, משחקות וצופות.  הקבוצה הכי פמיניסטית ומרתקת שפגשתי ואלא עמיתותיי החרדיות.  זה היה בית הספר לקולנוע של הבוגרים.  ועל אף שלא חשבתי שבאומנות עסקינן למדתי שאני יכולה להסתמך רק על שחקן בפריים.  אם אני הצלמת והבימאית והמפיקה, לא נותר לי אלא שחקן ופריים כדי לספר סיפור.

 

כש"למלא את החלל" התהווה, הייתי מבוהלת.  בגלל שלא חשבתי, על אמת, שבאמת נשרוד את השלב הנתון ונעבור הלאה, מצאתי את עצמי בסופו יחד עם אסף אמיר.  לא חשבתי שיצא תסריט, ולא חשבתי שנגייס את הכסף.

 

אחריכן לא חשבתי שנמצא שחקנים ולא חשבתי שבאמת נצלם ולא חשבתי שנצא אי פעם מחדר העריכה ובוודאי ובוודאי לא חשבתי שהוא יצליח כפי שהצליח.  היום אני חודש לפני צילומים של הסרט החדש ורוב הזמן אני עסוקה בלהתמודד עם תמונות של שטיחים אדומים, פסלים חטובים ורצון להיות מכובדת ומפורסמת. שיהיה לי בהצלחה... אבא תרחם...


אני כן זוכרת שכשהבנתי שהכסף ללמלא את החלל הצטרף ומפה אם ממשיכים, לא חוזרים, דיברתי עם אחת המדריכות שלי ואמרתי לה שאני מרגישה כאילו אני לוקחת את הראש שלי ושמה אותו בתוך הלוע של האריה. לא בגלל שאני צנועה וחסודה אלא בגלל שאני פושטקית ופרועה, "זה דיבור טיפשי", היא אמרה לי "את לא מבינה שאת האריה?"


אצלנו אומרים שלא סוגרים קופה באמצע, אבל סיכומון ביניים, סם שפיגל הייתה אבן כל כך משמעותית בחיי מכל כך הרבה בחינות. לא תמיד הדידקטיות דווקא. זאת מתיקות אמיתית לעמוד כאן הערב. תודה על הזכות והמשך בריא של ימים ושנים.

 

 


 


 

קולין יאנג (מנהל-מייסד של ביה"ס הלאומי לקולנוע של אנגליה, הNFTS)

 

Before I left England to come here the director of the NFTS,  Nik Powell,  asked  me to give you his congratulations,  and his apologies.  Congratulations you can understand but why should he apologise?  Its because the NFTS website keeps quoting the Hollywood Reporter: NFTS is the number one international film school - when everyone knows Renen has been claiming this for your school for at least the last 20 years! .

 

It reminds me of a story my primary school teacher told me about the three butchers in our small town - all in the same street and all claiming to be the best. One of them stuck a sign in the window:  Best butchers in this town!.  A few days later another put up:  Best butchers in Scotland! After another few days the third joined in with a sign:  Best butchers in this street!  Our teacher asked us to say which sign was the best.....I got the right answer when I said there was only one which all the local customers could easily check. 

 

So I can confidently state that the Sam Spiegel School in Jerusalem is the best film school at no.4 Yad Harutzim Street - and leave it at that....

 

If I stay away from this debate (about Best Film School) I can still pay for my supper  by saying something about the wonderful films I saw in preparation for my visit. I must be discreet because I also agreed to take Nik Powell's place in an international jury to rank the best ten films out of the 32 which were sent to me. The Jury's decisions are not to be revealed until next month, so I had better not name names

 

This is a problem because some of the films in this collection just blew me away with their audacity, their fearlessness, and their sheer skill.  I would love to be able to name them tonight.  But I promised Renen to behave myself and so I will stick to some general remarks.  

 

Everyone knows of the trials and tribulations of your country.  So the temptation students here must face in their films is to take sides. That would be only too easy. This doesn't mean that they duck the issues. Instead they find ways to deal with the effect of your conflicts on life at the personal and family level, They investigate problems of age, of loneliness, of loss, sexual distress, homelessness, frustration - but without hate, without blame.  The characters in your films can feel alienated and pessimistic - frightened even - but the films are not without hope.  The best of them promote dialogue, they engage us in a complex consideration of our human condition - willing us to look more closely at our possibilities for peace and freedom. - and happiness.  That's not a bad agenda.

 

What can I say about how these films are made?  In many of them there is obviously an excellent rapport between the director and the DOP - so much so that my notes sometimes include the DOP as co -author of the film.

 

Casting is also often inspired, allowing the director to achieve performances which seem to extend the length of the film because of their depth.   

 

Shorter films can use concealed short hand if they wish to reach beyond their restricted running time.  One film did this by the simple device of having the protagonist facing the "wrong" way at a crucial moment - without changing the dialogue.  No prizes for which film that was....

 

Disputes between the generations are routinely rich pickings for student films but one of my favourites digs deeper by locating the story at a moment of great ritual importance for the family involved - without ducking or diving.  It takes an honest unblinking look at failure and deception, and the tragedy they can cause.

 

Others make their impact by ambiguity - leaving things unsaid and unshown - risky but effective nonetheless.

 

Metaphor also plays its part. There's more than one film in this collection which works on the imagination without apology for its strangeness -  leaving us to enjoy it just as it is.

 

The faces in these films are wonderful and in some cases fingers and hands are just as expressive -following the maxim of less gives more.

 

 

This is not my first time in Jerusalem.  On my first visit Renen took his visitors on a tour of the old city to the top of some building where we could have the best view.  We passed through a space where a group of men were working on a collection of old rugs.  On the way down we saw that they were in fact filling in faded sections of the rugs with coloured felt tip pens,  hoping no doubt to get a better price for them on the street below.

 

I have to insist that nothing Renen has said since that time, about this school has even a suggestion of the felt tip pen about it..  Not even a whiff.

 

All he does is point to the truth of your films and their excellent craft.  It was a pleasure seeing them, and its been a pleasure and an honour talking you tonight. 

 

Continue to be a beacon for your country's future -

Good Luck for the next 25!


 


 


אדם שפיגל

 

On behalf of the Spiegel family, I want first to wish the film school A Happy 25th Birthday. 

When Ruth Cheshin, Raya Dreben and David Bottoms made the courageous decision in 1989 to create a film school, they could only have dreamt that within 25 years it would become envied and admired by cities across the world.

This has happened as a result of of the efforts of the staff and students of the school and its success should be shared by each and every one of you. Oh, and then there is Renen…..

As Sam Spiegel demonstrated, extraordinary things can be made to happen when teams are led by impossible people with impossible dreams. Renen – you have achieved the impossible, and we all hope that you chase the impossible for another 25 years. 

I have been visiting this city since I was a child, but on this visit I have been amazed by the vitality of this ancient place. The students and films from the school are a powerful international voice for Jerusalem. Your films are capable of revitalising the identity of Jerusalem across the world.

The Spiegel family is truly grateful for all that you have achieved. Sam Spiegel would be prouder still.

Jerusalem is home to the greatest stories ever told. Please tell some more….

 

 

צור קשר   I  מבוגרינו   I  VOD   I  אודות ביה"ס   I  דף הבית
החממה הבינלאומית   I  מן התקשורת   I  סדנאות   I  מרצים
לרשימת התומכים המלאה
בניית אתרים