נובי סאד

הפסטיבל היה מאוד מיוחד. מדובר, למעשה, בשיתוף פעולה בן שני פסטיבלים: הפסטיבל של פיליפ- "פילם פרונט",

והפסטיבל של גו'רג'יה - euro in film.

היה מאוד קר ומושלג באופן יוצא מהכלל (זאת לפי פיליפ שטען שזה חריג אפילו לאזור)  והשתתפות הקהל בפסטיבלים הייתה מאוד קטנה.

פילם פרונט הקרינו את הסרטים שלהם ב ck - מועדון בר חשוך עם אווירה מאוד מיוחדת. הסרטים הוקרנו על בימה קטנה כשהצופים יושבים על כסאות מקופלים  עם סיגריה וכוסות בירה ביד. בסוף כל יום של הקרנות סגרו את המקרן ופינו את הכיסאות לקראת הופעת אורח של להקת רוק מקומית.

אווירה מאוד מיוחדת של underground. לפסטיבל היה קהל של צופים מאוד מיוחד ונאמן שהגיע כל ערב למרות הקור העז והשלג.

איך שנחתתי הציעו לי פיליפ ואחד המפיקים שלו לשפוט בתחרות לצד פרופסור לקולנוע של האוניברסיטה שלהם. הסכמתי וכך למעשה ראיתי את כל עשרות הסרטים שהוקרנו בפילם פרונט.

הפרס לזוכים היה לא פחות ולא יותר ... קסדות שנקנו ממחסן תחמושת ישן, שאריות מהמלחמה!

הבנתי שזאת המסורת. בסוף כל פסטיבל לקפוץ למחסן ולקנות ציוד מלחמה כזה או אחר.

בדר"כ הם גם מדפיסים חולצות אך השנה לא היה תקציב...אז היו רק קסדות...
 

 
 

הרטרוספקטיבה לסם שפיגל הוקרנה באולם קולנוע מסודר ומקצועי במרכז התרבות של נובי סאד

דאגתי שבכניסה יוצגו העלונים של סם, והעברתי לפיליפ את הפוסטרים עם הגעתי לשם.

הבנתי מפיליפ שאנשים יודעים על ההקרנות של סם שפיגל מפרסומים בעלוני הפסטיבל השני, euro in film

אשר למעשה מימן את המלון שלי שם אבל לצערי הוא לא הודיע ב ck  על ההקרנות. אני הנחתי שהאנשים יודעים ויגיעו . לא ידעתי באותו שלב שמדובר למעשה בפסטיבל אחר ושזהו סוג של שיתוף פעולה בן שניהם. אם הייתי יודעת אז הייתי מזמינה בעצמי את האנשים בסוף של ערב ההקרנות הראשון ב ck.

 הבנתי שמדובר בפסטיבל אחר רק אחרי שהגענו למרכז התרבות . פילפ הסביר לי את זה בדרך לשם והכיר לי שם את גו'רג'יה שהיה מאוד נחמד והראה לי את העלונים והפוסטרים שלהם עם הפרסומים של סם שפיגל.

האולם, כאמור, היה אולם קולנוע מקצועי ובדקנו את הסרטים לפני ההקרנה ואכן הייתה הקרנה באיכות מאוד גבוהה. לפני ההקרנות הצגתי את עצמי וסיפרתי קצת על ביה"ס ועל הסרטים המוקרנים.

ג'ורג'יה הקפיץ אותנו ואת פיליפ חזרה ל ck שם התחילו את ההקרנות האחרונות של התחרות.

בסוף ההקרנות, בזמן שלהקת רוק מקומית מתמקמת על הבמה, התכנסנו אני, פיליפ, הפרופסור ואנדריאה (ע. ההפקה של הפסטיבל) לבחור את הזוכים בקסדות המלחמה המיוחלות.

כשיצאנו מההתייעצות הלהקה התחילה להופיע:  a generation without a future הם נקראו והם היו מעולים.

הקהל היה משולהב ושתוי ובסוף ההופעה הכריזו על הזוכים. 
 

 פילם פרונט
 

חוץ מזה האירוח במלון היה מקסים. שיכנו אותנו במלון שריד של התקופה הקומוניסטית (החדרים היו קרים וחשוכים והייתה לי הרגשה שהקירות מלאים במכשירי ציטוט ישנים של הק.ג.ב.) הנוף מהחלון היה מדהים, הוא השקיף לכיכר המרכזית של העיר שכולם נצצה באורות הכריסמס. המלצרים היו גברים בגיל העמידה בחליפות שחורות ישנות עם מפיות לבנות פרוסות על הזרוע. כאלה שלוקחים ממך את המעיל כשאתה נכנס לחדר האוכל ותולים אותו על מתלה מיוחד (שקצת קרס תחת עומס שאר המעילים שכבר היו תלויים שם).

 

ביום למחרת פיליפ וחבר שלו החזירו אותנו לשדה התעופה. נפרדנו לשלום ועלינו לטיסה שעתידה להיתקע בקפריסין  יומיים כי צוות המטוס עבר את שעות הטיסה המותרות לו. רק יומיים מאוחר יותר העלו אותנו על טיסה חלופית לישראל כך שבינתיים יכולתי להפשיר מהקור.

 חוחא, ג'ורגי'ה ופיליפ
 

הייתה חוויה מאוד מיוחדת. הפסטיבלים היו מאוד מיוחדים והקהל והיוצרים ראויים להצדעה. הם עושים שם סרטים מכלום כסף, באמצעים דלים, מאלתרים, לא מוותרים, לא הסרטים הכי מוצלחים שבעולם אבל נחושים לעשות אף על פי ולמרות התנאים הקשים. מתעקשים לעשות אמנות בכל מחיר וזה נתן לי הרבה השראה ועל כך אני מצדיעה להם.

הייתי זוממת אפילו לעשות משהו כזה גם פה בארץ... מעין פאב קולנוע מחתרתי כמו ב ck

 

עכשיו אני קצת מצטערת  שלא בקשתי מפיליפ קסדה למזכרת מ ה underground של נובי סאד.

 

נשיקות ותודה על החוויה,

זלדה